כתב העת העברי האקדמי היחיד המוקדש לכלל מדעי היהדות. כתב העת הוא כלי הביטוי המרכזי להתפתחויות החשובות ביותר במדעי היהדות בדורנו, ומשתתפים בו גדולי החוקרים במקצועות השונים של מדעי היהדות בארץ ובעולם. הוא מופיע פעמיים בשנה. "תרביץ" ראה אור לראשונה בשנת תר"ץ (1930) במכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית, בעריכתו של פרופ' יעקב נחום אפשטיין ז"ל. להזמנת מנוי שנתי לירחון יש ליצור קשר בדואל עם sales.israel@magnespress.co.il

כתב העת העברי האקדמי היחיד המוקדש לכלל מדעי היהדות. כתב העת הוא כלי הביטוי המרכזי להתפתחויות החשובות ביותר במדעי היהדות בדורנו, ומשתתפים בו גדולי החוקרים במקצועות השונים של מדעי היהדות בארץ ובעולם. הוא מופיע ארבע פעמים בשנה. "תרביץ" ראה אור לראשונה בשנת תר"ץ (1930) במכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית, בעריכתו של פרופ' יעקב נחום אפשטיין ז"ל. להזמנת מנוי שנתי לירחון יש ליצור קשר בדואל עם sales.israel@magnespress.co.il

כתב העת העברי האקדמי היחיד המוקדש לכלל מדעי היהדות. כתב העת הוא כלי הביטוי המרכזי להתפתחויות החשובות ביותר במדעי היהדות בדורנו, ומשתתפים בו גדולי החוקרים במקצועות השונים של מדעי היהדות בארץ ובעולם. הוא מופיע ארבע פעמים בשנה. "תרביץ" ראה אור לראשונה בשנת תר"ץ (1930) במכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית, בעריכתו של פרופ' יעקב נחום אפשטיין ז"ל. להזמנת מנוי שנתי לירחון יש ליצור קשר בדואל עם sales.israel@magnespress.co.il

העוסקים בספרות האגדה ובנושאים הקרובים לה נזקקים מזה שנות דור למחקריו של פרופ' יונה פרנקל מן החוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, ומייסדה של הגישה הספרותית במחקר המדרש והאגדה. עמיתיו, תלמידיו ותלמידי תלמידיו חברו יחדיו להקדיש לו ממחקריהם ביובלו. בספר הגיון ליונה עשרים ושלושה מאמרים המקובצים בחמישה שערים במגוון הנושאים שבעל היובל עסק בהם: יחסי האגדה וההיסטוריה, השתקפות היחסים הבין-תרבותיים בספרות חז"ל ובספרות בית שני, סוגיות העריכה של ספרות התנאים ומדרשי חז"ל, הפואטיקה של הסיפור האגדי, וכן ענייני תפילה ופיוט. נספחים לספר רשימה ביבליוגרפית של מחקרי פרופ' יונה פרנקל ומפתח למעשי החכמים שנידונו בספריו ובמאמריו. שלושת עורכי הספר הם מן המדור לאגדה ולספרות עממית בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים.

כתב העת העברי האקדמי היחיד המוקדש לכלל מדעי היהדות. כתב העת הוא כלי הביטוי המרכזי להתפתחויות החשובות ביותר במדעי היהדות בדורנו, ומשתתפים בו גדולי החוקרים במקצועות השונים של מדעי היהדות בארץ ובעולם. הוא מופיע ארבע פעמים בשנה. "תרביץ" ראה אור לראשונה בשנת תר"ץ (1930) במכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית, בעריכתו של פרופ' יעקב נחום אפשטיין ז"ל. להזמנת מנוי שנתי לירחון יש ליצור קשר בדואל עם sales.israel@magnespress.co.il

כתב העת העברי האקדמי היחיד המוקדש לכלל מדעי היהדות. כתב העת הוא כלי הביטוי המרכזי להתפתחויות החשובות ביותר במדעי היהדות בדורנו, ומשתתפים בו גדולי החוקרים במקצועות השונים של מדעי היהדות בארץ ובעולם. הוא מופיע ארבע פעמים בשנה. "תרביץ" ראה אור לראשונה בשנת תר"ץ (1930) במכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית, בעריכתו של פרופ' יעקב נחום אפשטיין ז"ל. להזמנת מנוי שנתי לירחון יש ליצור קשר בדואל עם sales.israel@magnespress.co.il

כתב העת העברי האקדמי היחיד המוקדש לכלל מדעי היהדות. כתב העת הוא כלי הביטוי המרכזי להתפתחויות החשובות ביותר במדעי היהדות בדורנו, ומשתתפים בו גדולי החוקרים במקצועות השונים של מדעי היהדות בארץ ובעולם. הוא מופיע ארבע פעמים בשנה. "תרביץ" ראה אור לראשונה בשנת תר"ץ (1930) במכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית, בעריכתו של פרופ' יעקב נחום אפשטיין ז"ל. להזמנת מנוי שנתי לירחון יש ליצור קשר בדואל עם sales.israel@magnespress.co.il

על שעות סכנה בא"י ובבבל. מכוהנים בימינם לנוצרים בשמאלם? לפירושו והתפתחותו של סיפור משנאי. על המחזור השבע-שנתי של הקריאה בתורה בא"י. ספר 'תיקון סופרים' לר' יצחק צבאח, כ"י ירושלים, בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. להזמנת מנוי שנתי לירחון יש ליצור קשר בדואל עם sales.israel@magnespress.co.il

להזמנת מנוי שנתי לירחון יש ליצור קשר בדואל עם sales.israel@magnespress.co.il

הספר תשובת הלב וקבלת יסורים דן בגישות שונות בסוגיית החטא והתשובה כדרך שבאו לידי ביטוי בכתביהם של חכמי אשכנז וחכמי פולין – חכמי הלכה, בעלי מוסר והוגים – במשך שלוש מאות שנה, מאמצע המאה הארבע עשרה ועד אמצע המאה השבע עשרה. בדברי המחברים באה הרבה פעמים לידי ביטוי המגמה לשלב זה בזה את המורש להם – מבית אבותיהם ומן המצוי ב'ספר חסידים', ב'ספר הרקח' ובספרי התשובה שנכתבו בעקבותיהם – ואת מה שלמדו בנושא זה מחכמי ספרד, מחכמי המוסר הקבלי ומ'תיקוני התשובה' שעל פי הארי.

הספר מתאר את היצירה הרוחנית-הספרותית של יהודי פולין ואשכנז במחצית השנייה של המאה השש עשרה ובעשורים הראשונים של המאה השבע עשרה. זו תקופת פעילותם של רמ"א, של מהרש"ל ושל תלמידיהם בפולין ושל מהר"ל ותלמידיו באזורי אשכנז. יצירתם העשירה של בני דורות אלו משקפת מציאות מפתיעה בעצמתה בתקופה שבה נראה כי היצירה מצטמצמת בד' אמותיה של הלכה. אף שהנטייה הבלתי מסויגת להיפתחות כלפי כל מסורות העבר לא התמידה, ניתן ללמוד ממה שהתרחש בעולמה של היהדות האשכנזית באותה שעה על כוח החידוש וההתחדשות שבה, כוח שחוזר ומתגלה גם בדורות הבאים באופנים שיש בהם צדדי דמיון למה שנמצא בתקופה הנדונה.