הקוראן הוא הספר הקדוש העומד בבסיסה של דת ששינתה את העולם. הוא לא חדל להיות מקור השראה והדרכה למוסלמים עד עצם היום הזה ואף עורר את סקרנותם של מלומדים יהודים ונוצרים לאורך הדורות. הקוראן מביא את דברי הקול האלוהי, קולו של אללה, הקורא אל הנביא מוחמד ודרכו אל שאר בני זמנו, ערבים, יהודים ונוצרים. הספר שלפנינו משרטט תמונת תקריב של קשת הנושאים שעליהם ניתן ללמוד מדברי האל: כיצד נגלה האל לנביא ובאיזו דרך הוא דובר אליו; כיצד הוא מנחה אותו להרחיב את קהל מאמיניו ולעמוד מול מתנגדיו; כיצד הוא מגדיר את אומת המאמינים ומהם עקרונות המוסר והאתיקה שהוא מתווה להם; מהי דמות האל ומהי דת האסלאם שהאנשים נקראים לדגול בה; מהן הדרכים המעשיות לביטוי האמונה בייחוד האל, כיצד מתנהל הפולמוס עם היהודים והנוצרים ועם עובדי האלילים, ומהי הדת האברהמית שעל האנשים לדגול בה כדי להיות מוסלמים אמיתיים. הקוראן מאיר את מעמדם של כתבי הקודש של היהודים והנוצרים, ומלמד כיצד הם מאשרים את מעמדו של מוחמד כשליח האל. יתר על כן, הקוראן מציג את הכתבים הללו כאילו הם מאששים את אשמתם של בני ישראל שמרדו בשליחי האל מאז ימיו של משה ועד ימי מוחמד, שהציע להם חזון גאולה תחת דגל האסלאם. מנגד, הקול האלוהי מציג את עקרונות המלחמה והשלום שעל המאמינים לנהוג על פיהם מול הלא מוסלמים, ומתווה דרכים נוספות לפעולה למען האל. ספר בסדרה חדשה - ספרים משני עולם סדרה של "ספרים על ספרים": מיטב הכותבים והמומחים בתחומם תרמו לה חיבורים בהירים וקריאים על ספרים שהטביעו חותמם על האנושות- על תולדותיהם, מחבריהם וההשפעה שנודעה להם בעת הופעתם ובשנים שחלפו מאז. כל הספרים שבהם עוסקת הסדרה נחשבים ליצירות מכוננות ופורצות דרך, שאין להפריז בתרומתן העצומה לעיצובן של חברות שונות בעולם, של ההיסטוריה שלהן ושל תרבותן.

ספר התנ"ך הוא אבן הפינה של תרבות ישראל, תשתית לדתות המונותאיסטיות האחרות – הנצרות והאסלאם – ואחד היסודות האיתנים שעליהם מושתתת תרבות המערב. את הכוח המניע לראשית מעשה כתיבתו של ספר התנ"ך יש לבקש במהפכה המונותאיסטית, בבעיטה המהדהדת בעולם האלילי ובהמרתו באמונה באל אחד, בורא עולם ושליטו, שבחר בעם ישראל לעובדו ולשמור את מצוותיו. ההתנתקות מן האלילות אינה המהפכה היחידה המקופלת בין דפי הספר. התנ"ך הוא ספר "מהפכת אלוהים", ונשמע בו הד קולן של מהפכות רבות. ספר זה מונה שש-עשרה מהפכות לפחות שחולל התנ"ך: יצירת הסיפורת, תיקון השבת, כינון האופוזיציה למוסד המלוכה, הקדשת עיר האלוהים, הדמוקרטיזציה של התפילה, הביקורת המוסרית בנבואה, התפוצה העצומה ומהפכות נוספות. כל אלה הרימו תרומתן לעיצובו של התנ"ך, ביצרו את גבולותיה של אסופת ספריו והיו לאבן שואבת למאמינים, לפרשנים, לקוראים וליוצרים מדור דור, בישראל ובעמים. ספר ראשון בסדרה חדשה - ספרים משני עולם סדרה של "ספרים על ספרים": מיטב הכותבים והמומחים בתחומם תרמו לה חיבורים בהירים וקריאים על ספרים שהטביעו חותמם על האנושות- על תולדותיהם, מחבריהם וההשפעה שנודעה להם בעת הופעתם ובשנים שחלפו מאז. כל הספרים שבהם עוסקת הסדרה נחשבים ליצירות מכוננות ופורצות דרך, שאין להפריז בתרומתן העצומה לעיצובן של חברות שונות בעולם, של ההיסטוריה שלהן ושל תרבותן.

המאמרים המופיעים בכרך זה: אסף וישי רוזן־צבי | פרשנות המקרא בדבי ר' ישמעאל: בין הלכה לאגדה יקיר פז | קושר כתרים לאותיות: מנהג סופרים אלוהי בהקשרו ההיסטורי אבישי בר־אשר | דמיון ומציאות בחקר ראשית הקבלה: פירוש 'ספר יצירה' המיוחס לר' יצחק סגי נהור ותולדותיו בקבלה ובמחקר אריאל זינדר | הסילוק במעמד יום הכיפורים בפייטנות הספרדית: גילוי חדש ומשמעותו גדעון פרוידנטל | שלמה בן־יהושע [מימון] המקובל, 'מעשה לבנת הספיר' – מבוא ומהדורה בוריס קליינר | דירוג הטעמים המפסיקים בקריאת יהודי תימן ושאר העדות: על יחסי ההייררכייה הפרוזודית בקריאה ספרים שהתקבלו במערכת תקצירים באנגלית

מקרא לישראל הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.

רש"י היה הפרשן המקראי הראשון שחיבר פירוש מקיף לספר משלי באשכנז ובצפון צרפת, ופירושו שרד ב- 55 כתבי יד. זו הפעם הראשונה שמוגשת מהדורה מדעית לפירוש רש"י לספר זה. מהדורה מדעית זו מבוססת על כ"י לוצקי 778. חילופי הנוסח מששה כתבי יד אחרים המדויקים ביותר, שני הדפוסים הראשונים, ועוד שלושה דפוסים מאוחרים יותר מופיעים באפרט חילופי הנוסח. המהדורה כוללת גם "סופרקומנטר" שבו העורכת מפרשת מילים או קטעים שדורשים הבהרה. העורכת עקבה אחרי המקורות של רש"י בפירושו - גם אלה שעליהם רש"י מכריז במפורש, וגם אלה שלא הכריז עליהם. את מהדורת הפירוש מקדים מבוא המנתח נושאים חשובים ומגוונים, כגון: תוספות לפירוש, שיטת הפירוש, מקורותיו של רש"י, לשון ותחביר, ופולמוס יהודי-נוצרי.

בשלהי ימי הביניים ובראשית העת החדשה נתלשו ברחבי אירופה אלפי דפים מתוך כתבי יד עבריים עתיקים, והם שימשו כחומר לכריכת ספרים ולעטיפת מסמכים ארכיוניים. דפים אלו, המכונים 'גניזת אירופה', נחשפים אט אט מתוך הכריכות. רובם מכילים יצירות הידועות לנו זה מכבר, אך לעתים מתגלים בהם חלקים מחיבורים חשובים שאבדו ולא שרדו אלא ב'גניזה' זו. בספר שלפנינו, השני בסדרת 'מגנזי אירופה', מתפרסמים קטעים מתוך תשעה חיבורים, ממגוון תחומים: פרשנות המקרא, פרשנות התלמוד, ספרות ההלכה ופרשנות הפיוט. החשוב שבהם, שנדפס בפרק הראשון של הספר, נכתב בארץ ישראל במאה התשיעית או העשירית לערך. חיבור זה, שלא ידענו עד עתה על קיומו, חושף מידע רב ערך על תולדות ההלכה בארץ ישראל באותם ימים, ואף מלמד רבות על גלגוליה של תורת ארץ ישראל לאדמת אירופה.

דמותו של דוד היא מן הבולטות במקרא, אם לא הבולטת שבהן. מרכזיותו של דוד באה לידי ביטוי בספר שמואל, במזמורי תהילים ובספר דברי־הימים. דוד זכה לברית עולם עם אלוהים, וביתו הפך לבית מלוכה בישראל אף מעבר לאופק ההיסטורי. הספר הולך בעקבות אסכולת “חקר המוטיבים”. נושאי המוטיבים הם מילים מנחות, ביטויים ושימושי לשון, הנושאים רעיונות היוצרים קשר של משמעות מעבר להופעה המקומית שלהם. חז”ל חשו בתופעה, וייחסו חשיבות רבה למילה הכתובה, למיקומה, ולנרמז מכך במשמעות ובכוונה. הקשר המוטיבי מלמד על השפעתו של דוד בעיצוב המקרא, ובעיקר בעיצוב הביוגרפיה של אברהם. כך הדגישו סופרי המקרא את הקשר של אבי האומה עם אבי שושלת המלוכה בישראל, ואת חשיבותם של אישים אלה. חלקו השני של הספר הוא מחקר על סיפור “פילגש בגבעה” (שופטים י”ט-כ”א), וקובע בנחרצוּת כי הסיפור נכתב בימי דוד (ולא בתקופת השופטים) על־ידי אוהדי דוד, כביטוי מוחץ במאבק בין בית שאול לבית דוד. מסתבר כי סיפור הפילגש שאוב ממספר סיפורים במקרא, ומטרתו היא ליצור אי־לגיטימיות של שאול כמלך ושל שבט בנימין.

הספר כולל מבחר מאמרים פרי עטם של חשובי החוקרים במדעי היהדות, בארץ ובחו”ל, על יצירותיהם של חכמי ישראל שעסקו בפירוש התנ”ך וברעיונותיו. הלכה ודרשות, מוסר ומחשבה, שאלות טקסטואליות, לשון וסיפורת וסמלים העולים מן התנ”ך, ועל גביהם ספרות חז”ל ופרשנות ימי הביניים – כל אלה עיצבו את תרבותם והשקפת עולמם של חכמים לאורך הדורות ועמדו ביסוד כתביהם, מן הזמן העתיק ועד העת החדשה. הספר מוקדש לכבודו של פרופ’ חננאל מאק, חוקר פורה במדעי היהדות ומרצה אהוב, חתן פרס ביאליק, שפרסם מחקרים רבים וחשובים בתחום המדרש, התפילה, ספרות בית שני, ופרשנות התנ”ך מימי הביניים עד הספרות החדשה. תרומתו המחקרית רבה ביותר בתחום שבו עוסק ספר זה – התנ”ך כבסיס לרעיונותיהם של חז”ל ושל חכמי ימי הביניים, והדמויות המקראיות בעיניהם.

פירוש יוצא דופן זה, שנכתב על ידי פרשן בלתי ידוע מצפון צרפת בסוף המאה השתים-עשרה, מייצג אפיזודה ייחודית בתולדות הפרשנות היהודית למקרא. הפרשן מפרש את שיר השירים באופן בלעדי בדרך הפשט, כסיפור של שני אוהבים צעירים ומערכת היחסים ביניהם. אף על פי שהפרשן מושפע מן הפרשנות והמילונאות שקדמו לו, הוא סולל דרכים חדשות להבנת פשוטו של מקרא, תוך נתינת דעת לכל פסוק ולכל פרט בשיר השירים. הרקע החברתי והתרבותי של תקופתו מתגלה היטב לא רק באמצעות הלעזים הצרפתיים שבפירוש אלא בעיקר בתיאור דמויותיהם של האוהבים כאביר ימי ביניימי ואהובתו, בהרחבת הדיבור על "דרך החושקים" – דרכיהם ומנהגיהם של האוהבים, באזכורים הרבים של אבירים, מלחמותיהם ואורחות חייהם, ובתשומת לב לתרבות היין ולגידול בשמים. מהדורת הטקסט מלווה במבוא מפורט ובו ניתוח מקיף של הפירוש בכל היבטיו: הספרותיים, הלשוניים והפרשניים.

המאמרים המופיעים בכרך זה: גיא ד' שטיבל 'שורף כמו אש' | החרדל ותרבות היין בארץ ישראל הרומית יהונתן ורדי | מחזורי שירים קצרים בדיואן שמואל הנגיד הלל בן־ששון | עונש, חטא ותשובה: ייחודו של ספר 'שערי תשובה' לרבנו יונה גירונדי קדם גולדן | תוספות לשירת יוסף בן תנחום הירושלמי אבישי בר־אשר | 'בְּרִיך שְׁמֵיהּ': לתולדותיה של תפילה ארמית עלומה שנתגלגלה אל ספר ה'זוהר' ואל סידור התפילה

קובץ על יד , שנתון חברת 'מקיצי נרדמים', הוא במה לפרסום טקסטים עתיקים במדעי היהדות מכתבי יד, שהיקפם קטן מספר. תוכן העניינים פירוש מזמורי תהילים לר' יצחק בן שלמה אבן סהולה 1 יוצא לאור עלי ידי אבישי בר-אשר הפתיחה לספר תולדות אדם לר' יוסף הבא משושן יוצאת לאור על ידי ליאוס זקס-שמואלי 47 'ספר השגות' על פירוש רש"י לתורה המיוחס לראב"ד: מבוא ומהדורה 77 יוצא לאור על ידי אריק לווי ודורון פורטי ביאור על 'הלכות יסודי התורה' מאת ר' שלום ענבי - מהדורה מדעית 135 יוצא לאור על יידי עפר אליאור פירוש לעמוס לרבנו יוסף חיון 251 יוצא לאור על ידי יוחנן קאפח

המאמרים המופיעים בכרך זה: מנחם כהנא - הטוב בעיני שמיים והישר בעיני אדם יאיר פורסטנברג - ממסורת למחלוקת : שינוי דרכי המסירה במשנתם של תנאים ראשונים גדעון בוהק - קטע גניזה חדש של ' תולדות ישו ' בארמית יהושע גרנט - 'בקול פעמון ורמון לנֹא אמון' : הגעתו של רבי יהודה הלוי לאלכסנדריה בראי שיר ' חדש ' לאהרן אלעמאני שולמית אליצור - בין נוסח מפויט לתפילת קבע : הערה לתולדות ברכת ' המעריב ערבים ' מנחם קיסטר - ה' ' צבאות שמו ' בברכת ' המעריב ערבים ': גלגולם ושחיקתם של מטבעות תפילה יהושע בלאו - על ספר עזר חשוב לעברית המקרא