כרך זה, שהוא המשכו של תולדות השירה העברית בספרד המוסלמית לשירמן, שהופיע בשנת תשנ"ו, מתאר את תולדות השירה העברית בספרד למן אמצע המאה הי"ב ועד סוף המאה הט"ו. התיאור, פרי עטו של אחד מגדולי החוקרים שפעלו בקרבנו, מעביר לעיני הקורא גלריה עשירה של משוררים ומספרים שהמשיכו ביצירתם את מסורתה הכבירה של הספרות העברית האנדלוסית, מתוך שהם מעצבים אותה מחדש במידות שונות של תעוזה ומקוריות על פי טעמם הספרותי המיוחד. הספר דן בהרחבה ולעומק בכמה מן היוצרים המרכזיים של התקופה, אבל הוא פוקד לידם גם עשרות מחברים שנשתכחו מן הלב במרוצת הדורות. ככל חיבוריו של שירמן הספר מצטיין ברחבותו המפולשת, במלאותו השופעת ובסגנונו הבהיר והנינוח. סגולות אלו, ורבות כיוצא בהן, קובעות לספר מקום של כבוד במדף ספרי המחקר הקלסיים של תרבותנו. הספר על שני חלקיו נערך, עודכן, הושלם ולווה בהערות בידי פרופסור עזרא פליישר, מבחירי תלמידיו של המחבר, מנהל המפעל לחקר השירה והפיוט בגניזה מיסודה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

ספר זה, שהתפרסם מעיזבונו של פרופסור חיים שירמן (1904-1981), החוקר הדגול של השירה העברית הקדומה, מכוון לסקור בעיון היסטורי מקיף את סגולות אופייה ואת קורותיה של האסכולה הספרדית של השירה העברית מראשיתה באמצע העשירית ועד חורבן היישוב היהודי בספרד המוסלמית באמצע המאה השתים עשרה. החיבור הוא ראשון מסוגו בספרות המחקר העברית מצד היקף הדיון הנערך בו, מלאותו ועומקו. הוא פורס לפני החוקר, הלומד והקורא המשכיל את הישגי המחקר בתחום הזה מימי חכמת ישראל ועד ימינו ומפגיש אותו עם עולמה המופלא של שירה גדולה, מפסגות הישגיה של היצירה העברית בימי הביניים וגולת כותרתה של תרבות ישראל בספרד.הספר נערך, עודכן, הושלם ולווה בהערות בידי פרופסור עזרא פליישר, מבחירי תלמידיו של המחבר, מנהל המפעל לחקר השירה והפיוט בגניזה מיסודה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.