כתב העת מדעי היהדות יוצא לאור מדי שנה על ידי האיגוד העולמי למדעי היהדות ומהווה במה פתוחה לפרסום מאמרים, מחקרים, תעודות ורשימות שונות במדעי היהדות. בכתב העת מתפרסמים מאמרים בשפה העברית ובשפה האנגלית. המאמרים עוברים תהליך של שיפוט ועריכה כמקובל בכתבי עת שפיטים. כתב העת מתמקד במחקרים בעלי אופי מתודולוגי ופרוגרמטי ובסקירות על תחומים שונים במדעי היהדות. כתב העת החל להתפרסם בשנת תשל"א (1971) תחת הכותרת "ידיעון האיגוד העולמי למדעי היהדות". משנת תשנ"ו (1996) הוא מתפרסם במתכונתו הנוכחית, "מדעי היהדות – כתב העת של האיגוד העולמי למדעי היהדות". בנוסף למאמרים, מפרסם כתב העת את "חדשות האיגוד" וכן סקירות ספרים חדשים המתפרסמים בתחומים השונים של מדעי היהדות. המחקרים בכרך זה: חנן מזאה "מי שאמר זה לא אמר זה": מקורותיה והתפתחותה של טכניקת פיצול הדוברים במדרשי חז"ל שלום צדיק השימוש בכתבי הרמב"ם בתעמולה הנוצרית של המומרים יוסף רפופורט פשע ואלימות בקהילות ישראל בממלכת נבארה לפני הגירוש דינה שטיין בחיפוש אחר עזים תועות: דגמי גלות וגאולה יוסף שרביט חכמת ישראל בצרפת במאה העשרים בפריזמה של הרב י"ל אשכנזי - בין ברלין לירושלים

מנהגי התפילה ואוצר הפיוטים שהביאו ארצה עדות ישראל זוכים למחקרים שונים בשנים האחרונות. כל עדה ומנהגיה, כל עדה ופיוטיה. הספר שלפנינו סוקר את תולדות מנהגי התפילה של הקהילות השונות למן התקופה הקדומה ועד למאה התשע עשרה. המחבר סוקר את היחוד של כל קהילה הן מבחינת הנוסח של תפילות הקבע הן מבחינת אוצר הפיוטים שנאמרו בה בימי הביניים ובעת החדשה. קשרים והשפעות בין העדות השונות נידונים בהרחבה. פרקי מבוא מספרים את תולדות התפילה בעם ישראל מאז תקופת הגאונים, עם התגבשות הסידורים והמחזורים הראשונים, דרך היווצרות כתבי היד של הקהילות ועד השפעת הדפוס והתקבעות התפילה בציבור. עוד נידונים בספר נושאים נלווים: ספרי הלכה העוסקים בתפילה והלכותיה, ספרי מנהגים, פרשנות התפילה והפיוטים, תרגומים לשפת המדינה, הוספות והשמטות בנוסח התפילה, מעמד שליח הציבור ותפקידו, השפעת תורת הסוד והקבלה, השפעת הצנזורה ותקופת ההשכלה. פרקים מיוחדים מוקדשים לתפילות יום כיפור, למעמדי הסליחות השונים, לוויכוח על שילובם של פיוטים בתפילת הציבור, ולתיאור סידור התפילה של הקראים. הספר שימש תקופה ארוכה ספר יסוד למחקר תולדות התפילה. הוא נכתב בשנת 1859 בידי יום טוב ליפמן צונץ, מי שנחשב כאבי חכמת ישראל. המהדורה העברית כוללת עדכונים מחקריים, הבהרות רבות ומפתחות מפורטים, ביניהם: מפתח התפילות, מפתח מנהגי התפילה, מפתח הפיוטים ומפתח כתבי יד ודפוסים קדומים של סידורים ומחזורים המוזכרים בספר. במהדורה העברית נדפסו לראשונה מאות הערות והשלמות של צונץ עצמו, שנמצאו על העותק האישי שלו.

כתב העת "מדעי היהדות" יוצא לאור מדי שנה על ידי האיגוד העולמי למדעי היהדות ומהווה במה פתוחה לפרסום מאמרים, מחקרים, תעודות ורשימות שונות במדעי היהדות. בכתב העת מתפרסמים מאמרים בשפה העברית ובשפה האנגלית. המאמרים עוברים תהליך של שיפוט ועריכה כמקובל בכתבי עת שפיטים. כתב העת מתמקד במחקרים בעלי אופי מתודולוגי ופרוגרמטי ובסקירות על תחומים שונים במדעי היהדות. כתב העת החל להתפרסם בשנת תשל"א (1971) תחת הכותרת "ידיעון האיגוד העולמי למדעי היהדות". משנת תשנ"ו (1996) הוא מתפרסם במתכונתו הנוכחית, "מדעי היהדות – כתב העת של האיגוד העולמי למדעי היהדות". בנוסף למאמרים, מפרסם כתב העת את "חדשות האיגוד" וכן סקירות ספרים חדשים המתפרסמים בתחומים השונים של מדעי היהדות. המחקרים בכרך זה: אפרים זאנד – עקבות של פרשנות יהודית-ביזנטית בפירושי רש"י ובית מדרשות ערן ויזל – ר' דוד קמחי על חיבורים של ספרי המקרא ירון נעים – רבני ג'רבא – האומנם יהדות חרדית בארצות האסלאם? יעל שמש – כיוונים בחקר הפמיניסטי היהודי למקרא ביקורת ספרים אברהם דוד – סקירה: מדריך לאוספי כתב היד העבריים Benjamin Richler, Guide to Hebrew Manuscript Collections , Second edition, Jerusalem, The Israel Academy of Sciences and Humanities 2014, 410 Pages אליעזר שביד – ביקורת: האומנם גרמנים נגד גרמנים? משה צימרמן - גרמנים נגד גרמנים: גורלם של היהודים 1945-1938 , "עם עובד", תל אביב, תשע"ג, 251 עמ'. משה צימרמן – תגובה לביקורת של אליעזר שביד: "האומנם גרמנים נגד גרמנים?" ספרים וכתבי עת חדשים במדעי היהדות מהדורות מבוארות ומוערות כתבי עת קובצי מאמרים, ספרי יובל וזיכרון מונוגרפיות תקצירים חלק אנגלי פולחן כספרות ביהדות הבית השני (מאמרים בעקבות הקונגרס העולמי השישה עשר למדעי היהדות) אן קטרין גודמה – פתילים צבועים ועורות תחשים: טקסטים מקדשיים בזיכרון פולחני בתנ"ך לינה כריסטנסן – אבולוציה תרבותית בתנ"ך: הקרבת חיות, הקזת דם, טקסטים מקודש וקריאה ציבורית סרן הולסט – מקדשים זמניים, קדמוניים ולא קיימים במגילות ים המלח ובטקסטים קרובים מרטין פריס – "אהרן...הראוי ביותר שבינינו": יוספוס על תפקידי הכהונה והכהונה הגדולה בכרכים 4-3 של קדמוניות היהודים

ראש השנה – יום הדין – זכה להתעטר בפיוטים רבים ומרתקים. ספר זה מוקדש ליצירות שכתב לראש השנה הפייטן המפורסם ר' אלעזר בירבי קליר, שפעל בארץ ישראל בראשית המאה השביעית. פיוטיו לראש השנה מגוונים, והם מעטרים את כל תפילות היום. חלק מהם ידועים ונאמרים עד היום בקהילות אשכנז, ואחרים נדפסים כאן בפעם הראשונה. גם הפיוטים המוכרים מן המחזורים זוכים כאן לפנים חדשות. המהדורה שלפנינו מבוססת על קטעי גניזה קדומים ולא על מחזורים אירופיים, ועל פי מקורות קדומים אלה הצליחו המהדירים לצרף ליצירות הידועות קטעים מקוריים חדשים: אין אפילו אחת מן היצירות המפורסמות שלא נוספו לה כאן קטעים חדשים שטרם נדפסו, חלקם אף זורעים אור חדש על המערכת כולה. גם במקרים אלה אין אנו מגישים אפוא רק יין ישן בכלי חדש, אלא מזג מחודש המעניק ליצירות טעמים שטרם נודעו. הפיוטים פוענחו מתוך קרוב לארבע מאות כתבי יד, וכל שינויי הנוסח שבכתבי היד נרשמו בשוליהם. ביאור מקיף מסייע לקורא לעקוב אחר לשונו הקשה של הפייטן, לעמוד על המקורות המקראיים והמדרשיים המרובים המשולבים בפיוטים ולעקוב אחר מהלך דבריו. מבוא כללי מלבן את השאלות הקשורות בפיוטים, למן בירורים הקשורים בייחוס הפיוטים למחברם ולשחזור חלקיה של כל קומפוזיציה פייטנית, ועד לדיונים בעיצובו הספרותי של החומר. ר' אלעזר בירבי קליר התייחס בפיוטיו לראש השנה לכל ההיבטים של היום: הדין, תקיעת השופר, מלכויות, זיכרונות ושופרות, זכות האבות ועוד. יצירות אחדות הוא הקדיש לראש השנה שחל בשבת. דרכו המיוחדת בעיצוב כל אחד מן הנושאים הללו מתבררת אף היא במבוא. מערכת קשרים מסועפת בין הפיוטים למקורותיהם מתלבנת אף היא, וכך למשל מתברר שאחד הפיוטים הנדפסים כאן לראשונה מאיר באור חדש גם את הפיוט המפורסם 'ונתנה תוקף קדושת היום'. 'מֶלֶךְ, זְכוֹר אָחוּז קֶרֶן'! במילים קצרות אלה, מתוך אחד הפיוטים שבספר, מתגלה גאונותו של הפייטן הגדול. בארבע מילים הצליח ר' אלעזר בירבי קליר לקפל את שלושת הנושאים העומדים במרכזן של ברכות היום המיוחדות בראש השנה: המלכות, הזיכרון והשופר ('קרן'), וזאת במבע של תפילה, המבקש שהקב"ה יזכור לנו ביום הדין את זכות עקדת יצחק, שסמלה הוא האיל שנאחז בסבך בקרניו. ואם בארבע מילים הצליח הפייטן לקפל משמעויות כה רבות, אפשר רק לשער מה גדול העושר שבאוסף הענק של כל פיוטיו ליום הדין העומד עתה לפנינו. שולמית אליצור כתבה את ביאורי הפיוטים ואת המבוא שבספר שלפנינו. מיכאל רנד אחראי על פיענוח כתבי היד, שחזור הטומוסים תוך צירוף הקטעים זה לזה, רישום חילופי הנוסחאות ותיאור כתבי היד.

החיבור אהבה בתענוגים נכתב בין השנים 1353–1356 בידי משה בן יהודה והוא אנציקלופדיה המסכמת את ענפי הידע המרכזיים של התקופה: הפיסיקה והמטפיסיקה האריסטוטלית וכמה מעיקרי היהדות. על אף שאנציקלופדיה מטבעה אינה באה לחדש אלא לסכם ידע קיים, המחבר לא היה מעביר של תכנים גרידא. הוא דן בנושאים המרכזיים של המדעים על פי הפילוסופים החשובים של המסורת האריסטוטלית, תוך שהוא מרחיב, מפתח ומפרש את דעותיהם באופן עצמאי החורג לא פעם מדעותיהם המקוריות ואף סוטה לעיתים מאבני היסוד של השיטה האריסטוטלית כולה. בפרשנות המקורית והחדשנית הוא תרם תרומה לפילוסופיה ולמדע של ימי הביניים בנושאים כגון החומר, אטומים, זמן ותנועה. לפיכך יש לראות בחיבור זה חלק מחוליה רחבה בשרשרת התפתחותן של הפילוסופיה והמדע, שבמאה י"ד התבטאה בביקורת הולכת וגוברת על הפילוסופיה האריסטוטלית עד לשלילתה המוחלטת. בספר מוצגת מהדורה מדעית של שבעת המאמרים הראשונים של חלקה הראשון של האנציקלופדיה העוסקים בפיזיקה. כל מאמר דן בסוגיה מדעית אחת וחותם בפרקים פרשניים שמטרתם להראות כיצד הסוגיה תואמת את דעת התורה ואת הסודות הצפונים בכתביהם של ר' אברהם אבן עזרא ור' משה בן מיימון מחד ומקובלים שונים, בעיקר הרמב"ן, מאידך. למהדורה קודם מבוא העוסק בשאלות היסודיות והבסיסיות העומדות מאחורי החיבור, כגון: מי כתבו, היכן ולשם מה, מהו מבנה החיבור, מהם מקורותיו של המחבר וכיצד הוא נדרש להם? המבוא גם סוקר ומבאר את תוכני הדיון של שבעת המאמרים המוצגים במהדורה תוך שימת דגש על החידושים העיקריים הטמונים בהם ותרומתם להתפתחות המדע.

כתב העת "מדעי היהדות" יוצא לאור מדי שנה על ידי האיגוד העולמי למדעי היהדות ומהווה במה פתוחה לפרסום מאמרים, מחקרים, תעודות ורשימות שונות במדעי היהדות. בכתב העת מתפרסמים מאמרים בשפה העברית ובשפה האנגלית. המאמרים עוברים תהליך של שיפוט ועריכה כמקובל בכתבי עת שפיטים. כתב העת מתמקד במחקרים בעלי אופי מתודולוגי ופרוגרמטי ובסקירות על תחומים שונים במדעי היהדות. כתב העת החל להתפרסם בשנת תשל"א (1971) תחת הכותרת "ידיעון האיגוד העולמי למדעי היהדות". משנת תשנ"ו (1996) הוא מתפרסם במתכונתו הנוכחית, "מדעי היהדות – כתב העת של האיגוד העולמי למדעי היהדות". בנוסף למאמרים, מפרסם כתב העת את "חדשות האיגוד" וכן סקירות ספרים חדשים המתפרסמים בתחומים השונים של מדעי היהדות. המחקרים בכרך זה: דברים בעקבות המושב "מנחם שטרן ז"ל – עשרים שנה למותו: תרומתו לחקר מדעי היהדות" שהתקיים בקונגרס העולמי החמישה עשר למדעי היהדות (תשס"ט): דניאל שוורץ – מנחם שטרן ז"ל כפילולוג קלאסי אלברט באומגרטן – מנחם שטרן כהיסטוריון של תולדות ישראל בימי בית שני ישעיהו גפני – מנחם שטרן כחוקר תקופת המשנה והתלמוד משה דוד הר – מנחם שטרן כחוקר מדעי היהדות ומדעי הרוח בכלל יקיר אנגלנדר ואורית קמיר – 'בשר-בושה סרוחה רימה': הגוף והבושה בעולמם של חז"ל יחיאל צייטקין – 'דרך, אשר דרכו בו אבותינו, הישרה' (יצחק די לאטש): חקר 'תועלות' סיפורי המקרא בפרשנות הפרובנסאלית, מקורו ומאפייניו עפר אליאור – ר' יום טוב ליפמן מילהויזן חוקר את קולות הגלגלים שלמה גליקסברג ושלמה קסירר – הלכה ומטא-הלכה בפולמוס הקודיפיקציה: רבי חיים ב"ר בצלאל והמהר"ל מפראג מרגלית שילה – פרדוקסים של מגדר: המאבק למען זכות הבחירה של האישה ביישוב (1926-1917) ספרים וכתבי עת חדשים במדעי היהדות כתבי יד – מהדורות מבוארות ומוערות כתבי עת קבצי מאמרים, ספרי יובל וזכרון מונוגרפיות

ספר זה מציג כשלוש מאות קטעים שהוסיף ר' משה בן נחמן (רמב"ן) לפירושו לתורה בעלותו לארץ ישראל בסוף ימיו. קטעי התוספת זוהו על פי רשימות עדכון ששלח רמב"ן עצמו ושלחו אחרים אל ארצות הגולה, וכן על בסיס בדיקה השוואתית מקיפה של כל כתבי-היד של פירוש רמב"ן לתורה המצויים כיום בעולם (כחמישים במספר). בראש הספר בא מבוא מקיף הדן בתופעת התוספות ובניתוח הממצאים מכתבי-היד וסוקר את הסיבות והמניעים לתוספות. עיקרו של הספר הדיונים הפרשניים המפורטים בכל קטע וקטע, שמטרתם לבאר את מניעיו של רמב"ן בעת שהוסיף על כתיבתו הראשונה. בספר עצמו – וכן באתר במרשתת המלווה אותו – מוצגים הנתונים המפורטים על קטעי התוספת והעדויות להם ברשימות התוספת ובכתבי-היד. מודעות של לומדי הפירוש לשלבי הגיבוש של הפירוש בכללו ושל כל קטע בפני עצמו מוסיפה ממד חדש לעיון הפרשני, ויש בה תרומה משמעותית להבנת דרכו של רמב"ן, לפתרון קשיים בדבריו ולהבהרת כוונתו. על כן הספר מהווה כלי עזר רב חשיבות לחוקרי רמב"ן, ללומדי תורתו ולאוהביה. זכה בפרס יד יצחק בן צבי 2017

חיבור מרתק זה מייצג את שיא הפרשנות הפילוסופית האלגורית של ימי הביניים . ספרו של ר' לוי נשען על מקורות תלמודיים, מדרשיים, הלכתיים, מדעיים ופילוסופיים עשירים, והוא מעורר התפעלות אצל קוראיו המתרשמים מהיקף ידיעותיו של המחבר ומדמיונו היצירתי הפורה .

מדעי היהדות , כתב העת של האיגוד העולמי למדעי היהדות, יוצא לאור מאז שנת תש"ן, וממלא את מקומו של ידיעון האיגוד, שיצא לאור החל משנת תשל"א. מתפרסמים בו מחקרים חדישים בכל תחומי מדעי היהדות, וניתן למצוא בו סקירות של הספרות המדעית החדשה. המחקרים בכרך זה: מיתוס וריטואל: עיון בריטואל פסח מצרים (שמות יב') ובריטואל חג ה' (ויקרא כג') היבטים פילוסופיים ופוליטיים להגירתו של אברהם מאור כשדים אצל פילון נוכחות השכינה במקדש שני - בין חכמי בבל לחכמי ארץ ישראל מונחים ושברם: לקראת לקסיקון הרמנויטי לטרמינולוגיה מדרשית משואות ראש חדש, ביטולן ותחייתן - מספרות חז"ל לפיוט הארץ הישראלי עירוב לשונות ורב לשוניות בארץ ישראל בעת העתיקה: ממצאים ספרותיים ואפיגרפיים (אנגלית) לאופולד לעף ומחקר הספרות הרבנית - הערכה במלאת מאתיים שנה להולדתו (אנגלית)

מדעי היהדות , כתב העת של האיגוד העולמי למדעי היהדות, יוצא לאור מאז שנת תש"ן, וממלא את מקומו של ידיעון האיגוד, שיצא לאור החל משנת תשל"א. מתפרסמים בו מחקרים חדישים בכל תחומי מדעי היהדות, וניתן למצוא בו סקירות של הספרות המדעית החדשה. הנושאים בספר: פתח דבר: אגדה ופולקלור - מבחר היבטים על 'אגדות היהודים' ללוי גינצבורג בפרספקטיבה היסטורית וביקורתית 'אגדות היהודים' בעיני לוי גינצבורג ובעיני אחרים 'אגדות היהודים': על מגעים תאולוגיים בין חכמי בבל ובין חכמי הנצרות בשלהי העת העתיקה - דגם ודוגמה גינצבורג, אבות הכנסייה ו'אגדות היהודים' המהפכה השקטה: 'אגדות היהודים' ללוי גינצבורג וספרות הילקוטים העברית ספרות עממית יהודית עתיקה: 'אגדות היהודים' וחקר הפולקלור בראשית המאה העשרים האגדה על 'האגדות': עיונים מתודיים ב'אגדות היהודים' אגדה ב"אחדות גבוהה יותר": כתב היד הגרמני של 'אגדות היהודים' (אנגלית)

רבי מאיר (מהר"ם) מרוטנבורג, גדול חכמי גרמניה במחצית השנייה של המאה הי"ג, היה מגדולי המשיבים בימי הביניים. תשובותיו הרבות של מהר"ם נדפסו בשורה ארוכה של קבצים, ואליהן מצטרפות עתה 501 תשובות חדשות, חלקן שלו וחלקן של חכמים אחרים מקרב "בעלי התוספות". תשובות אלו נאספו בספר זה מתוך עשרות כתבי יד, ונוספו להן הערות, מבוא רחב ומפתחות מפורטים בשני כרכים.

מדעי היהדות , כתב העת של האיגוד העולמי למדעי היהדות, יוצא לאור מאז שנת תש"ן, וממלא את מקומו של ידיעון האיגוד, שיצא לאור החל משנת תשל"א. מתפרסמים בו מחקרים חדישים בכל תחומי מדעי היהדות, וניתן למצוא בו סקירות של הספרות המדעית החדשה.