מעטים הסופרים בכלל ובמאה העשרים בפרט שחוו חיים מלאי מסה ומעש, קצרים ואינטנסיביים כפי שחי אלבר קאמי. בקאמי היו כל היסודות העושים את חייו של אדם למיתוס ספרותי: סופר מהגר שהוא בה בעת בן-בית וזר בשתי מולדותיו, אלג'יריה וצרפת, המנהלות ביניהן מלחמה עקובה מדם; שקנה תהילת עולם כבר בגיל שלושים עם פרסום ספרו "הזר", אחת מיצירות המופת של המאה; ששנותיו האחרונות אופיינו בשתיקה שהופרה בגילוי מחדש יותר משלושה עשורים לאחר מותו, עת ראה אור ספרו האחרון "אדם הראשון"; סופר שהוא גם עיתונאי, הוגה, מסאי ומחזאי, במאי ושחקן; אינטלקטואל שלחם בעין הסערה בטוטליטריות של הימין במלחמת העולם השנייה ובטוטליטריות של השמאל לאחריה. כמו כן היו המחלה שליוותה אותו, הנשים שהקיפו אותו, ומותו הטראגי. הביוגרפיה המפורטת והמרתקת שכתב אוליביה טוד, המובאת עתה בפני הקורא העברי, חותרת להבין, ותוך כדי כך לפרק, את המיתוס "אלבר קאמי" לחיים של בשר ודם. לספר נוספה אחרית דבר מאת דוד אוחנה.