ספר שופטים, השני לספרים ההיסטוריים של התנך, נתפרש על ידי פרופ' יאירה אמית מהחוג למקרא באוניברסיטת תל-אביב. מחברת הפירוש הקדימה לספר מבוא הדן בהיבטים שונים של הספר, כגון חיבורו ועריכתו, ספר שופטים במחקר ההיסטורי ובייחוד ערכו של הספר כמקור היסטורי. נוסח הספר שבידינו והעדויות לשינויי נוסח ממגילות מדבר יהודה או מהתרגום היווני (תרגום השבעים). לדעת המחברת הספר נערך בירושלים במאה השמינית לפסה"נ, לאחר חורבנה של ממלכת ישראל, מאורע שזעזע את תושבי ממלכת יהודה.
הספר נחלק ליהדות ספרותיות ולפרשיות ענייניות בעלות גודל שונה. לכל יחידה או פרשייה מבוא המסביר את עניינה, עומד על ייחודה, על המכנה הספרותי שלה, או בעיותיה. הפירוש לפסוקים הבודדים דן בפירוש העניין והמילים, עומד על הקשיים שבכתובים ומציע להם פתרון. הפירוש נסמך על ההישגים האחרונים בחקר הלשון, הריאליה, הספרות וכלל הישגיו של מחקר המקרא המודרני, ועם כל זאת הוא אינו מנתק את עצמו ממסורת הפרשנות העברית ומשתמש בתרומתם של מיטב מפרשי המקרא מימי הביניים.