הציונות הדתית, כפי שהיא מוכרת לנו מזה עשורים אחדים, היא ברייה חדשה שבאה לעולם בעקבות מלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור. החשוב במאפייני התמורה בדמות הציונות הדתית הוא אימוץ חזון ארץ ישראל השלמה ומימושו באמצעות התיישבות יהודית ברחבי יהודה ושומרון. מטבעם של דברים, התמורה הזאת לא התרחשה בבת אחת אלא הבשילה בתהליך שנפרס על פני שנים אחדות. משיחיות פוליטיקה והלכה: הציונות הדתית ו"השטחים" 1967–1982 מתחקה אחר השלבים הראשונים של התהליך הזה כפי שבאו לידי ביטוי בשיח על עתיד "השטחים" (יהודה, שומרון, חצי האי סיני ורמת הגולן), שהתנהל בציבור הדתי־לאומי למן תום מלחמת ששת הימים ועד השלמת הסכם השלום עם מצרים עם פינוי חבל ימית. מדובר בתקופה פורמטיבית שבמהלכה השתנו פני הציונות הדתית מן הקצה אל הקצה.

האם הגאון מווילנה ותלמידיו היו הציונים הראשונים? האם יש בסיס היסטורי לקביעה שעליית תלמידי הגאון הייתה "העלייה הראשונה האמיתית"? עליית תלמידי הגאון מווילנה לארץ ישראל בראשית המאה התשע-עשרה היא הגרעין ההיסטורי שסביבו נרקם המיתוס, המתאר את הגאון ואת תלמידיו כציונים הראשונים. הציונות המשיחית של הגאון מווילנה: המצאתה של מסורת מוקדש לבחינה ביקורתית של המיתוס הזה על גלגוליו השונים, לדיון בהתקבלותו ולבירור המניעים שהביאו לצמיחתו. בחינה ביקורתית זו מתמקדת בחיבורים מפרי עטם של מחברים מבני משפחת ריבלין, שבהם בא המיתוס לידי ביטוי. אגב כך מציע הספר תשובה לשאלה: מי חיבר את קול התור ? ספר המתיימר לבטא את משנתו הציונית-משיחית של הגאון מווילנה. הבחינה הביקורתית של המיתוס על הגאון ותלמידיו כציונים הראשונים חורגת מן התחום של מחקר היסטורי לשמו, שכן זה כמה עשורים אימצו רבנים ומחנכים מן הציונות הדתית את המיתוס הזה. מנקודת מבטם, המסקנה העולה מן המיתוס הזה היא ששורשי הציונות נטועים במסורת משיחית שראשיתה בגאון מווילנה ובתלמידיו שעלו לארץ ישראל. תפיסה זו מתכחשת לעובדה שהציונות היא תנועה לאומית-מודרנית, שאין בינה ובין העליות המסורתיות והמסגרות של "היישוב הישן" מאומה. עמנואל אטקס הוא פרופסור (אמריטוס) בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. בין ספריו: ר' ישראל סלנטר וראשיתה של תנועת המוסר (מאגנס, תשמ"ב); ליטא בירושלים – העילית הלמדנית בליטא וקהילת הפרושים בירושלים (יד יצחק בן-צבי, תשנ"ב); יחיד בדורו: הגאון מווילנה – דמות ודימוי (מרכז זלמן שזר, תשנ"ח); בעל השם: הבעש"ט – מאגיה, מיסטיקה והנהגה (מרכז זלמן שזר, תש"ס); בעל התניא: ר' שניאור זלמן מלאדי וראשיתה של חסידות חב"ד (מרכז זלמן שזר, תשע"ב); לשם שמים – חסידים, מתנגדים, משכילים ומה שביניהם (כרמל, תשע"ו).

הקובץ מוקדש ל מתחים מוכרים בקשרים שבין חינוך ודת, אלה הנטווים בין מסורת לשינוי ובין סמכות לאוטונומיה. המחקרים המובאים בקובץ, והמבנה הדיאלוגי שבו הם ערוכים, מאירים את הסוגיות הנידונות בו מכיוונים חדשים. כך, לדוגמה, נבדקים הקשרים שבין מסורת לשינוי בחברה היהודית ובחברות אחרות, נבחנת הסתירה, לכאורה, בין חינוך דתי לחינוך ביקורתי, ומתבררים המנגנונים המוסדיים ו האידאולוגיים שבאמצעותם מתחוללות תמורות באתוסים דתיים. הזיקה שבין סמכות לאוטונומיה נבחנת בתוך מערכות חינוך דתיות. המחקרים מבקשים לבדוק אם יש סתירה מהותית בין אכיפת משמעת לבין הפנמת ערכים, בין סמכותיות חיצונית, המופעלת תדיר על המתחנכים, לבין השאיפה להעמיד אנשים אוטונומיים. סוגיות אלה, המעסיקות את כלל המתעניינים בערכים, זוכות במאמרי הקובץ לתובנות מפתיעות. המאמרים הם פרי עבודתה של קבוצת המחקר "דת וחינוך" שפעלה במסגרת "סכוליון – מרכז למחקר רב תחומי בלימודי היהדות" בשנים תשס"ה–תשס"ז. השתתפו בה היסטוריונים, פסיכולוג חינוכי ואנתרופולוגים. לכל מאמר מתלווה מאמר תגובה.

המאמרים בספר: משה רוסמן - מכתבי הבעש"ט: לקראת הערכה מחודשת אדם טלר - מסורת סלוצק על ראשית דרכו של הבעש"ט עמנואל - אטקס מאגיה ובעלי-שם בספרות ההשכלה יוסף שלמון - על פולמוס כנגד החסידות בהקדמת ר' ברוך משקלוב ל'ספר אוקלידוס' שמואל ורסס - כתב פולמוס משכילי גנוז בגנותה של החסידות שמואל פיינר - באמונה בלבד! הפולמוס של ר' נתן מנמירוב נגד האתאיזם וההשכלה דוד אסף - 'שאינו מאמין בגדולי הדור': המאבק החסידי על כבודו של ספר 'אור החיים' ומשמעותו ההיסטורית נחום קרלינסקי - החברה החסידית של צפת במחצית השנייה של המאה הי"ט כחברת מהגרים: היבטים דמוגרפיים וגיבוש חברתי שאול שטמפפר - לקורות מחלוקת הסכינים המלוטשות משה חלמיש - טיפולוגיה של ספרי קבלה בהשקפתו של ר' צדוק הכהן מלובלין נפתלי לוונטל - בין מיסטיקה למודרניות: עבודת ה' החב"דית במאה העשרים יוסף דן - קצה של החסידות הפרומקיניאנית

במרכז עניינו של הספר עומדים אישיותו ומפעלו של ר' ישראל סלנטר – מייסדה ומנהיגה הראשון של תנועת המוסר בליטא. פרקי הספר כוללים ניסיון לשחזר את מהלך חייו של ר' ישראל, תיאור פעילותו הציבורית והערכתה על רקע נסיבות ומאורעות התקופה וכן תיאור ואפיון של הגותו בתחום המוסר אגב בחינת שורשיה ומקורות יניקתה.