כרך יז של מחקרי ירושלים במחשבת ישראל.
התנועה השבתאית נתפסת כפרשת דרכים בהיסטוריה היהודית, שכן תבעה בחינה מחודשת של גבולות הדת ושינתה את גבולות הזהות של הקהילה היהודית מן השליש האחרון של המאה השבע-עשרה ואילך. השבתאות, המיוסדת על אמונה במשיחיותו של שבתי צבי, יצרה עולם רוחני שקרא תיגר על ההוויה המשעבדת של חיים בגלות, בשם האמונה בעולם נגאל.
השבתאות בגלגוליה השונים העניקה משמעות חדשה לרעיון המשיחי ולביטוייו בזיקה לגלות וגאולה, שעבוד וחירות, גאולת הדת והאמונה וגאולת המשיח, הן במישור הרוחני הן במישור החברתי. זיקתה של השבתאות לרקע הקבלי של המיתוס המשיחי ועמדתה הדיאלקטית ביחס לגבולות של אמונה וכפירה, לזהות כפולת פנים של מומרים ומאמינים, למעברים בין דתות, לחסידות סגפנית מופלגת, מזה, ולפריקת עול מצוות, מזה, הציבה אתגרים מורכבים בפני הקהילה היהודית.
תקוות הגאולה, שנקשרו במסורת הקבלית ברעיונות מיסטיים אנרכיסטיים, בחזון הפיכת היוצרות בעולם נגאל ובמשיחיות מיתית מהפכנית בתחום האלוהות והאמונה, יצרו תסיסה רוחנית והעלו תופעות חברתיות חסרות תקדים שעוררו התלהבות ותקווה בחוגים רחבים אך גם עוררו התנגדות נוקבת ופולמוס עוין ברחבי העולם היהודי. האמונה בתחילתו של העידן המשיחי ובמהפך מהותי במציאות המסורתית הגלותית, מזמנו של שבתי צבי, שנתפס כמשיח על אף שהמיר את דתו בשנת תכ"ו, הייתה נחלתם של 'מאמינים' שבתאיים, שפעלו הן בעולם המוסלמי וכונו בשם 'דונמה', הן בעולם הנוצרי וכונו בשם 'פראנקיסטיים', ואף היתה נחלתם של יהודים שחיו בגבולות העולם המסורתי, לכאורה, אך לאמיתו של דבר בעולם המאמינים. זהויות כפולות אלה של מאמינים, שפעלו בסתר ובגלוי בתחום עולם ההלכה ומחוצה לו, יצרו את המרקם המורכב של התנועה השבתאית ושלוחותיה.
הזיכרון הכתוב של ההתעוררות המשיחית המיסטית והקשריה הפולמוסיים הדתיים והחברתיים מעלים שאלות היסטוריוגרפיות מרתקות הן ביחס לנקודת המבט השבתאית, הן ביחס לנקודת המבט של מתנגדי השבתאות והן ביחס לעדויות של מתבוננים מחוץ לגבולות העולם היהודי. שאלות אלה נבחנות על יסוד תעודות חדשות ונקודות מבט מחקריות מקוריות בכרכים טז-יז של 'מחקרי ירושלים במחשבת ישראל' המוקדשים לחקר השבתאות ושלוחותיה.
ניתן לקרוא חלק מהמאמר "'ספר דברי האדון' ליעקב פראנק: אוטומיתוגרפיה מיסטית, ניהיליזם דתי וחזון החירות המשיחי כריאליזציה של מיתוס ומטאפורה" מאת רחל אליאור בפורמט PDF משמאל.