בספר זה קיבץ המחבר את מדרשיהם של האמוראים בתלמוד הבבלי. בכך הושלמו קובצי מדרשי-ההלכה של התנאים והאמוראים, במשנה ובתוספתא ובתלמודים הירושלמי והבבלי. המדרשים מובאים בסדר המקראות; נוסחם נקבע על פי המקבילות שבתלמוד ולפי גרסאות כתבי-יד ודפוסים ראשונים, וניתן בהם תרגום עברי. בראש הספר – דיון בלשונם ובצורתם של המדרשים ובאמוראים בעלי המדרשים.

בספר זה קיבץ המחבר את מדרשי ההלכה של האמוראים בתלמוד הירושלמי. בספריו הקודמים קובצו מדרשי ההלכה של התנאים: בתלמודים, במשנה ובתוספתא. המדרשים מובאים לפי סדר המקראות ונוסחם נקבע על פי הגרסאות בכתבי יד ובמקבילות שבתלמודים ועל פי הנוסחים שהיו בידי מפרשי הירושלמי. בראש הספר – דיון בלשונם, בצורתם ובסגנונם של המדרשים ובאמוראים בעלי המדרשים.

בספר זה קיבץ המחבר את מדרשי ההלכה של התנאים בתלמוד הירושלמי. את הנוסח הנדפס כאן קבע על פי הגרסאות בכתבי יד ובמקבילות שבתלמודים, בספרי המדרשים שבידינו ובנוסחים שהיו בידי מפרשי הירושלמי. בראשית דיון מפורט בתבניתם ובלשונם של המדרשים שבספר והשוואות עם דוגמאות מספרי המדרשים הידועים.

מהדורה שלישית מתוקנת ומעודכנת [תשע"א]

בספר כונסו עשרים וחמישה מאמרים בספרות המקרא, בתרגומיו ובמפרשיו מאת פרופסור מלמד. במאמרים אלו סולל המחבר שבילים חדשים בשדה מחקר המקרא. הוא מלמדנו לשים לב לכל פרט בסיפורי המקרא, להקשיב לקצב שיחתם של אבות ולמקצבן של שירת המשוררים ושל נבואת הנביאים, להתבונן בבניין פסוקיהם. כבן בית בלשונות התרגומים (ארמית וסורית, יוונית ופרסית יהודית) הוא מוליכנו בנתיבותיהם של מתרגמי המקרא. בין המאמרים קובעים ברכה לעצמם שניים גדולים באיכות ובכמות: תרגום משלי ופירוש רדק לתהלים.