לאחר 26 שנות שתיקה יחסית מאז הופעת ספרו האחרון אפס מקום, חוזר רוברט וייטהיל-בשן ביתר שאת, מבוגר יותר, חריף יותר, ועשיר בתובנה ובהומור. "וייטהיל מביא אל השירה העברית קול ייחודי ומפתיע, קול מתעתע כמעט בשל הזרות הבלתי ישראלית בעליל שלו ובכל זאת - עברי עד אחרון עיצוריו. שירתו... מזכירה לנו שהיצירה העברית אינה תחומה לגבולותיה הגאוגרפיים או המנטליים של ישראל... יצירתו מאפשרת לנו לחוות באופן האינטימי ביותר - בשפת האם שלנו - חוויות אוניברסליות עזות... ובכן היא מעניקה לנו פרספקטיבה מרתקת על העברית ועל שירתה".