ספר מלכים הוא המקור החשוב ביותר לתולדות ישראל בימי בית ראשון. הפירוש הנוכחי מיועד לדוברי עברית – חוקרים, סטודנטים באוניברסיטאות, תלמידי הכיתות הגבוהות של בית הספר, מוריהם וחובבי תנ"ך מהציבור הרחב. קִרבתם של אלה לשפת המקור מוּלדת וטבעית, כך שניתן ורצוי להעמיק חקר מעבר למה שנעשה בלעז.

מגילת איכה מורכבת מחמש קינות על האסון הלאומי הגדול, ששינה באופן יסודי את מהלך ההיסטוריה של עם ישראל: חורבן ירושלים ומקדשה, והגליית חלק נכבד מעמה של ממלכת יהודה לבבל על ידי נבוכדנצר מלך בבל. אולם הגם שעיקר המגילה הוא קינה מרה על האסון הלאומי הגדול, שזורים בה כתובים רבים בעלי אופי תיאולוגי, שעניינם אינו קינה או תיאור הסבל, אלא הסיבות שגרמו לאסון הלאומי והדרך בה יש להתמודד עם המשבר הדתי והרוחני שהניצולים עברו בעקבות האסון. עיון בפירושים ובמחקרים שנכתבו על מגילת איכה אחרי מלחמת-העולם השנייה מראה כי רוב הפירושים מתייחסים בצורה זו או אחרת לשואת יהודי אירופה כאירוע טרגי דומה או אפילו עולה בעוצמתו על החורבן והסבל המתוארים במגילה. אין ספק כי מבחינת הקף החורבן, גודל הסבל, וכמות הקורבנות בנפש, היתה השואה מאורע ייחודי, העולה בעוצמתו על כל מה שהתחולל על עם ישראל לפניה. אולם אין לשכוח שהשואה היא רק חוליה אחת – אם כי חוליית שיא ייחודית – בתולדות האסונות והחורבנות שחוו היהודים במשך אלפיים וחמש מאות שנות היסטוריה שלהם. בכל האסונות האלה ניתן לראות פועל יוצא של מאורע טראומתי אחד ויחיד: חורבן ירושלים והרס המקדש בשנת 586 לפסה"נ. מאורע טראומתי זה נקבע בזיכרון ההיסטורי של העם כאסון הלאומי הגדול, שבו איבד עם ישראל את עצמאותו וגלה מארצו. כמיעוט הוא נחשף לעוינות ולאלימות של הרוב השולט, ולא היה בידו להגן על עצמו. זו הסיבה לכך, ששום אסון שהתרגש על עם ישראל לא יוכל להאפיל על האסון המונצח בקינות המגילה, ואף יום של אבל וצער לא יוכל להאפיל על צום תשעה באב, שנקבע לזכרו, ושבו מגילת איכה נקראת בכל בתי הכנסת מידי שנה בשנה.

ספר מיכה כולל נבואות של הנביא מיכה ממורשת גת שבאזור לכיש שפעל בין השנים 733—712 לפני הספירה, והוא בן דורו של ישעיהו הנביא. לא כל נבואותיו של מיכה השתמרו, ולא כל הנבואות שבספר הן פרי עטו של הנביא. מחבר הפירוש דן במבוא המפורט לספר בכל הבעיות הקשורות בספר ויחידותיו הספרותיות, ובהשתלשלות אמירתן והעלאתן על הכתב. מחבר הפירוש, פרופ' (אמריטוס) יאיר הופמן מהמחלקה למקרא באוניברסיטת תל אביב שפירש בסדרת 'מקרא לישראל' גם את ספר ירמיה (2 כרכים 2001). כיהן בעבר כראש בית הספר למדעי היהדות באוניברסיטת תל אביב. הוא מחברם ועורכם של כמה ספרים ומאמרים רבים בעברית ואנגלית. הפירוש רואה אור בסדרת 'מקרא לישראל', סדרת פירושים מדעיים למקרא שמחבריהם הם חוקרים נודעים באוניברסיטאות בישראל ובחו"ל. הפירושים נכתבו תוך ניצול מרבי של מיטב הפרשנות המסורתית היהודית ומחקר המקרא המדעי המודרני, והמקצועות התורמים להבנת המקרא על רקע תרבויות המזרח הקדום, הבלשנות והארכיאולוגיה של האזור ותולדותיו, וחקר הספרות. פירושו של פרופ' הופמן הוא ספר חובה לכל המבקש ללמוד את ספר מיכה ולהעמיק בהבנתו.

צאתו לאור של הפירוש לספר דברים הוא חגיגה ללומדי מקרא ולקורא העברי המשכיל. לראשונה פירוש מדעי עברי לחומש דברים. כרך א: דברים פרק א פסוק א עד פרק טז פסוק יז; כרך ב: דברים פרק טז פסוק יח עד פרק לד פסוק יב כרכים אלו מבוססים על ספרו של פרופ' טיגאי שיצא לאור באנגלית לפני כעשרים שנה בסדרת פרשנות על המקרא על ידי The Jewish Publication Society of America . הגרסה העדכנית בעברית כוללת פרשנויות שנוספו מאז וגם מפות ואיורים. ה פירוש רואה אור בסדרה 'מקרא לישראל', סדרת פירושים מדעיים למקרא שמחבריהם הם חוקרים נודעים באוניברסיטאות בישראל ובחו"ל. הפירושים נכתבו תוך שימוש מרבי של מיטב הפרשנות המסורתית היהודית וחקר המקרא המדעי המודרני, ותחומים התורמים להבנת המקרא על רקע תרבויות המזרח הקדום, הבלשנות והארכאולוגיה של האזור ותולדותיו, וכן חקר הספרות. ספר דברים, החומש החמישי, קרוי גם 'משנה תורה'. עיקרו הוא נאום ארוך שנשא משה באוזני בני ישראל בערבות מואב ערב כניסתם לארץ כנען. הספר אינו חזרה על האמור בארבעת החומשים; יש שהוא מוסיף עליהם או מציג את המסופר מזווית שונה, ויש שמוצגת בו גרסה מנוגדת. כמסופר במלכים ב פרק כב, הספר נמצא במהלך השיפוצים בבית המקדש בימי יאשיהו מלך יהודה, בשנת 622 לפנה"ס. חוקי ספר דברים הם ההתגלמות המפותחת ביותר של דאגת התורה לעניים ולשכבות החלשות בחברה. ייחודו בדרישה האולטימטיבית של ריכוז הפולחן במקדש ירושלים, היינו ביטול כל מקומות הפולחן המקומיים. חכמי ישראל נזקקו להסבר הסתירות שבין המצוות והתפיסות שבארבעת החומשים לחומש החמישי. פרשנות מיישבת זאת ניכרת כבר במקרא עצמו, בייחוד בספר דברי הימים שמסוף התקופה הפרסית. הפירוש שלפנינו מתמודד עם סתירות אלה, כפי שהוסברו על ידי חכמי ישראל במשך הדורות, מסבירן בהתאם למחקר המדעי העכשווי, ומתאר כיצד התפתחו ההלכות של ספר דברים במסורת ישראל. הפירוש מתייחס לרקע ההיסטורי של הספר, ללשונו ולצורתו הספרותית, ועומד על הכתובים לפי הפשט. ספר דברים עם מבוא ופירוש מאת פרופ' טיגאי הוא ספר חובה לכל המבקש ללמדו ולהעמיק בהבנתו. צאתו לאור הוא חגיגה ללומדי מקרא ולקורא העברי המשכיל. לצערנו נשמט מההדפסה עמוד אחד בכרך השני (עמוד 447) העמוד החסר מופיע בלחיצה על הקישור " עמודים מהספר " המופיע למעלה. בסדרה מקרא לישראל ראו אור עד כה הספרים הבאים: יהושע, שופטים (2 כרכים), שמואל (2 כרכים), ישעיה מ–סו (2 כרכים), ירמיה (2 כרכים), יחזקאל (2 כרכים), יואל ועמוס (בכרך אחד), עבדיה ויונה (בכרך אחד), נחום, חבקוק וצפניה (בכרך אחד), משלי (2 כרכים), שיר השירים, רות, אסתר.

פירוש זה לספר משלי מתייחד בגישתו העצמאית של מחברו לספר ולמלאכת הפירוש. מחבר הפירוש נטל מלוא חופניים מצד אחד מאוצר הפרשנות היהודית מימי-הביניים ומצד שני מהישגי חקר המקרא המודרני. רקעו של ספר משלי הוא העולם של המזרח הקדום: מסופוטמיה, מצרים וכנען. בקיאותו של מחבר הפירוש בעולם זה ובספרותו הענפה, מאפשרת לו להאיר את ספר משלי באורו של אותו עולם קדום, ולפרשו פירוש חדש ומקורי. מחבר הפירוש אינו מזניח אף תחום. הוא מעמיד על מכונם את הרעיונות הנידונים בספר. הוא מקדיש תשומת לב רבה לצדדים הלשוניים והספרותיים, תוך הבלטה גראפית של האמצעים הספרותיים המשמשים את העורכים הקדמונים של הספר. פירושי הכתובים והמבואות ליחידות הספרותיות המרכיבות את הספר כוללים מקבילות חוץ-מקראיות רבות מספרות החכמה של מסופוטמיה, כנען רבתי ומצרים, בלשון המקור ובתרגום. מבוא רחב, המהווה חיבור עצמאי, ובו סקירה מקיפה של ספרות החכמה החוץ-מקראית מקדים את הפירוש.

ספר ישעיה מורכב משני חלקים ברורים הכוללים את נבואותיהם של שני נביאים שונים: ישעיה בן אמוץ הנביא מירושלים (פרקים א-לט), ונביא עלום שם המכונה "ישעיה השני", שחי בבבל ובירושלים כמאה וחמישים שנה אחריו. חלוקה זו, הנרמזת לראשונה בפירושו של רבי אברהם אבן-עזרא, המזכיר גם דעת פרשן ספרדי אחר, רבי משה בן שמואל הכוהן אבן ג'קטליה, מבוססת במחקר המודרני על ראיות רבות ומגוונות, כולל הבדלים בלשון (סממנים של עברית מאוחרת, בתר-גלותית) וברעיונות כגון האוניברסליזם של הנביא, פולמוסו החריף נגד עבודה זרה ועובדיה, ברית עולם עם בני עם ישראל, תפארתה של ירושלים בעתיד ואף הרעיון המיוחד של עבד ה'. חשיבות רבה יש לייחס גם להבדל ההיסטורי של "ישעיה השני", שחי במחצית השנייה של המאה השישית לפנה"ס , בשלהי גלות בבל וראשית שיבת ציון. פירושו של שלום פאול, פרופסור אמריטוס, המכהן בקתדרה על שם יחזקאל קויפמן, ולשעבר ראש החוג למקרא באוניברסיטה העברית, ידוע כבר לקוראי "מקרא לישראל" מפירוש לספר עמוס (תשנ"ה). פירוש חדש זה לנבואות "ישעיה השני" נחלק לשני כרכים: בכרך הראשון נמצא המבוא המפורט לספר, הדן בכל היבטי הספר: היסטוריים, לשוניים, ספרותיים, רעיוניים והשפעות פנים וחוץ מקראיות על הנביא. אחריו בא פירושו לפרקים מ-מח, הכוללים את הנבואות שניבא בבבל. בכרך השני (פרקים מט-סו) נמצא את הנבואות שניבא בירושלים. בסוף הכרך הזה מופיעים המפתחות לשני הספרים. נוסח המקרא בספר מחולק ליחידות ספרותיות (שאינן חופפות בהכרח לפרקי הספר), ובראש כל יחידה מופיע מבוא הדן בייחודה. הטקסט המקראי מסודר בצורה נאה המבליטה את המבנה הספרותי שלו, וכל פסוק מבואר ומפורש היטב, בקפידה ובתשומת לב מרבית למילותיו, ביטויו, רצף העניין שלו והקשרו הספרותי. הוא מבוסס מחד, על מסורת הפרשנות היהודית הקלאסית, ומאידך, על מיטב ההישגים המדעיים של חקר המקרא, כולל המידע העשיר על תרבויות המזרח הקדום ולשונותיו, עם דגש מיוחד על הרקע המסופוטמי וספרותו, שהשפיעו רבות על תוכן נבואותיו.

כרך נוסף בסדרת הפירושים המדעיים למקרא: "מקרא לישראל". הכרך כולל את ספרי נחום, חבקוק וצפניה, שלושה מספרי הנביאים הנכללים בקובץ של תרי-עשר. הכרך מורכב משלושה ספרים נפרדים כשלכל ספר ספרור נפרד. ספר נחום כולל את נבואותיו של נחום הנביא שפעל בסביבות שנת 612 לפסה"נ. בנבואותיו מהדהדים מצד אחד הכיבוש האשורי של מצרים בידי אשורבניפל בשנת 663 לפסה"נ, ומצד שני כיבוש נינוה בירת אשור בשנת 612 לפסה"נ. הידיעות על מפלת אשור שהטילה אימתה על כל המזרח הקדום הביאו את נחום לכלול בנבואותיו את דברי הנחמה ליהודה: "הנה על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום, חגי יהודה חגיך שלמי נדריך, כי לא יוסיף עוד לעבור בָּך בליעל, כֻּלֹה נִכרָת" (נחום ב, א). המבוא והפירוש לספר נכתבו בידי פרופ' מרדכי כוגן מהאוניברסיטה העברית. פרופ' כוגן פירש את ספרי יואל ועובדיה וכותב את הפירוש לספר מלכים. חבקוק פעל מעט אחרי זמנו של נחום. הוא כבר מכיר את כוחם העולה של הכשדים מקימיה של הממלכה הבבלית החדשה העתידה להחריב את ממלכת יהודה. הוא יודע על תאוות הכיבושים שלה וגאוותה הרבה, אבל עוד איננו חוזה את הצפוי לארצו מידיה. השאלה המעסיקה את חבקוק היא הסתירה שבין צדקת האל לבין הרשע השולט בעולם: "למה תביט בוגדים תחריש בבלע רשע צדיק ממנו" (א, יג), אלא שדבריו אינם מוסבים על הפרט כי אם על אי הצדק שבהנהגת העולם המדיני, כיצד האל מתיר את עלייתה של בבל הדורסנית. אין בדבריו שום התייחסות ליהודה, הוא מנתק את הבעייה מהתחום הפרטיקולרי ומעמידה כבעייה אוניברסלית. מקום לעצמו תופס פרק ג שהוא מזמור עצמאי שנספח לספר חבקוק וסוּוג כ"תפילה לחבקוק הנביא". צפניה מתואר בכותרת לספר כדור חמישי לחזקיהו מלך יהודה, ולפיכך אפשר לראותו כבן תקופתו של יאשיהו מלך יהודה. בנבואותיו אין רמזים למאורעות היסטוריים שלפיהן אפשר לאמת או לשלול את האמור עליו בכותרת. אבל אפשר ללמוד מהן שהיה בן ירושלים וכנראה נמנה על בני המעמדות הגבוהים שלה. גם ברור שפעל לפני חורבן יהודה. אבל הספר אינו אחיד וצמח בצורה הדרגתית. יש בספר תוספות חלקן קצרות וחלקן ארוכות, מהן מימי החורבן והגלות ומהן מתקופת שיבת-ציון. המבואות והפירושים לספרי חבקוק וצפניה נכתבו בידי עורך הסדרה, פרופ' שמואל אחיטוב מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שפירש גם את ספר יהושע. עד עתה ראו אור בסדרת "מקרא לישראל" הספרים הבאים: יהושע, שופטים, שמואל (2 כרכים), ירמיה (2 כרכים), יחזקאל (2 כרכים), יואל ועמוס, עובדיה ויונה, שיר-השירים, רות, אסתר. בדפוס ישעיה פרקים מ-סו (2 כרכים). שאר הספרים בשלבים שונים של הכנה.

הנביא יחזקאל לא נזכר מחוץ לספרו אף לא פעם אחת. ספר יחזקאל כמעט ונגנז על ידי קדמונים, לולא שהצילו חנניה בן חזקיה (ראשית מאה א' לסה"נ). אולם גם האיש גם ספרו לא נעדרו מזיכרונם של ישראל, ומאז סוף ימיה של הספרות המקראית (בראשית ימי בית שני) ניכרה השפעתו של ספר יחזקאל, אם בגלוי אם בסמוי. מראות האלוהים שחזה בבבל שבו לבם של מיסטיקנים, חזון העצמות היבשות היווה מאיץ לרעיון תחיית המתים, וחלוקת הארץ לשבטים פרנסה את החולמים על חזרת עם ישראל כולו לארצו. אף המחקר המודרני הרבה להתעניין בספר; באיש ובספרו: באיש דווקא משום מוזרות מעשיו ודמיונו חסר הגבולות משום שחברו בו נבואה וחוק, חזונות על טבעיים ומפרט טכני של בית האלוהים. יחזקאל מכיר מסורות ישראליות קדומות, אך משתמש ברכיביהן ליצירת עולם חדש השונה בעקרונותיו ובסדריו מהעולם שחרב. זו אף זו. מצד אחד יחזקאל נאבק בהתבוללות הגולים בסביבתם הזרה, אולם מצד שני אין הוא מנותק מהתרבות הבבלית, וזו משוקעת רבות, בלשונו, בדימויו וברעיונותיו. ומעל לכל, נראה כי יחזקאל מציג בפני הגולים העומדים לשוב לארצם אתגר של 'תורה חדשה', על כל המשתמע מכך. (מתוך הקדמת המחבר)

פרופ' אדל ברלין מציגה פירוש חדש למגילת אסתר. לשיטתה לא נכתבה המגילה אלא כדי להסביר את טעמו של חג הפורים. המגילה עצמה היא יצירה מן התקופה ההלניסטית. במבוא לספר מוכיחה המחברת כי הרקע הפרסי של המגילה דומה ואף זהה לתיאורי פרס ומנהגיה כפי שהם מופיעים בספרות היוונית מהתקופה ההלניסטית. גם לשונה של המגילה שייכת לאותה תקופה. מבחינה ספרותית המגילה היא בורלסקה שאין לקבלה באווירה של כובד ראש ורצינות, אלא כשעשוע ובבדיחות הדעת. לדעתה של המחברת אפשר שהמגילה נתחברה באחת מתפוצות ישראל. הספר כולל מבוא, מבואות לפרשיות הספר ופירוש רצוף ובהיר הנשען על הישגי מחקר המקרא המודרני וחקר הספרות. הספר זכה בפרס שר התרבות המדע והספורט לספרי מופת לשנת תשס"ב.

פירושו של פרופ' יאיר הופמן לספר ירמיה (שני כרכים, למעלה מ-900 עמ') ראש בית הספר למדעי היהדות באוניברסיטת תל-אביב. מחזיק מבוא מקיף (94 עמ'), מבואות לפרשיות שבספר ופירוש. זה הפירוש המדעי היחיד לספר ירמיה הקיים בעברית. הספר דן בשאלות המהותיות הנוגעות לספר ירמיה: רקעו ההיסטורי והספרותי, שאלת המחברות, אישיותו של ירמיהו, ההיה אישיות היסטורית, או רק אישיות ספרותית? מי חיבר את ספר ירמיה (ירמיהו עצמו או ברוך בן נריה סופרו של ירמיהו)? כיצד נתחבר הספר ונתגבשה דמותו בנוסח המסורה ובנוסח היווני? באיזו מידה מעוגן הספר בתרבות המזרח הקדום? מהן התפיסות המדיניות והחברתיות העולות מן הספר? על שאלות אלה ואחרות מבקש המחבר לענות. הפירוש הרצוף עצמו, הנשען על הפרשנות המסורתית ומיטב הישגי מחקר המקרא המודרני, כתוב בלשון קולחת ובהירה. הספר זכה בפרס שר התרבות המדע והספורט לספרי מופת לשנת תשס"ב.

ספר שופטים, השני לספרים ההיסטוריים של התנך, נתפרש על ידי פרופ' יאירה אמית מהחוג למקרא באוניברסיטת תל-אביב. מחברת הפירוש הקדימה לספר מבוא הדן בהיבטים שונים של הספר, כגון חיבורו ועריכתו, ספר שופטים במחקר ההיסטורי ובייחוד ערכו של הספר כמקור היסטורי. נוסח הספר שבידינו והעדויות לשינויי נוסח ממגילות מדבר יהודה או מהתרגום היווני (תרגום השבעים). לדעת המחברת הספר נערך בירושלים במאה השמינית לפסהנ, לאחר חורבנה של ממלכת ישראל, מאורע שזעזע את תושבי ממלכת יהודה. הספר נחלק ליהדות ספרותיות ולפרשיות ענייניות בעלות גודל שונה. לכל יחידה או פרשייה מבוא המסביר את עניינה, עומד על ייחודה, על המכנה הספרותי שלה, או בעיותיה. הפירוש לפסוקים הבודדים דן בפירוש העניין והמילים, עומד על הקשיים שבכתובים ומציע להם פתרון. הפירוש נסמך על ההישגים האחרונים בחקר הלשון, הראליה, הספרות וכלל הישגיו של מחקר המקרא המודרני, ועם כל זאת הוא אינו מנתק את עצמו ממסורת הפרשנות העברית ומשתמש בתרומתם של מיטב מפרשי המקרא מימי הביניים.

מקרא לישראל הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רבדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית החדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות ההיסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית; ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות - דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים. מקרא לישראל-סדרה מיסודם של משה גרינברג ושמואל אחיטוב.