סלון יופי - דוגמה לפרוזה מהפנטת הדומה למיצג אמנות בן זמננו ובו אקווריוני דגים, בני אדם גוססים, מרחצאות אדים וספר בעל ראיית עולם מעוותת. הם מרכיבים יחדיו פרסקו של עולם הזוי, אלגורי, מופרך אך אפשרי.
דמקה סינית - סיפורו של גניקולוג מרוחק המחלק את ימיו בין שגרת העבודה, ביקור בבתי זונות מחוטאים וצפייה אדישה בהדרדרות מוסג המשפחה, משפחתו שלו. הנובלה מתגלה כאימת הבורגנות, או לחילופין כעדות ייחודית מעולם סוחף, אפל וסוריאליסטי.
"בטקסט היפהפה הזה המחבר מהרהר באורח סיפורי בספרות שלו. בייטין שואל את עצמו שם על אודות הקשר הקיים בין החיים והכתיבה, בין המחבר ויצירתו... יש בסיפוריו קור וניקיון של חיטוי, אור מאבן שהיה יכול לתמצת את כל הסיפורים לכדי העמדות תיאטרליות ותו לא, אלמלא העובדה שהבידור שהמספר כופה עליהן הוא מוחלט"
פרופ' גרסיאלה מונטלדו, אוניברסיטת קולומביה
"הסיפורים של מריו בייטין - מינימליסטיים, אלגוריים ואניגמטיים, כמעט נטולי גוף - מתייחסים למושג הניוון בכל המובנים: ניוון השפה, ניוון השיח, ניוון המבנה הנרטיבי, הניוון הפיזי, ניוון האירוטיות ולבסוף, הניוון האינסופי של הפנטזיה של בייטין, סופר שאין דומה לו בזירת הספרות הלטינו-אמריקנית הכשווית"
אדוארדו חלפון, גוואטמלה
"מריו בייטין הוא אחד הסופרים המפתיעים והמקוריים ביותר בעולם הספרות הלטינו-אמריקנית העכשווית. הנובלות שלו, שנחשבות אקספרמינטליות, נוצרות מסיטואציות ומאובייקטים, מינימליסטיים וייחודיים, היוצרים אווירה שמשתלטת על הדמויות ועל העלילה. עם זאת, חוץ מההזרה והקיטוע, נוצרת עלילה שבה המציאות והכוח גוברים על הסיפור עצמו. חוויית הקריאה בטקסטים של בייטין לא ניתנת לתיאור במילים, במובנים רבים היא כמעט מיסטית. המחבר יוצר עולם מפתיע שבמקביל יוצר מחדש את קוראיו"
פרופ' רות פיין, האוניברסיטה העברית
