This study examines five different aspects of the production of medieval Hebrew manuscripts while attempting to check whether the manuscripts reflect a clear historical process of progress and rationalization, amelioration of the technical production procedures, growing efficiency in copying, greater comfort of reading, clarity of the text hierarchy, and greater faithfulness to the copied text. The study addresses the question whether the history of Jewish handwritten book production and consumption until the beginning of Hebrew printing mirrors a compromise between economic constrains and functional needs or the optimization of the production process, as it is claimed by Ezio Ornato concerning Western manuscripts, or instead, whether it is possible to discern the dominant impact of interests other than economic or functional in the history of the fabrication of Hebrew books, such as the esthetical and the "rhetorical" interests. These aspects are analyzed by deploying the unique empirical procedure of Hebrew quantitative codicology, based on a database of codicological features of all the extant dated Hebrew manuscripts.

כתב היד של ספר 'פתרון תורה', ילקוט מדרשים בצירוף פירושים על ספרי ויקרא-דברים, שחובר כנראה בסוף המאה התשיעית או ראשית המאה העשירית, והכלול בכי ירושלים, בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי Heb. 5767 ,40 יצא לאור כצלמו וכדמותו במהדורת פקסימילי, כחמש עשרה שנים לאחר שההדירו ופרסמו אא אורבך בהוצאת מאגנס. כי ירושלים כולל שני העתקים שונים, שנכרכו יחדיו: דפים 146-1 מחזיקים העתק של מדרש תהלים; דפים 287-147 מחזיקים את ההעתק של ספר 'פתרון תורה' לספרים ויקרא, במדבר ודברים (דפים 147ב287-א), והתחלת העתקה של דרשה בפרסית-יהודית, שהמשכה חסר (דף 287ב). ההעתק של מדרש תהלים כתוב ביד שונה מהיד שהעתיקה את ספר 'פתרון תורה' והדרשה, אם כי שני חלקי כתב היד כתובים בכתיבה מטיפוס אחד. בסופו של ההעתק שלפנינו כתב סופר כתב היד קולופון, כדרכם של מעתיקים רבים בימי הביניים לחתום את מלאכת ההעתקה בכתובת שבה מציין המעתיק פרטים שונים, בצמצום או בהרחבה, המתייחסים לטקסט המועתק, תאריך השלמת ההעתקה ומקומה, שם המעתיק וייעודה של ההעתקה. כתב-יד בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים. הקדים מבוא מלאכי בית-אריה.