הקוראן הוא הספר הקדוש העומד בבסיסה של דת ששינתה את העולם. הוא לא חדל להיות מקור השראה והדרכה למוסלמים עד עצם היום הזה ואף עורר את סקרנותם של מלומדים יהודים ונוצרים לאורך הדורות. הקוראן מביא את דברי הקול האלוהי, קולו של אללה, הקורא אל הנביא מוחמד ודרכו אל שאר בני זמנו, ערבים, יהודים ונוצרים. הספר שלפנינו משרטט תמונת תקריב של קשת הנושאים שעליהם ניתן ללמוד מדברי האל: כיצד נגלה האל לנביא ובאיזו דרך הוא דובר אליו; כיצד הוא מנחה אותו להרחיב את קהל מאמיניו ולעמוד מול מתנגדיו; כיצד הוא מגדיר את אומת המאמינים ומהם עקרונות המוסר והאתיקה שהוא מתווה להם; מהי דמות האל ומהי דת האסלאם שהאנשים נקראים לדגול בה; מהן הדרכים המעשיות לביטוי האמונה בייחוד האל, כיצד מתנהל הפולמוס עם היהודים והנוצרים ועם עובדי האלילים, ומהי הדת האברהמית שעל האנשים לדגול בה כדי להיות מוסלמים אמיתיים. הקוראן מאיר את מעמדם של כתבי הקודש של היהודים והנוצרים, ומלמד כיצד הם מאשרים את מעמדו של מוחמד כשליח האל. יתר על כן, הקוראן מציג את הכתבים הללו כאילו הם מאששים את אשמתם של בני ישראל שמרדו בשליחי האל מאז ימיו של משה ועד ימי מוחמד, שהציע להם חזון גאולה תחת דגל האסלאם. מנגד, הקול האלוהי מציג את עקרונות המלחמה והשלום שעל המאמינים לנהוג על פיהם מול הלא מוסלמים, ומתווה דרכים נוספות לפעולה למען האל. ספר בסדרה חדשה - ספרים משני עולם סדרה של "ספרים על ספרים": מיטב הכותבים והמומחים בתחומם תרמו לה חיבורים בהירים וקריאים על ספרים שהטביעו חותמם על האנושות- על תולדותיהם, מחבריהם וההשפעה שנודעה להם בעת הופעתם ובשנים שחלפו מאז. כל הספרים שבהם עוסקת הסדרה נחשבים ליצירות מכוננות ופורצות דרך, שאין להפריז בתרומתן העצומה לעיצובן של חברות שונות בעולם, של ההיסטוריה שלהן ושל תרבותן.

כיצד ניתן להסביר את הופעתה של לאומיות דתית במדינות שעברו תהליך עמוק של חילון כמו טורקיה וישראל? מהם השורשים ההיסטוריים והדתיים של העוינות של רוסיה למערב, הנמשכת גם לאחר נפילת מסך הברזל? מדוע ההימנון האנגלי הבלתי רשמי מסתיים בתפילה לבניין ירושלים – באנגליה? הספר לאומיות וחילון פורס תמונה רחבה ומורכבת של מערכות היחסים הטעונות בין לאום ודת מכאן ובין התפתחות הלאומיות ותהליכי החילון מכאן – סוגיות שזוכות לעניין מחקרי וציבורי רב בעולם כולו. מאמרי הספר, פרי עטם של מיטב החוקרים, בוחנים מזוויות דיסציפלינריות שונות את היחס בין דת לחילון בשורה של דגמים היסטוריים בולטים: הלאומיות האמריקאית, האנגלית, הגרמנית, הטורקית, הרוסית, הפולנית והיהודית-ישראלית. השאלות העולות בספר רלוונטיות לא רק למחקר ההיסטורי והסוציולוגי, אלא גם להבנת המציאות שבה אנו חיים כיום כישראלים וכאזרחי העולם.

Written at different times and for different audiences - some for scholars of rabbinic literature, some for laymen or for scholars not necessarily Jewish - the essays gathered together in this volume nevertheless have an inner coherence. They reflect the author's lifetime interest in the history of halakhah - not as intellectual history per se, but rather a concern to identify measurable deflection in the unfolding of halakhic ideas that could point to an undetected force at work. What was it that stimulated change, and why? What happened when strong forces impinged upon halakhic observance, and both the scholarly elite and the community as a whole had to grapple with upholding observance while adapting to a new set of circumstances? Haym Soloveitchik's elegant presentation shows skilfully that the line between adaptation and deviance is a fine one, and that where a society draws that line is revelatory of both its values and its self-perception. Many of the articles presented here are well known in the field but have been updated for this publication (the major essay on pawnbroking has been expanded to half again its original size); some have been previously published only in Hebrew, and two are completely new. An Introduction highlights the key themes of the collection and explains the underlying methodology. Having these essays in a single volume will enable scholars and students to consult all the material on each theme together, while also tracing the development of ideas. The opening section of the volume is a brief description and characterization of the dramatis personae who figure in all these essays: Rashi and the Tosafists. It covers the halakhic commentaries and their authors; the creativity of Ashkenaz; and the halakhic isolation of the Ashkenazic community. The second section focuses on usury and money-lending, including the practice of pawn-broking, while the third section deals with the ban on Gentile wine and how that connected to the development of money-lending. The final section presents general conclusions in the form of four studies of the communal self-image of Ashkenaz and its attitude to deviation and change.

In this second volume of his essays on the history of halakhah, Haym Soloveitchik grapples with much-disputed topics in medieval Jewish history and takes issue with a number of reigning views. His insistence that proper understanding requires substantive, in-depth analysis of the sources leads him to a searching analysis of oft-cited halakhic texts of Ashkenaz, frequently with conclusions that differ from the current consensus. Medieval Jewish historians cannot, he argues, avoid engaging in detailed textual criticism, and texts must always be interpreted in the context of the legal culture of their time. Historians who shirk these tasks risk reinforcing a version that supports their own preconceptions, and retrojecting later notions on to an earlier age. These basic methodological points underlie every topic discussed. In Part I, devoted to the cultural origins of Ashkenaz and its lasting impact, Professor Soloveitchik questions the scholarly consensus that the roots of Ashkenaz lie deep in Palestinian soil. He challenges the widespread notion that it was immemorial custom (minhag kadmon) that primarily governed Early Ashkenaz, the culture that emerged in the Rhineland in the late tenth century and which was ended by the ravages of the First Crusade (1096). He similarly rejects the theory that it was only towards the middle of the eleventh century that the Babylonian Talmud came to be regarded as fully authoritative. On the basis of an in-depth analysis of the literature of the time, he shows that the scholars of Early Ashkenaz displayed an astonishing command of the complex corpus of the Babylonian Talmud and viewed it at all times as the touchstone of the permissible and the forbidden. The section concludes with his own radical proposal as to the source of Ashkenazi culture and the stamp it left upon the Jews of northern Europe for close to a millennium. The second part of the volume treats the issue of martyrdom as perceived and practised by Jews under Islam and Christianity. In one of the longer essays, Soloveitchik claims that Maimonides’ problematic Iggeret ha-Shemad is a work of rhetoric, not halakhah—a conclusion that has generated much criticism from other scholars, to whom he replies one by one. This is followed by a comprehensive study of kiddush ha-shem in Ashkenaz, which draws him into an analysis of whether aggadic sources were used by the Tosafists in halakhic arguments, as some historians claim; whether there was any halakhic validation of the widespread phenomenon of voluntary martyrdom; and, indeed, whether halakhic considerations played any part in such tragic life-and-death issues. The book concludes with two essays on Mishneh torah which argue that that famed code must also be viewed as a work of art which sustains, as masterpieces do, multiple conflicting interpretations.

אימפריות מתנגשות בשלהי העת העתיקה מבוסס על הרצאות שנשא ההיסטוריון הנודע גלן ו' בָּאוּאֶרסוֹק במסגרת "במת ירושלים להיסטוריה על שם מנחם שטרן", מטעם החברה ההיסטורית הישראלית. בחיבור מציג באוארסוק בירור מעמיק על ההתפתחויות הפוליטיות בחצי האי ערב על סף עלייתו של האסלאם. הוא דן בצמיחת אתיופיה הנוצרית ובסכסוך עם היהודים בחצי האי ערב ומתאר את נפילת ירושלים לידי הקיסרות הסָסָנית-הפרסית בראשית המאה השביעית. בתיאור האירועים בירושלים מבליט באוארסוק את חשיבותה של תבוסת הכוחות הססניים-הפרסיים בידי הקיסרות הביזנטית, וטוען שהדבר ערער את יציבות האזור ויצר הזדמנות לעליית האסלאם ולהצלחתו הצבאית בכיבושיו במאה השביעית. בהסתמכו על קריאה מדוקדקת בטקסטים ששרדו, באוארסוק מעמיד באור חדש את היחסים המורכבים בין הכוחות הביזנטיים, האתיופיים והפרסיים לבין כוחות האסלאם המתעוררים והולכים.

הספר מסעות הנפש: גן עדן במחשבה ובדמיון בספרות הקבלה בימי הביניים עוסק בתקופה המכריעה ביותר בתולדות עיצובו של גן עדן כמקום הגמול בספרות היהודית. במרכזו ניצבות יצירות שונות שכתבו בעלי סוד לאורך ימי הביניים, ובהן יוחד הדיון במחוזות הגמול מנקודות מבט שונות: לצד תיאוריהם המוחשיים והמופשטים של מחוזות גן עדן נדונו בכתבים אלה גם תפקידיו של הגן במבני האלוהות, באסכטולוגיה של היחיד, בתורת האדם ובתורת הנפש. תולדות הפרשנות על גן עדן המקראי במחשבה הדתית בימי הביניים, ובייחוד בספרות הקבלה, נדונים בספר בראי מגמות שונות בפרשנות הקדומה למקרא; תפיסת הריבוי של מקומות הגמול בגן עדן מבוררת לאור מקורות השפעה אפשריים שהשפיעו על התפתחותה; והופעתו של הגן בתורת הנפש הקבלית נבחנת לאור שיטות תיאוסופיות בספרות הקבלה במאה השלוש-עשרה. דיון נרחב מוקדש לחיבורים שיוחדו לתיאור המבנה הארכיטקטוני של גן עדן השמימי ולמראותיהם של היכלות ארציים בגן עדן התחתון, בזיקה לשרטוט המבנים המורכבים של האלוהות. במסגרת זו נדונות בהרחבה כמה תעלומות ספרותיות הכרוכות בלב התהוותה של הספרות הקבלית הקאנונית, ובמרכזה – הופעתו של ספר הזוהר. במקביל לבירורים אלה נבחנים לאורך הספר דפוסי מחשבה מדעיים, מסורות אגדתיות ופולמוסים תיאולוגיים בספרות הדתית הכללית בת הזמן על אודות מראהו ומבנהו של גן עדן. ביחס לכל אלה מוצגים קווים של דמיון פרשני, מסורות משותפות ותשתית רעיונית קרובה, שהזינו את עיצוב גן עדן האסכטולוגי בספרות היהודית בימי הביניים בצד גלגוליהם של מקורות מן הספרות החיצונית, התלמודית והחזיונית. מחבר הספר, ד"ר אבישי בר-אשר, זכה בפרס מתנאל לספר הטוב ביותר במחשבת ישראל לשנת תשע"ט

גוּמחת האורות מאת אבּוּ חאמד מחמד אל־ע֗זאלי זכה להיכנס לאוצר הספרים של המיסטיקה העולמית כיצירת מופת לדורות. במרכזו פירוש עמוק על דרך הסוד של פסוק האור בקוראן (סורת האור, פסוק 35), שהיה לסמל מרכזי בזרמים העיקריים של המיסטיקה הצוּפית. מפאת חשיבותו הרבה תורגם החיבור לעברית פעמיים בימי הביניים, ובמשך דורות רבים שימש מקור השראה לפילוסופים ולמקובלים בעולמה של היהדות. עתה תורגם חיבור זה מחדש לעברית בת־זמננו . חיבור מופתי זה, מורה נבוכי הזמן של המסע הפנימי למִסתורין של האור האלוהי, הוא פרק חשוב ומרכזי בתולדות הרוחניות האנושית, ומקום רב ונכבד נועד לו ברוחניות הישראלית החדשה .

ספר זה הוא מונוגרפיה מקיפה על דמותו של אחד המנהיגים היהודים המרתקים במאה העשרים ובכלל: הרב עובדיה יוסף . ספר זה הוא גם מדריך מקיף לאחת התופעות הדתיות שהתעוררו ותפסו מקום בתקופת הנהגתו ובכלל: הקבלה והמיסטיקה (ה’נסתרות’). בספר זה שני המקבילים המסעירים הללו נפגשים ומתוך ההתנגשות מעניקים תמונה יוצאת דופן בבהירותה ובזווית שלה באשר לדמותו ההיסטורית של הרב עובדיה , מנהיגותו, פועלו ההיסטורי ומלחמתו הגדולה להחזרת עטרת יהדות ספרד ליושנה.

ב שנת 1552 כתב המזרחן והמיסטיקאי הקתולי הצרפתי גיום פוסטל (1510 – 1581) חיבור משיחי בשפה העברית שיועד לקוראים יהודים, וכותרתו "טעם הטעמים". זוהי תעודה היסטורית נדירה ולא מוכרת מן הרנסנס, המלמדת על הלכי רוח ותפיסות פוליטיות ייחודיים במעגלי הרפורמטורים הקתולים במאה השש-עשרה על רקע התגברות הרפורמציה הפרוטסטנטית. חיבור קתולי-עברי זה, שמעולם לא נדפס ותכניו לא היו מוכרים עד כה, הוא נדבך חשוב בהבנת השיח היהודי-הנוצרי בתקופה זו ופרק ייחודי בתולדות ספרות הפולמוס הנוצרית. נוסף לכך, לאורך הספר מתייחס פוסטל לכמה פרשות וסוגיות היסטוריות מפורסמות מנקודת מבטו הייחודית, המורכבת ממילנאריזם יואכימי, לאומיות גאלית והתבססות על מקורות יהודיים ובעיקר קבליים. בין הללו בולט תיאור עלילותיה של ז'אן ד'ארק, הנערה בת המאה החמש-עשרה שדמותה גילמה בעיני פוסטל אידיאל של לאומיות גאלית נשית. כל אלה מובאים ב טעם הטעמים תוך הבלטת המשמעות המשיחית שייחס להם פוסטל. לבסוף, טעם הטעמים הוא דוגמה ייחודית לכתיבה בשפה העברית על ידי נוצרי בראשית העת החדשה, והוא מתאפיין בתופעות לשוניות מפליאות הנובעות מתפיסותיו התאולוגיות של פוסטל ביחס לשפה בכלל ולשפה העברית בפרט. מבוא ומהדורה מוערת: יהודית וייס

אירופה אחרי הרפורמציה: דינמיקה של תמורות מציג בפני הקורא העברי לראשונה את תרומתו הייחודית של שילינג להבנת היווצרותה של מערכת המדינות הלאומיות באירופה. שילינג טבע את המושג "קונפסיונליזציה" - גיבוש הכנסיות האזוריות והעמקת הדת הנוצרית לגווניה במרכז אירופה ובמערבה, תהליך שהחל בעקבות הרפורמציה במאה השש עשרה והוביל לעיצובן של זהויות לאומיות. במסגרת התפתחויות אלה שילינג בוחן את השפעותיהן של ההגירות מטעמי דת ואת התפקדי שמילאו מיעוטים דתיים בתמורות בחברה, בכלכלה ובתרבות בעת החדשה המוקדמת.

מרטין לותר, מחולל הרפורמציה הפרוטסטנטית, שטח בארבעת החיבורים המובאים כאן את עיקרי תורתו התאולוגית והפוליטית. בחיבור הראשון מ-1517, שנודע כ תשעים וחמש התזות , תקף את המנהג הקתולי למכור שטרי מחילה, אך כבר בטקסט זה הוא מביע ביקורת מרומזת על היומרה של הכנסייה והאפיפיור לתווך בין המאמין הנוצרי לאלוהים. בשלוש המסות שכתב ב-1520 מקעקע לותר את כל היסודות של הנצרות הקתולית כפי שהתפתחה בימי הביניים. לתפיסות אלה היו השלכות מרחיקות לכת בכל המדינות שאימצו את הנצרות הפרוטסטנטית, אשר התפצלה עם הזמן לכנסיות ולכיתות שונות: שינוי מעמד הכנסייה ואנשיה מול השלטון האזרחי, ביטול המנזרים, ביטול פולחן הקדושים, החלפת הלטינית שבכתבי הקודש ובתפילות בשפות המדוברות, דפוסים חדשים של התנהגות כלכלית ועוד. הכנסייה הרומית‏־הקתולית, שהתמודדה עם התאולוגיה החדשה ועם אובדן קהילות גדולות של מאמינים, ערכה אף היא בדק בית ותיקונים משלה, והם שינו במידה רבה את אופיה. כך נוצרו שתי תרבויות שונות, הן במערב אירופה ובמרכזה והן ביבשות אמריקה. היכרות עם תפיסותיו של מרטין לותר היא תנאי חשוב להבנת העולם המודרני. לחיבוריו של לותר נוספו כאן הקדמה מאת פרופ' מירי אליאב־פלדון ואחרית דבר מאת פרופ' דוד כ"ץ, המבהירות את מניעיהם של הרפורמטורים, את התנאים שאפשרו את הצלחתה של הרפורמציה ואת ההתפתחויות שחלו בנצרות הפרוטסטנטית מאז ועד ימינו.

המאמרים בכרך זה: ציפי קויפמן ואיתמר ברנר | שיח נרטיבי ושיח נורמטיבי בסוגיות פרייה ורבייה יאיר לורברבוים | על הסתייגות מטעמים בשיח ההלכתי: הפולמוס על אודות טעם האיסורים להשחית את פאת הראש והזקן אסתי אייזנמן | בין רמב"י לרח"ק בתורת התארים רפאל שוח"ט | מקומם של כתבי היד בחקר הגותו של הגר"א מוילנא אורה ויסקינד־הלפר | 'ועוד מעט ואין רשע...' – מדברי רבי יהושע העשיל ממונסטרישצה על היהדות בזמנים משתנים ירון נעים | 'בין כך ובין כך תאבד בת יפתח?!' – הרב כלפון משה הכהן מג'רבה ומעמד האישה דוד מ' פויכטונגר | על תאולוגיה, פוליטיקה ואי־ציות ב'שלום עולמים' לש"י עגנון רונית עיר־שי | העלייה המחודשת של 'תאולוגיית העקידה' והשלכותיה המוסריות, ההלכתיות והמגדריות