בספר מן המילה אל המשפט מתמודדים לומדי העברית המתקדמים עם מערכת התחביר ועם המורפולוגיה של השפה העברית. הספר חוזר על מבנים וצורות שנלמדו ברמות נמוכות יותר ומשלב אותם בהקשרים המותאמים לרמת הפטור מבחינת אוצר המילים. הוא עוסק בהרחבה גם במבנים המשמשים בכתיבה ספרותית ואקדמית גבוהה. בתחילת הספר מובאת טבלת הפריטים המורפולוגיים והתחביריים הנלמדים בכל הרמות ביחידה להוראת העברית באוניברסיטה העברית. פריטים דקדוקיים אלה משמשים כמתווה לתכנים שבספר. הספר פותח בחלקי הדיבר ובסוגים שונים של צירופים שמניים וממשיך בעיסוק בסוגים שונים של משפטים. בכל פרק נדון נושא אחד והוא פותח בשיר הכולל או מדגים את השימוש במבנה הנדון בפרק. בהמשך מובאים הסברים, טבלאות והערות מפורטות ומעמיקות. התרגול נעשה באמצעות תרגילים רבים ומגוונים הן במשפטים הן בתרגילי קלוז, שניתן לראותם גם כטקסטים לדיון וכבסיס להבעה. בסוף הספר מובאים הפתרונות. למידע נוסף על המחברת גוני טישלר

בין המאמרים בכרך זה: אוהד אבודרהם | ק ערת השבעה מנדאית ממוזאון אוניברסיטת מיאמי: קריאה חדשה ארהרד בלום | ניב ארמי "מוזנח" — לשונה של ממלכת ארם־דמשק משה בר־אשר | בעיות בתיאור תורת הצורות של לשון חכמים חיים דיהי | מבחר חידושי לשון בספר בן סירא: תרומתו של כתב יד ו מגניזת קהיר שי היימנס | חיטוף התנועות במילים השאולות מיוונית במשנה ומשמעותו ועוד...

כאן ועכשיו - קטעי האזנה נועדו ללוות את חוברת לימוד העברית המיועדת למי שמבקשים לתרגל שיחה, האזנה, כתיבה וקריאה בנושאים ובמצבים יומיומיים. הקטעים מתאימים לרמות הביניים ומורכבים מחמש יחידות שכל אחת מהן מתמקדת בפן אחר בחיים: תנועה, דיור, מזון, עבודה ומשפחה. בכל יחידה יש דיאלוגים מתאימים. מטרתה של הקטעים היא לטעת תחושת ביטחון בקרב לומדי עברית ולהפוך אותם לבעלי בית בשפה.

ב נדון להיעלם מציעה לילך נתנאל קריאה מיוחדת במינה של הרב-לשוניות והטרנס-לאומיות בתרבות הכתיבה היהודית האירופית במחצית הראשונה של המאה העשרים. במרכז ההתבוננות עומדים חייו ויצירתו של זלמן שניאור (1887—1959). במוקד המסה ההדוקה שלפנינו, בשונה מן המונוגרפיה הנרחבת שנתנאל הקדישה ליצירתו של שניאור, עומדות התכתבויות אחדות, שהתגלגלו בדרך פלאית לידיה. תוך שהיא קוראת בהן נעה נתנאל מהיצירה הבדיונית לביוגרפיה ובחזרה, ומתעכבת על חוויות ההגירה, המלחמה, המנוסה והגלות. מבעד לצרורות המכתבים – בגרמנית, בצרפתית וביידיש – משחזרת לילך נתנאל מחוזות אבודים, הנפרסים מרוסיה שלאחר מהפכת אוקטובר, דרך ברלין הוויימארית וצרפת הכבושה. ההתכתבויות עצמן, ויותר מכך הקריאה בהן, משרטטות טופוגרפיה יהודית אירופית של מחוזות אבודים. המאה הקטסטרופלית, שבה נהפכו האוטופיות של האחד לאסונו של האחר, לא פסחה ולו על אחד מהם. מבלי שהמחברת חותרת לכך במודע נהפכת התנועה מערבה – תקוותו הגדולה של דור יהודי שלם – לתנועה אל האין, תנועה המותירה רק כמה צרורות מכתבים, שנארזו במנוסת הבהלה ובדרך לא דרך נמסרו לידיה של נתנאל, אשר השיבה אותם שישה עשורים לאחר מותו של שניאור לתרבות הכתיבה היהודית בשפה העברית. הספר מתפרסם בסדרה ״חפץ״, המיועדת לקהל הקוראים הרחב, ועניינה תרבות יהודית ואובדן. הסדרה רואה אור בגרמנית בהוצאת מכון דובנוב שבלייפציג, ובעברית – בשיתוף עם הוצאת מאגנס .

תנועת ההשכלה היהודית, שראשיתה בארצות גרמניה במחצית השנייה של המאה השמונה-עשרה, בישרה מהפכה תרבותית עמוקה וחסרת תקדים בעולם היהודי. תנועה זאת קראה לתיקון החברה היהודית המסורתית לפי הערכים המשכיליים, והציבה מנהיגות רוחנית חלופית. בראשית המאה התשע-עשרה החלו להתרקם ברחבי אירופה מרכזים חדשים לתנועה. בין המרכזים המשכיליים הבולטים באימפריה האוסטרית בלט המרכז שהתגבש דווקא בפרובינציה נחשלת שלה, אשר סופחה אליה מפולין כשני דורות קודם, היא גליציה. הודות לגלריה מרשימה של אישים ופעילות ספרותית ענפה קנתה השכלת גליציה את מקומה כאחד המרכזים הפוריים והמשפיעים ביותר של התנועה. קובץ מאמרים זה מבוסס על הרצאות שנישאו בכנס "מגלי טמירין: 200 שנה להשכלת גליציה", שנערך בירושלים בשנת 2013 בסימן זיכרון לראשוני המשכילים בגליציה ולמפעליהם, ומתוך שאיפה להערכה מחקרית מחודשת של השכלת גליציה לדורותיה. הקובץ כולל 23 מאמרים של מיטב החוקרים, המאורגנים בחמישה שערים. מאמרים אלו מציגים את ריבוי פניה של תנועה זו, שנעה בין מגמות לשימור הזהות היהודית באמצעות טיפוח של תרבות יהודית מודרנית בעברית לבין מגמות של ביקורת רדיקלית על אורחות החיים המסורתיים ושאיפה לתיקון יסודי של החברה היהודית.

אנשי לשון וספרות עסקו הרבה בשנים האחרונות בלשונות התרבות של החברה הערבית-היהודית בימי הביניים. חיבור זה מבקש להעריך מחדש את חלקן היחסי של הלשונות שפעלו במרחב: הלא הן העברית, הארמית, הערבית והערבית-יהודית. מפגשי עֵבֶר ו עֲרָב עומד על טיבן של הלשונות הללו ונוגע גם בשאלות הקשורות לשימוש בהן במרכזי הפעילות החשובים בשירת החול ובשירת הקודש, בתרגומים וביצירה המקורית. הספר מביא סיכום עדכני של המחקר בנושא, ובחינה של טקסטים חדשים הקשורים בעניינים הללו: קטעים מתרגומי המקרא לערבית, וכן פיוטים, בקשה וקינה בערבית.

נקודת המוצא לכל עיון במקרא היא נוסח המסורה, שמייצגיו המובהקים הם כתבי היד העתיקים של המקרא, מעשה ידיהם של בעלי המסורה. כתבי היד האלה כוללים אלפי הערות מסורה גדולה ומסורה קטנה, ובהן מניינים של מילים ושל צירופים מן המקרא ותיאור הכתיב שלהם. יוסף עופר מסביר את דרך פעולתן של הערות המסורה, המוסרות מידע מקיף באופן קצר ויעיל, ומשמרות בכך את "נוסח המסורה" של המקרא לאורך דורות רבים ובכל תפוצות העם היהודי. בספר מתוארים כתבי היד החשובים של המסורה ושיטות התיאור שלה בקביעת הכתיב המקראי ובעיצוב רווחי הפרשיות והשִירות. כמו כן נבחנת בו מידת יעילותם של מנגנוני המסורה ומידת הצלחתם בשימור הנוסח, והסבר מיוחד מוצע לתופעת הכתיב והקרי. הספר דן גם בהבדלים שבין המסורה של טבריה לזו של בבל, במעמדו המיוחד של כתר ארם צובה ובמסתורין האופף אותו. עוד נדונים הקשָרים שבין המסורה ובין תחומים אחרים המקיימים עמה מערכת של זיקות וניגודים: דקדוק הלשון העברית ופרשנות המקרא וההלכה. בנספח לספר מתוארים ספרים ותוכנות מחשב המהווים כלֵי עזר למחקר המסורה. הספר המסורה למקרא ודרכיה מתבסס על מחקריו של המחבר ועל מחקריהם של גדולי חוקרי המסורה בדורות האחרונים, והוא כלי עזר נחוץ לכל המתעניין בנוסח המקרא ובהתגבשותו.

בין המאמרים בכרך זה: רותי ברנשטיין ונועם פרי | חילונה של הסליחה מיתקה גולוב-רצהבי | תפוצת שמות פרטיים עם המרכיב 'בעל' בממצאים מחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל בתקופת הברזל II ובמקרא חנוך גמליאל | תפיסה לקסיקוגרפית מצמצמת מול תפיסה מרחיבה: סיכום ביניים לעיון משווה בין אבן עזרא לרש"י יונתן האורד | נוסח המקרא בגזניוס-קאוטש: תוספת למאמרו של הלבני יהונתן וורמסר | פיאור, תפארת ודגש לתפארת הקריאה: על גלגוליו של מונח בספרות הדקדוק העברי

בין המאמרים בכרך זה: אורי ארליך וורד רזיאל קרצ'מר | בין נוסח קבע לפיוט: לבירור פסקת 'אתה הכיתה' בברכת גאולה של ערבית על פי מנהג ארץ-ישראל אבי שמידמן | האומנם שימשו קינות ארץ-ישראליות בתור סליחות במנהג בבל? מיכאל רנד | שילובי פיוטים ודפוס הביצוע המקהלתי בפיוט המזרחי המאוחר אופיר מיץ-מנור | פיוט אנלוגי בעולם דיגיטלי: לקראת מחקר ממוחשב של ספרות הפיוט עדן הכהן | 'גם את זה לעֻמת זה עשה האלוהים': תקבולות והפרתן בפיוטי ד ממחזור הקדושתאות של יניי

פריטים נוספים בערכה: ספר וחוברת עבודה / ספר וחוברת לדוברי ערבית / קטעי האזנה / שובי: תכנית שמע, תמונה וטקסט / מדריך למורה / המצגת המלווה שלפניכם מלווה את הספר בראש ובראשונה הן מבחינת התכנים הן מבחינת אוצר המילים וצורות הלשון. היא מיועדת למורות ולמורים כמו גם לתלמידות ולתלמידים. תמצאו בה הסברים, הדגמות, תרגילים, שירים, קישורים ועוד, שיסייעו בלימוד התכנים – נושאי התוכן ונושאי הלשון – המובאים בספר. המצגת מביאה הצגה חזותית ולעיתים גם הקולית של החומר. היא משלבת צפייה והאזנה (באמצעות קישורים או קובצי קול המוטמעים במצגת). היא מציעה גם מערכי שיעור מלאים ומוכנים, תרגול נוסף, הסברים נוספים, קישורים המפנים להרחבה ולהעשרה ועוד. לכל שקופית מתלווה הנחיה לדרך העבודה בשקופית, הניתנת לתרגום לכל שפה באמצעות תרגום גוגל. ההנחיה מיועדת בעיקר למורה אך מתאימה גם לשימוש הלומדים והלומדות. למידע נוסף על המחברת גוני טישלר

פריטים נוספים בערכה: ספר וחוברת עבודה / ספר וחוברת לדוברי ערבית / קטעי האזנה / שובי: תכנית שמע, תמונה וטקסט / מדריך למורה תוכנית השמע שוּבי – הילדה מישראל מלווה את הספר בראש ובראשונה הן מבחינת התכנים הן מבחינת אוצר המילים וצורות הלשון. הטקסטים בתוכנית זו מקבילים לכל אחד מפרקי הספר, והם עוסקים בנושאים הנדונים בפרק או עולים בקנה אחד עם תכניו. הקטעים חוברו כקטעי דיבור, והלשון בהם פחות רשמית מלשון הקטעים הכתובים. כדאי להאזין לקטעים במהלך לימוד הפרק או לאחריו. מומלץ לקרוא תחילה את השאלות בקול, ואז להאזין לקטע כשלוש פעמים. לאחר כל האזנה יש לענות על השאלות בכתב, ולהשלים בהדרגה את המענה על כל השאלות. כדי להתאים לרמות האזנה שונות מובאים הקטעים בשתי מהירויות – איטית ומהירה. לקטעי השמע של התוכנית אפשר להאזין רק בגישה מקוונת דרך המחשב - לא דרך האפליקציה או באופן מקוון במכשיר נייד למידע נוסף על המחברת גוני טישלר

חשוב לדעת! קבצי השמע לא ניתנים להורדה, השימוש בהם הוא מקוון בלבד! כדי להקשיב לקטעי האזנה יש להזדהות באתר עם אימייל וסיסמה, ללחוץ על שם החשבון ועל ספרי האודיו שלי ולאחר מכן על האזינו עכשיו . כל הטקסטים בספר עושים עניין מרוכזים כאן בקבצי שמע ומסודרים לפי פרקים. מתחת לשם הפרק מופיעות כותרות הטקסטים ולצידן מספרי העמודים בספר.