הספר פרקים בהיסטוריה של תורת האבולוציה סוקר, לראשונה בעברית, את הרעיונות שהגו מדענים החל במאה השמונה עשרה ועד שלהי המאה העשרים בדבר המוצא והמקור של הרבגוניות בעולם החי. כל פרק מתמקד באחד מהא ישי ם ונועד להבליט את הייחוד של תרומתו למדע על רקע ההשקפות שרווחו בימיו. במיוחד מודגשת חשיבותו של דרווין, שספרו על מוצא המינים (1859) היה לאבן דרך בביולוגיה ובמדע בכלל, וכן תרומתם של בני דורו באמצע המאה התשע עשרה. רעיון הבררה הטבעית של דרווין שולב בראשית המאה העשרים במדע הגנטיקה הצעיר. בסוף המאה העשרים נוספו להם מחקרים תאורטיים על הביטוי הכמותי-מתמטי של האבולוציה ("הסינתזה המודרנית"),ועם העמקת הידע על מבנה החומר הגנטי והשימוש בטכנולוגיות המולקולריות לחקר אוכלוסיות, התבססה תורת האבולוציה כרעיון המנחה המרכזי במדעי החיים. איורים: אריאל-לייב-ליאוניד-פרידמן

The history of the Jewish communities of these lands-where most of the Jews of Europe and America originated-is often the subject of wooly thinking and stereotypes. Antony Polonsky recreates this lost world in a way that avoids both sentimentalism and the simplification of the east European Jewish experience into a story of persecution and martyrdom. This is an important story whose relevance extends beyond the Jewish world or the bounds of east-central Europe.

The present volume is being published on the sixty-ninth anniversary of the Farhūd, the pogrom committed by religious and nationalist Arabs against the Jews of Iraq on the Jewish holiday of Pentecost (Shavu‘ot), 1–2 June 1941 The Hebrew edition of this book was published in 1992 by the Research Institute of Babylonian Jewry in Or Yehuda, Israel. This volume is a revised version of the Hebrew edition. It consists of papers on the pogrom and on the events leading up to it which were originally published in English, others which were written in Hebrew and now appear in English for the first time, and documents which have not been previously published, including an updated list of the names of victims of the Farhūd and a map indicating the places in Baghdad where rioters attacked Jews. The book thus provides the English reader with comprehensive and updated information on the Farhūd and constitutes a memorial to the innocent victims killed during these pogroms and whose only crime was that they were Jews

הספר רֵזיסטֵנצָה או שוֹאָה דן בזיכרון הגירוש והשמדת היהודים בזיקתו להתפתחות התודעה הלאומית באיטליה לאחר מלחמת העולם השנייה (1945—1985). המחברת מתמקדת בתהליכי השיקום, התחייה והבניית הזהות הלאומית הפוסט-פשיסטית הכמהה לאיחוד פוליטי, ומתחקה אחר השינויים שחלו בעיצובו של הזיכרון ההיסטורי ובתפקידו בהתגבשותה. המקורות שנבחנו הם ספרי זיכרונות על מחנות הריכוז וההשמדה; מסמכים ועדויות השמורים בארכיוניים; ידיעות ומאמרים בכתבי עת; עבודות היסטוריוגרפיות, אנתולוגיות, וכן סרטי קולנוע. בספר מתוארים התכנים הבאים בהם לידי ביטוי ומוצע ניתוח מעמיק של הגורמים שעיצבו את הזיכרון. זאת לאור ההנחה שהפוליטיקה, במשמעותה הרחבה, היא זו המַבנה את החשיבה החברתית, והיא היא המעצב דומיננטי של הזיכרון. הזיכרון הלאומי האיטלקי חושף מתחים בתרבות ובפוליטיקה הלאומית ואלה המשתקפים בזיקה בין הזיכרון האנטי-פשיסטי, התודעה המבישה והמטרידה בנוגע לעבר הפשיסטי, והיחס לאחר, דהיינו היהודי, על רקע הפיוס עם הפשיזם. התבוננות בחברה ובהשפעת האירועים עליה מעלה שלזיכרון המלחמה, הגירוש וההשמדה, על השינויים שחלו בו, חלק מכריע בעיצוב הזהות הלאומית האיטלקית בת-זמננו.

הספר עיר ומדינה בישראל: שלטון מקומי לקראת העשור השביעי מציע אסופה של מאמרים עדכניים הבוחנים את מצבה של אחת מזרועות הביצוע המרכזיות של ישראל בעשור השביעי להקמת המדינה. כיום, נמצא השלטון המקומי בתקופת שהיא משברית ומאתגרת בעת ובעונה אחת: הוא נדרש לשיעור נרחב של פעילות ואחריות, אך פועל במסגרת תקציבית הדוקה מאי-פעם ותחת ביקורת ציבורית רחבת היקף. אל מול תביעות מתעצמות של הציבור ורפורמה הכרחית הנדרשת בכל שדרותיו של השלטון המקומי בישראל, מציע הספר הנוכחי דיון אקדמי אך גם מעשי בצפוי למערכת שלטונית כה חשובה בשנים הבאות. הספר מיועד לחוקרים, לסטודנטים ולכל המתעניין בדרכים לשיפור רמת החיים ואיכותם של כלל תושבי המדינה בערים, ברשויות המקומיות וביישובים השונים שבהם אנו חיים. הספר יצא בשיתוף כתב-העת "מדינה וחברה".

ביוון הקדומה, בין המאה החמישית לרביעית לפנה"ס, נוצקו היסודות של תורה אסטרונומית אשר ביארה את תנועות כוכבי השבת וכוכבי הלכת לפי כללים מתמטיים שקשרו בין יסודות החומר לבין תנועתם הטבעית. בכך היתה האסטרונומיה היוונית למדע הטבע המתמטי הראשון שיצרה המחשבה האנושית. בגלל מיעוט המקורות אין בידינו תיאור היסטורי מלא ורציף של התפתחות האסטרונומיה היוונית. שחזור תוכנה ותולדותיה תלוי לא אחת בהשערות ובפרשנויות שונות שניתנו למעט הממצאים הקיימים. גלגלים ומזלות סוקר פרקים נבחרים מתוך ההיסטוריה המקוטעת של תולדות האסטרונומיה היוונית, במטרה להציג לקורא תחום מחקר היסטורי תוסס, שרב בו הנסתר על הגלוי.

פרדה מפוכחת וכואבת מחלום הקיבוץ ומחלומותיו של דור שלם. ניתוח מפורט של האשליות שהפכו את המאה העשרים לכֹה נוראה ורצחנית. הניסיון הנואל להגשים את האוטופיות. אידיאולוגיות ו"השקפות עולם" שהובילו בעיוורון לאכזבה ולטרגדיה. אחיזת העיניים של "מדעי" ההיסטוריה, הכלכלה והסוציולוגיה. אשליית "התכנון המדעי" של המשק, החברה, התרבות, המדע, הטבע ואפילו תכנון האדם. כלכלה מתוכננת מול כלכלת השוק. הממלכה, התנועה והקולקטיב ששיעבדו וביטלו את הפרט. חירות המדינה, האומה והמעמד שהחליפו את חירות האדם. השוויון שמחק את השונה, המיוחד והאנושי. נושאים אלו ונושאים נוספים המטרידים אותנו כישראלים וכאזרחי העולם הם נושאי ספרו המרתק של יהודה הראל.

Insiders and Outsiders: Dilemmas of East European Jewry examines problems of Jewish cultural and political orientations, associations, and self-identification within a broad framework. The contributors approach the predicament of east European Jews in various settings: some focus primarily on the Jews' inner development and outlook, while others discuss how elements of the majority society viewed their presence. Scholars of history, art history, and literature display originality and insight in illuminating the nuances and intricacies of the Jewish ‘outsider’. Following an overview by the distinguished intellectual historian of German Jewry Steven Aschheim, who offers some comprehensive thoughts on the insider/outsider dilemma in modern times and its relevance to eastern Europe, the discussion revolves around three major themes: the cultural conundrum; modes of acculturation, assimilation, and identity; and the minority’s inclusion in or exclusion from the political agendas of certain east European societies. It concludes with a focus on two remarkable cities―Czernowitz and Vilnius―where the Jewish minority has often been conceived as being no less ‘inside’ than other groups. Contributors to the ‘cultural conundrum’ section deal with artists and writers from Romania and Poland who have gained wide public and critical attention over the years, including Reuven Rubin, Itzik Manger, Avot Yeshurun, and Mihail Sebastian. Other essays discuss the work of a group of writers from Poland, including Henryk Grynberg, Wilhelm Dichter, Joanna Olczak-Ronikier, Krzysztof Teodor Toeplitz, and Michal Glowinski, who reflected intensively on their experiences as Jews in the Second World War and tried to integrate these experiences into their often fractured identities. The complex personal evolution of these figures shows the multi-layered influences on their creativity and imagination while underscoring the dilemmas they faced to find points of meeting between their Jewish background and their national identity. The section on modes of acculturation, assimilation, and identity offers detailed analyses of the ways in which multi-ethnic and multi-national situations demand that the ‘outsider’, consciously or unconsciously, develop inner strategies to fashion a specific identity. Surveying such vibrant areas as Czechoslovakia and Poland between the two world wars and the city of Lwów in the late nineteenth century, three essays present some of the choices Jews made in order to deal with the changing political and cultural context. Their meditations on belonging and not-belonging―on the constitution of identity and its fluidity, and on the formation, breakdown, and reconfiguration of physical, mental, social, and geographical borders―acquire a special relevance and urgency in these settings. How did Jews as ‘outsiders’ configure their political allegiance in eastern Europe? How prominent were they in the radical elements of the communist movement in Russia? What tactics did they employ to safeguard their future in such societies and what means did they employ to galvanize the ‘Jewish street’? These are some of the questions raised in the section on society and politics, which delves into such problematic terrain as ‘Jewish informers’, the ‘non-Jewish Jew’, and ‘Jewish politics’. The concluding essays examine the tensions, paradoxes, and ironies of the phenomenon of the Jewish outsider in Czernowitz and Vilnius, two cities where, indeed, Jews were often construed to be the true ‘insiders’. Contributors Steven E. Aschheim, Karen Auerbach, Richard I. Cohen, Jonathan Frankel, Stefani Hoffman, Zvi Jagendorf, Hillel J. Kieval, Rachel Manekin, Amitai Mendelsohn, Joanna B. Michlic, Antony Polonsky, David Rechter , Scott Ury, Leon Volovici, Ruth R. Wisse, Mordechai Zalkin

This introductory book deals with the bonds created between German physicians and the Nazi biomedical vision based upon racial and eugenic conceptions. These ideological connections and the attitudes of many Nazi doctors, culminating in the actions of Mengele and other SS physicians in Auschwitz , may be described as a Medicalization of the Holocaust. In July 1933, the sterilization law was enacted. Under the pretext of war, the Nazi modus operandi was changed to medical murder. It strove to stop the spread of hereditary diseases by gassing to death sick people judged “unfit” to be included among “Aryan Germans”. Although officially abandoned in summer 1941, Hitler used the expertise gained by the medical murderers to design the “Final Solution”. Nazi physicians operated the first annihilation camps like Treblinka, while others initiated the process of Ghettoization, arguing that the Jews were spreading epidemics. The second part of this book depicts the courageous efforts of many Jewish doctors to resist annihilation. In many ghettos, Jewish doctors worked on behalf of the “Judenrat” to try keep people alive. A clandestine medical faculty functioning in the Warsaw ghetto was the pinnacle of Jewish intellectual resistance. Even in concentration camps, physicians attempted to sustain the basic creeds of medical ethics by protecting and saving patients. The last chapters of the book deal with the efforts to cope with the lessons of the Nazi misuse of medicine.

This volume consists of a critical edition, English translation, and extensive introductory discussion of the Judaeo-Arabic commentaries on Ruth and Esther from the exegetical digest ( Kitāb al-bayān) of Tan ḥ um ben Joseph ha-Yerushalmi (d. 1291 CE), the last known exegete of the “rationalistic” school who wrote in Judaeo-Arabic. Although past scholarship has tended to regard Tan ḥ um’s exegetical contribution as little more than that of a compiler-abridger, our own assessment, as explored in the introduction, is that his role was in fact much more significant. Not only does he display the critical acumen and intellectual independence of a true exegete in his own right, but he also appears to have assimilated - and hence (like Abraham ibn Ezra) mediated into the continuum of Rabbanite exegesis - certain elements of Karaite exegesis, most notably, as developed by the tenth-century Karaite littérateur Yefet ben ‘ Eli, the role of the mudawwin in the composition and transmission of the biblical text .

אדריכלות החברה האוטופית: קיבוץ ומושב הוא מחקר מקיף ראשון על התכנון האדריכלי של הקיבוצים והמושבים שהוקמו בארץ ישראל במאה העשרים. הספר דן בקשר שבין האידאולוגיה לאדריכלות בהקשר היסטורי רחב של מגמות ביצירת חברות אוטופיות ותכנון יישובים אידאלים. מוצגים בו רעיונות לתכנון האדריכלי של יישובים המופיעים אצל הנביא יחזקאל ובכתביהם של הוגים כאפלטון, פוריֶה, אוֹון, מרקס ואנגלס, ואדריכלים כוויטרוביוס, לֶדו ולה-קורבזיֶה, ונבחנים הדמיון היצירתי שלהם והשפעתו על דרכי החשיבה של אבות ההתיישבות הציונית כיצחק טבנקין ואליעזר יפה, ושל אדריכלי הקיבוצים והמושבים כריכרד קאופמן, אריה שרון ושמואל ביקלס. הספר מנתח את הפריסות המרחביות של היישובים בזיקה לזרמים האידאולוגים החברתיים שהתקיימו בארץ ישראל. נסקרת בו התפתחות דגמי היישובים לאור השינויים הטכנולוגים, הכלכליים והפוליטיים המפליגים שחלו בעולם ובישראל מראשית המאה העשרים עד סופה, ונבחנת השפעתם של השינויים באידאולוגיה על השינויים בפריסתם המרחבית.