חיים חדשים מתאר את נסיונו הפילוסופי והדתי של אהרן דוד גורדון לבחון א החדש בעיניים מסורתיות ואת המסורת לנוכח אתגרי החיים המודרניים. פרשנותו של גורדון נסבה על שאלת הגדרת הכוח והשליטה ועל ההתעמקות בדרך שבה תופעת האימהות בטבע משלבת, לשיטתו, דאגה לזולת ועוצמה (במובן הניטשיאני של המושג), הבנה "אימהית" זו של העוצמה, בשונה מכוחנות ומשליטה, מובילה לתפיסה מקורית של המהות הפסיכולוגית של הנבואה, המשפחה, היהדות, הציונות, האקולוגיה והמוסר הנתבע מכל אדם. דבריו של גורדון זוכים בספר זה למבט מחודש נוכח השפעתן המנכרת של תופעות הגלובליזם והפוסט-מודרניזם.