לכרך הראשון "כמשיח לפי תומו: שיחות עם יחיאל די-נור 135633 KATZENIK", מצטרף ספר זה- הכרך השני-המנתח את יצירתו, ביידיש ובעברית, של ק.צטניק על השואה, על רקע שחזור הביוגרפיה שלו בימי מלחמת העולם השנייה ומיד אחריה.בספר נחשפו פרקים לא ידועים מחייו של ק.צטניק תחת שלטון הנאצים בגטו ובמחנות עבודה והשמדה. מובאים בו מקורות ראשוניים בכתב-יד – קטעי שירה ופרוזה של יחיאל די-נור אשר נכתבו ביידיש לאחר השחרור, ב"בריחה" ובריכוזי פליטים באיטליה.
שמונת הפרקים שבספר דנים בזיקה שבין יצירתו הספרותית לבין כתבים יהודיים וטקסטים מספרות העולם, על רקע המאורעות ההיסטוריים שחווה בתקופת השואה. פרקי הספר מלווים בתעודות רבות ובסופו נוספו נספחים ומפתח שמות מפורט.
פרגמנט מתוך עדותו הבלתי-ידועה של ק.צטניק
במשטרת ישראל לקראת משפט אייכמן
לסיום ברצוני לציין מאורע מסוים מתקופת היותי בגטו. היה זה בינואר 1943. באחד הימית קיבלתי הזמנה מהגסטאפו בקאטוביץ להתייצב בפני איש הגסטאפו והממונה על המדור היהודי אלפרד דרייאר, (...) לא להופיע אי אפשר היה, כי אי הופעה גבל בגזר דין מוות לי ולמשפחתי. (...) על שולחנו בפני דרייאר ראיתי ניירות והוא השמיע לעברי בערך את המילים: "אהה אזרח חוץ". לא הספקתי לענות כשנפתחה הדלת מאחורי דרייאר ונכנס קצין גסטאפו במדים שחורים ועל כובעו גולגולת מוות. האיש היה גבוה, ניגש לשולחנו של דרייאר, נטל את הניירות שבהם עיין דרייאר בשעת אומרו שאני אזרח חוץ וקרעם בעיני והשליכם לסל הניירות שעל-יד השולחן. באותו המעמד עשה דרייאר תנועה נמרצת לעבר הדלת בכוונה שאסתלק מהמקום. מיד עזבתי את המשרד, יצאתי את הבניין וחזרתי לגטו.
באותו היום בהיותי כבר חזרה לגטו יצאה השמועה בגטו שה"זונדרקומנדו" הגיע לשטח. (...) הלכתי לכיוון "הצנטראלה" לראות אותם בעיני כי בתקופה זו עשיתי רישומים על מאורעות הגטאות בסביבה ואף קיבלתי ידיעות ופרטים מאחד מראשי הצנטראלה בהם אשר ידע שאני רושם הכל למען ישאר זכר. נעמדתי בשער מול בניין הצנטראלה והנה יצא משם אותו קצין אס.אס. אשר בהיותי אצל דרייאר קרע את ניירותי. מפי פקידי "הצנטראלה" אשר עמדו מחוץ לבנין כדי לא להיות בבנין בשעת הביקור של ה"זונדרקומנדו", שמעתי זו הפעם הראשונה את השם אדולף אייכמן, והפקידים הצביעו לעבר אותו הקצין באמרם שזהו אייכמן.