ספר זה דן ברגשותיהם של מי שנמנו עם העילית היהודיתֿסובייטית בתקופה הגורלית של מלחמת העולם השנייה ואחריה. העובדה שבזמן המלחמה השמידו הנאצים את רוב יהודי אירופה, וכן שאזרחים סובייטים רבים שיתפו פעולה עם הכובש הנאצי, היכתה את היהודים הסובייטים בהלם. התברר כי למרות עשרים וחמש שנות קומוניזם ומשטר קומוניסטי, האנטישמיות התעצמה מאוד, ואף המשיכה להתקיים גם אחרי המלחמה, הגם שהיתה אסורה על פי החוק. אכזבה נוספת נגרמה להם על ידי מדיניות השלטון הסובייטי, שלא התייחס לשיתוף הפעולה מצד חלקים נכבדים של האוכלוסייה, במיוחד מקרב בני המיעוטים הלאומיים, עם האויב הנאצי. השלטונות אף מצאו לנכון לטשטש במידה ניכרת את הזוועות שזומנו ליהודים על ידי הנאצים. מדיניות זו הביאה לכך שאותה עילית החלה לחדש את קשריה עם היהדות שזנחה קודם לכן, תוך הקפדה על המותר והאסור במשטר הסובייטי. ב"אייניקייט", העיתון הרשמי של הועד היהודי האנטי-פשיסטי, ניתן ביטוי לתחושות היהודים הסובייטים בכלל ושל העילית בפרט. מבין השורות מצאו הכותבים את הדרך לתאר את העובדות המחרידות, ולהפיץ ידע זה ברבים.

במחקר פרובוקטיבי זה טוען אלווין ה' רוזנפלד כי שפע הספרים, הסרטים, תוכניות הטלוויזיה, המוזיאונים ואמצעי ההנצחה הציבוריים הקשורים בשואה, גרמו באופן פרדוקסלי לפיחות במשמעות השואה ולהשחתת זיכרונה. הוא מנתח מגוון רחב של אירועים ושל תופעות תרבותיות, דוגמת ביקורו של הנשיא רונלד ריגן בבית הקברות הגרמני בביטבורג ב-1985, הסילופים בסיפורה של אנה פרנק, והאופן שבו תוארה השואה על ידי אמנים ובמאים דוגמת ג'ודי שיקגו וסטיבן שפילברג. רוזנפלד סוקר את הכוחות התרבותיים שגרמו לפיחות בערכה של השואה כפי שהיא נתפסת על ידי הציבור הרחב. הוא מעמיד כנגדם את ייצוגי השואה המפוכחים של עדים דוגמת ז'אן אמרי, פרימו לוי, אלי ויזל ואימרה קרטש. הספר מסתיים באזהרה רבת עצמה מפני התוצאות האפשריות של "קץ השואה" במודעות הציבורית.

The present volume is being published on the sixty-ninth anniversary of the Farhūd, the pogrom committed by religious and nationalist Arabs against the Jews of Iraq on the Jewish holiday of Pentecost (Shavu‘ot), 1–2 June 1941 The Hebrew edition of this book was published in 1992 by the Research Institute of Babylonian Jewry in Or Yehuda, Israel. This volume is a revised version of the Hebrew edition. It consists of papers on the pogrom and on the events leading up to it which were originally published in English, others which were written in Hebrew and now appear in English for the first time, and documents which have not been previously published, including an updated list of the names of victims of the Farhūd and a map indicating the places in Baghdad where rioters attacked Jews. The book thus provides the English reader with comprehensive and updated information on the Farhūd and constitutes a memorial to the innocent victims killed during these pogroms and whose only crime was that they were Jews

« Le Retour de la question juive ? » D’entrée de jeu, un problème. S’agit-il de la « question » juive ou du « fait » juif ? Au fil des textes qui compoent ce volume de Perspectives, la réflexion oscille entre ces options et relance l’interrogation. Mais pour ce qui est du « retour », autre élément de notre titre, aucun doute, le sujet revient, redevient d’actualité. Mais sous quelles formes ? Des penseurs venus des horizons intellectuels les plus divers (philosophes, historiens, politologues ou psychanalystes) se sont penchés sur ce retour de la question juive. Question “éternelle”, comme le dit la carte postale qui orne la couverture de ce nouveau numéro de Perspectives, mais aussi, hélas, contemporaine.

בספר יחיד במינו כונסו מאמריהם של 23 היסטוריונים בכירים מגרמניה, ישראל, ארה"ב ואנגליה, ביניהם איין קרשו, שאול פרידלנדר, אברהרד יקל, סטיבן אשהיים וישראל גוטמן. הפרק הראשון על ההיסטוריוגרפיה סוקר שישים שנות מחקר והגות היסטורית על גרמניה הנאצית והיהודים מדור ילידי הרייך השלישי ועד לויכוח האקטואלי על דרכה של ההיסטורויגרפיה הגרמנית בדור האחרון. שלושת הפרקים הבאים מציגים קונצפציה רב תחומית: 1. החברה הגרמנית והיהודים ברייך השלישיף 2; החברה היהודית והנהגתה תחת המשטר הנאצי; 3. על הזיכרון וההיסטוריה.

The twenty-one studies on the Jews of Old Poland here collected explore many hitherto uncharted aspects of Jewish life and experience in the Polish-Lithuanian Commonwealth. Crucial questions such as relations between the Catholic Church and the Jews, Jewish politics, antisemitism and Jewish settlement are examined using the integrative and comparative approaches championed by Jacob Goldberg, to whom the volume is dedicated.

תרגום חלקים מספרו של אדולף היטלר "מאבקי" לעברית הוא בחזקת נסיון להציג לפני הסטודנט והקורא הישראלי בדרך בלתי אמצעית את מקורותיו האידיאולוגיים של הנאציזם. לפנינו המניפסט הרשמי ואולי החשוב של התנועה הנאצית, כפי שנכתב על ידי מנהיג התנועה, מניפסט שהדריך את המדינה הגרמנית משעה שהגיע מחברו, אדולף היטלר, לשלטון ב-30 בינואר 1933. המפגש עם מסמך זה מאיר הן את המקורות של התנועה הנאצית, הן את פעולותיה ואולי אף את פשר הצלחותיה. קריאה בספרו של היטלר הנה ללא ספק קשה. הן הסגנון והן תוכן הדברים מציגים גפני הקורא שעטנז של הגות מדינית וחברתית, דברי בלע, פורנוגרפיה גזענית וניסיון לשכתב את ההיסטוריה הגרמנית. אולם הרושם הרב שהשאיר הספר על קוראיו ובעקיפין על ההיסטוריה האירופית חייב לעורר את סקרנותו של החוקר והלומד בן ימינו: מה היה בדברים אלה כדי להלך קסם בשעתו על קוראיו? כיחד יש בהם כדי להבהיר את ההתרחשות ההיסטורית עצמה?

קרוב לאלף וחמש מאות שנה ישבו היהודים על אדמת ספרד. בספר מתואר בנאמנות ובבהירות הפרק האחרון של חיי יהדות ספרד, שהגיעה לקצה עם גירושם משם בסוף המאה החמש עשרה. מאורע זה נתייחס בתולדות ישראל, והוא צריך תיאור ופתרון כיצד בא ונהיה הדבר. בפרקי הספר, עשרה במספר, תיאר המחבר את אופן ההרס של עמודי החיים של היהודים בספרד. הספר פותח בניתוח צו הגירוש ואחריו; מה עלה לרכוש הציבור היהודי, כיצד הופקע מיד בעליהם; ביטול האשראי ההדדי היהודי-הנוצרי; היציאה בגירוש; הברחת אמצעי הקיום אל מחוץ לספרד. אחר זה: השיבה אל ערי המוצא והיציאה מכלל ישראל. על אלה הוסיף המחבר ותיאר את מוצאות שני בתי אבות חשובים, והם בית סניור ובית אברבנאל. תיאורם ממחיש את הפורענויות שפקדו את המגורשים. הפרק האחרון דן בתגובות על הגירוש כפי שנתבטאו על ידי בני אותו הזמן.

מחבר הספר, מלקולם הי, קתולי בן העם הסקוטי, אוהב ישראל שהיה עד לרדיפת יהודים בימינו, שהגיעו לשיאן בשואה. המחבר מצא שיש לחפש בעולמה של הנצרות את שורש שנאת ישראל בדורות שעברו. הספר דמי אחיך: שרשי האנטישמיות הנוצרית הוא פרי עבודתו המעמיקה ורבת השנים של המחבר בנושא שנאת ישראל הכתובה בידי אוהב ישראל. ספר עזר למורה, לתלמיד, לקורא המשכיל ולכל המבקש לדעת את שורשי האנטישמיות.