בשנת 1912, בתקופת ההגירה הגדולה, תקופה
שבה עזבו מיליוני יהודים את בתיהם באירופה ונדדו לאמריקה, יצאה הטיטאניק להפלגת
הבכורה שלה. זו הייתה האנייה הגדולה והמפוארת ביותר בעולם. בהפלגת הבכורה שלה היו על
הסיפון יותר מאלפיים איש, בהם יהודים רבים. ב-14 באפריל 1912 לקראת חצות הלילה התנגשה
הטיטאניק בקרחון ובתוך שעות ספורות שקעה במצולות. רוב נוסעי הטיטאניק שקעו אִתה. טביעת
הטיטאניק הייתה בין האסונות הכבדים ביותר בראשית המאה העשרים, והאבל על טביעתה היה
אוניברסלי ומשותף לבני לאומים רבים ודתות שונות.
הספר שלפניכם מתמקד בנוסעיה היהודיים של
הטיטאניק: הוא מתחקה אחר מידע על אודות יהודים שהפליגו באנייה – על קרבנות האסון
ועל הניצולים. הוא מתאר את תנאי הכשרות בהפלגה, את קורות חייהם של הנוסעים
היהודים, את קורותיהם באסון ואת ההדים לו בעולם היהודי. הספר עוסק בתוצאות האסון
מנקודת מבט יהודית – בניסיון לזהות קרבנות יהודים ולאתר שמות של נוסעים יהודים
אלמונים.