הספר ביקורת התרבות החילונית עוסק ביסודות הערכיים, המוסריים, החברתיים, הלאומיים-פוליטיים והרוחניים-דתיים של התרבות החילונית המודרנית בעם היהודי ובמדינת ישראל. נושאים אלה נדונים בפרספקטיבה פילוסופית-היסטורית כללית, אך מתוך התמקדות בהווה. הספר מציג את ערכי היסוד של ההומניזם המערבי מנקודת מבט היהודית, את המטרות והיעדים שחתרו אליהם ואת הבעיות הנוקבות שעלו בניסיונות להגשימם. המחבר מנתח את שורשי הכישלונות, מגדיר את הבעיות, מתאר את ההתמודדות של מדעי החברה, המדינה והתרבות עם בעיות אלה, מבקר אותם, מצביע על עיוותים, ומציע תיקונים המתחייבים מביקורת זו.

על רקע משבר ההומניזם במחצית הראשונה של המאה העשרים, ועל רקע איום החורבן שהחמיר והלך על העם היהודי ועל היהדות, התבלטה בתנועות הרוחניות המודרניות בעמנו תופעה מפתיעה: עלייתה של מנהיגות רוחנית חדורת תודעה של שליחות שאימצה לה את הצופן הנבואי של משה ושל נביאי הכתב האחרונים מן התקופה שקדמה לחורבן הבית הראשון: הבאת דבר אלוהים לעמם ולאנושות כדי להוכיח, להזהיר, להתריע ולהורות דרך גאולה על ידי התמסרות אישית להגשמת חזון הצדק, החירות והשלום בישראל ובעמים. מדובר בשורה של אישים מן הבולטים ביותר בהגות ובשירה היהודית בעברית, ביידיש ובגרמנית. הוגים וסופרים אלה נזקקו לצופן הנבואי לא כמטפורה אלא כהכרת אמת כואבת ומחייבת למעשים שהתגלתה להם, והם אכן נתנו דין וחשבון עיוני וחווייתי מעמיק על מהותה של אמת זו, על מקורה ועל תוקפה המחייב. הספר מתעד ומנתח את התודעה הנבואית של עשרה אישים בולטים שהגותם ייסדה כמה מן הזרמים הרוחניים העיקריים הפועלים בעם ישראל עד זמננו.

הספר חשיבה מחדש הוא אסופת מחקרים על הגותם הדתית והלאומית של כמה מן הפילוסופים והתיאולוגים היוצרים המקוריים ביותר בהגות היהודית האירופאית במאה ה-20. הגותם של שניים מבין פילוסופים ותיאולוגים אלה משה מנדלסון ופראנץ רוזנצווייג - כבר נחקרה ונידונה הרבה: אך גם לגביה מוצעת הסתכלות מזווית חדשה. הגותם של שאר האישים הנדונים באסופה נחקרה רק מעט, למרות תרומתם הסגולית המקורית והשפעתם הניכרת, ועל כן יהוו המחקרים הללו אתגר לממשיכים.

העיונים בספר זה הם פרי ניסיון בהוראת החבור "שמונה פרקים" ללומדים בכתות תיכוניות ועל-תיכוניות, והם מיועדים לקוראים מן החוג הזה. דרך כלל חסר הלומד בעל ההשכלה התיכונית בארץ, ואפילו מדובר באלה שבמגמות הומניסטיות, רקע מתאים להבנת חבור זה שנכתב בשביל יודעי תורה שבעל-פה והוא מניח גם הכשרה עיונית כלשהי מצד הקורא. אמנם אין חבור זה מיועד ליודעי פילוסופיה ממש; אבל מושגיו הגזורים מתורת- הנפש ותורת המדות של אריסטו, שהשפעתן מצויה מאד בספרות ימי הביניים כולה, ידועים היו גם למי שנתחנך על ספרות המחשבה הדתית בלבד. מה שאין כן בבעלי השכלה כללית בזמננו שתורה שבעל פה רחוקה מהם. ספרות המחשבה הדתית זרה להם ולעיתים קרובות אין להם אף השכלה פילוסופית שיש בה כדי להקנות הרגלי מחשבה שיטתית וניסוח מושגי מדוייק. בלא אלה אין להבין כראוי חבור מחבורי הרמב"ם. העיונים הבאים הם, איפוא, בחינת סכומים כלליים שתכליתם להקנות למעיין התמצאות בסוגיות העיקריות ב"שמונה הפרקים" ע"י עריכה מחדש של שאלות המוקד בדיון, ע"י ניתוח השקפותיו של הרמב"ם בפתרונן של השאלות הללו ולבסוף ע"י שרטוט הרקע התרבותי-היסטורי.