הצעירים בקומדיות הרומיות, בין אם הם מאוהבים בנערות מבית טוב שישאו אותן לנשים או ביצאניות שאתן ינהלו פרשיית אהבהבים חולפת, הם תמיד המומים מאהבה עד חוסר אונים מוחלט. מזלם שעומד לצדם עבד ממולח העושה במלאכה במקומם ובמזימות ובתחבולות מחוכמות מסיר את המכשולים שבדרך המובילה למימוש האהבה. המכשולים העיקריים לסוף שכולו טוב הם, בדרך כלל, האבות המתנגדים לקשרי האהבה של בניהם. במאבקים שבין האבות לעבדים ידם של העבדים תמיד על העליונה, וכך זוכים הבנים באהובותיהם או בנשותיהם.
המחזה האישה מאנדרוס מאת פובליוס טרנטיוס אפר, שהוצג בשנת 166 לפנה"ס, עוסק גם הוא בעימות בין אב לעבדו המבקש לסייע לבן להחזיק באהובת לבו ולא לשאת לאישה את הנערה שייעד לו האב. הסוף כולו טוב, כמובן.