פרופ' אבינועם רוזנק מרצה בחוגים למחשבת ישראל ובמגמה לחינוך יהודי-מרכז מלטון שבבית הספר לחינוך ע"ש סימור פוקס, האוניברסיטה העברית בירושלים. עמית מחקר בכיר במכון ון ליר בירושלים ואוחז בקתדרה ע"ש מנדל לחינוך יהודי של האוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו עוסקים בהגות היהודית בעת החדשה, הפילוסופיה של ההלכה, תיאולוגיה פוליטית והפילוסופיה של החינוך היהודי. כתיבתו נגעה באישים המרכזיים של המחשבה היהודית בעת החדשה, כגון הרב יוסף דב סולובייצ'יק ("רב בעולם חדש", מאגנס 2011), הרב קוק ("ההלכה הנבואית", מאגנס 2007; ו"הרב קוק", זלמן שז"ר 2006), הרב מ"א עמיאל, הרב אליעזר ברקוביץ ועוד. בד בבד הוא כתב וערך ספרים שעיסוקם הישיר בפילוסופיה של ההלכה כגון: "עיונים חדשים בפילוסופיה של ההלכה" (מאגנס, 2008); "הלכה מטה-הלכה ופילוסופיה" (מאגנס וון ליר, 2011); "ההלכה: הקשרים עיוניים ואידיאולוגיים גלויים וסמויים" (מאגנס וון ליר, 2012); "ההלכה כהתרחשות" (מאגנס וון ליר, 2016). רוזנק מפגיש בין פילוסופיה של ההלכה לפילוסופיה של החינוך כבספרו "ההלכה כמחוללת שינוי" (מאגנס וון ליר 2009), וכן בספרו שבדפוס "זהויות מתנגשות: נישואי תערובת - פילוסופיה, תיאולוגיה ופילוסופיה של החינוך", כרמל, בדפוס). ספרו "סדקים: על אחדות ההפכים, הפוליטי ותלמידי הרב קוק (רסלינג, 2013) עוסק בתיאולוגיה פוליטית.