ספר זה מקבץ את מאמריו של משה ויינפלד בנושא הליטורגייה היהודית הקדומה ובוחן את התפתחות התפילה היהודית על כל שלביה. מאמרים אלה, שאחדים מהם נחשבו מיד עם פרסומם נכסי צאן ברזל של מחקר תפילות ישראל, פורסמו באכסניות שונות, ויש בכינוסם משום סינתזה מחקרית מקיפה של הנושא. נקודת המוצא של חטיבת המאמרים הראשונה היא הספרות המזמורית שבמקרא, וזו נבחנת הן מצד שורשיה במסורת המזמורית העשירה של ספרויות המזרח הקדום הן מצד השפעתה על המסורת הליטורגית המאוחרת יותר. החטיבה השנייה מוקדשת לתפילה היהודית כפי שנתגבשה אצל חז"ל. המאמרים הבאים מתמקדים בעיקר בספרות הליטורגית המגוונת שנשתמרה למקוטעין במגילות מדבר יהודה, ואף כאן הדיון מתייחס לשורשים המקראיים של טקסטים אלה וכן למקבילותיהם בספרות חז"ל. אסופת המאמרים פורסת מחקר רחב יריעה של הליטורגייה היהודית הקדומה. המאמרים בוחנים את המסורת הליטורגית היהודית כפי שנתפתחה בתקופות שונות ובבתי יוצר מגוונים ועומדים על הזיקה ההדדית בין הטקסטים ועל השפעתם על המסורת הנוהגת כיום. נידונים בהם עניינים כגון גלגוליהם של מוטיבים ורעיונות, ז'נרים ספרותיים, קווי דמיון ושוני בין מסורות ומגבשים ספרותיים (ספרות המזרח הקדום, המקרא, ספרות בית שני ומגילות מדבר יהודה, ספרות חז"ל), דגמי ניסוח ומוצאם החברתי-תרבותי.

השנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום הוא הביטאון החשוב ביותר בעברית בחקר המקרא ועולמו. נכללים בו מאמרים מכל ענפי המחקר הנוגעים למקרא ובהם חקר המקרא עצמו, המזרח הקדום על תולדותיו, לשונותיו וספרויותיו בזיקה למקרא, הספרות החיצונית, מגילות מדבר יהודה, התרגומים העתיקים למקרא ותולדות הפרשנות לדורותיה. בשנתון גם מדור מיוחד למאמרי ביקורת מקיפים על ספרים שראו אור לאחרונה בנושאים אלה. עורכת השנתון היא פרופ' שרה יפת וחברי מועצת המערכת הם מטובי החוקרים בחקר המקרא בארץ ומחוצה לה. המאמרים עוברים ביקורת מדעית לפני קבלתם לדפוס ועריכה לשונית וסגנונית ברמה הגבוהה ביותר. למשלוח מאמרים: פרופ' שרה יפת, החוג למקרא, האוניברסיטה העברית, ירושלים 91905

דפים מהספר גרסה מקוונת לספר זה אפשר לקנות כאן This book deals with the concept of justice and righteousness in ancient Israelite literature in comparison with identical concepts in ancient Near East. Various aspects of this ideal concept are taken into consideration: philological, historical, sociological and theological. Moshe Weinfeld surveys social reforms in the ancient Near East from the third millennium BCE to the Hellenistic period. The first chapters discuss semantics and center in terms that denote social justice, such as social reforms embodied in the terms justice and righteousness and their equivalents in cognate languages. A separate chapter discusses the institutions of Shemitta and Jubilee in ancient Israel. A special discussion is dedicated to justice and righteousness on the individual level. Just as the ruler is commanded to do justice and righteousness - to free his subjects from oppression, so every individual is asked to help the poor and the needy in their distress, which is to do justice and righteousness with others.

הספר דן במאורעות המכריעים בתולדות ישראל בארצו, החל בימי יהושע וכלה בימי יאשיהו, וברושם שהשאירו בחיי האומה ובאמונתה. המאורעות הבולטים שנדונים בספר הם: הבטחת הארץ לאבות ישראל וההתנחלות בה, הקמת המלוכה ובניין בית המקדש בירושלים, חורבן שומרון ורישומו בהיסטוריוגרפיה ובהיסטוריוסופיה הישראלית והרפורמות של חזקיהו ושל יאשיהו. הרפורמה של יאשיהו הייתה כרוכה בשידוד מערכות כביר באמונת ישראל, אשר מוצא ביטוי בספרות ההיסטוריוגרפיה המושפעת מספר 'משנה תורה' ומסגנונו.

גרסה מקוונת לספר זה אפשר לקנות כאן דפים מהספר The essays collected in this volume explore diverse aspects of literary creativity in the Ancient Near East, including Ancient Israel, with a special emphasis on historical writing. Cuneiform documents are analyzed in order to test historical consciousness in Ancient Mesopotamia, Anatolia and Israel, and Biblical texts are illuminated through comparisons drawn from neighboring cultures. The essays are particularly noteworthy for being the product of constant dialogue among leading scholars, noted specialists in their respective disciplines, who comprised a research group at the Institute of Advanced Studies of the Hebrew University of Jerusalem during 1978/9.

בספר מבחר מאמרים מתוך כרכי 'תרביץ: רבעון למדעי היהדות'. המאמרים עוסקים בבעיות עקרוניות במדע המקרא והם מחולקים לחמישה מדורים: שעות מפנה בתולדות האומה; אמונות ודעות (רעיון הגמול ורעיון הבריאה); ביקורת ספרותית היסטורית; חקר הסגנון והצורה; תולדות הנוסח ובעיות הקנון.