חיבורו של ג'וזף אוטווש, בן האצולה ההונגרית הגבוהה שנשא בתואר ברון ושימש חבר בדיאט ההונגרי, פרסם בשנת 1840 חיבור זה על האמנציפציה של היהודים.

חלק א: המברקים והמאמרים של אברהם (אייב) קהן ב"פארווערטס" פלשתינה – עולם אחר (4.10.1925) אוניות מהגרים יהודים מרוסיה (6.10.1925) מצב היהודים ברוסיה (7.10.1925) החלוצים בוני פלשתינה: בעיית היידיש; השפעת הדתיים (8.10.1925) היישובים הסוציאליסטיים בפלשתינה (13.10.1925) יהודים וערבים בשוק של תל-אביב (7.11.1925) התעשיה ועתידה של פלשתינה (11.11.1925) אנשים ומפלגות בפלשתינה (12.11.1925) השגשוג בפלשתינה תלוי ברווחתם של הערבים (13.11.1925) היישובים השיתופיים בפלשתינה (14.11.1925) מנדל אלקינד ו"גדוד העבודה" (17.11.1925) עתידה של פלשתינה תלוי בהצלחת התעשיה (20.11.1925) "סולל בונה" ותעשיה בפלשתינה (22.11.1925) מה מוצאים יהודי העולם בציונות? (25.11.1925) תנועת העבודה הארצישראלית (9.12.1925) העשיה של "סולל בונה" (12.12.1925) האם יש עתיד לארץ-ישראל? (15.12.1925) מה פירוש הדבר "לבנות את ארץ-ישראל"? (16.12.1925) חלק ב: מאמרי התגובה על דברי קהן צביון [ד"ר בנציון הופמן] (29.12.1925) מאקס פיין (2.1.1926) ברוך צ'רני וולאדק (9.1.1926) ד"ר איסר גינזבורג (15.1.1926) אברהם ליטבק (23.1.1926) הלל רוגוף (30.1.1926) השופט יעקב פנקין (6.2.1926) שרה ברוילנד (14.2.1926) יעקב לשצ'ינסקי (20.2.1926) אלכסנדר קאהן (27.2.1926) דוד איינהורן (8.3.1926) ד"ר חיים ספיבק (13.3.1926) ש. רבינוביץ |(22.3.1926) מוריס הילקויט – עמדתו בעניין הציונות (18.4.1926) חלק ג: סיכום הוויכוח אברהם (אייב) קהן: לסיום הוויכוח על המאמרים בעניין פלשתינה (6.5.1926) (המשך) (7.5.1926) (המשך) (10.5.1926)

מבוא והערות: אסתר בנבסה

המונוגרפיה הקצרה דלהלן היא חיבור העומד ברשות עצמו, ויחד עם זאת נועדה לשמש מבוא לתרגום חיבורו הפולמוסי של יוסטינוס דיאלוג עם טריפון היהודי . מונוגרפיה זו היא גם חוליה בשרשרת מחקרים המבקשים להתחקות אחר שורשי אנטישמיות הנוצרית, כפי שהם מתגלמים בפולמוס על הבחירה בין יהודים לנוצרים.

אוסף של דעות, אימרות ומכתבי רבנים גדולים של המאה ה -19 (למשל הנצי"ב, הרב צדיק אליהו גוטמכר, רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל וייזר (המלבי"ם), הרב חיים חזקיהו מדיני (שדי חמד), הרב יצחק אלחנן ספֶּקטוֹר, הרב שמואל מוהליבר ורבים אחרים) שדיברו בשבחו של יישוב ארץ ישראל, תמיכה במושבות היהודיות ועידוד עלייה. מטרת מפרסמי הספר היתה להשפיע על דעת הקהל המסורתית במזרח-אירופה לתמוך בתנועת חובבי-ציון; הדרך להגשמת המטרה היתה לפרסם הסכמות רבניות לטובת התנועה, ובכך ליצור משקל מכריע כנגד המפקפקים בה בקרב אותו ציבור. הספר ראה אור בוורשה בשנת תרנ"ב, 1891–1892 בשני חלקים. מבוא, הערות ומפתחות: יוסף שלמון

בספרו ציפיות שווא של היהודים כפי שהתגלו בדמותו של שבתי צבי , מתאר שליח הכנסייה הקאלוויניסטית בעיר איזמיר, תומס קונן, בין היתר, את השתלטותו של שבתי צבי וסיעתו על בית הכנסת הפורטוגזי באיזמיר בשנת 1665 והכרזתו של שבתי צבי על עצמו כמשיח בו ביום. מבוא והערות: יוסף קפלן

לפני למעלה ממאה שנים, ב-1839, נוסדה בברלין "האגודה המרכזית של אזרחים גרמניים בעלי האמונה היהודית" (בגרמנית: "Central Verein deutscher Staatsbuerger juedischen Glaubens" ובקיצור CV ), אשר הפכה לארגון המרכזי בקרב יהדות גרמניה עד לתקופה הנאצית. מחקרים רבים העוסקים בהתפתחויות בקרב יהדות גרמניה שלאחר האמנציפציה, בעיקר בתגובות כלפי האנטישמיות, נוטים להתמקד דווקא בפעילותו של ארגון זה, והקמתו מתוארת כשינוי מרכזי, ואפילו כנקודת מפנה בתולדות יהודי גרמניה. יש הרואה אותו כ"מאורע החשוב ביותר בהיסטוריה של יהדות גרמניה" בתקופה ש"בין האמנציפציה לשואה". הקמת ה- CV ופעילותו הביאה, לדעת החוקרים, לשינוי מהותי בקרב יהדות גרמניה בראשית שנות ה-90 של המאה הי"ט: מעבר מהתנהגות פסיבית וכנועה כלפי הסביבה, למה שכונה על ידי מספר חוקרים "אקטיביזם יהודי" גאה. לפני תקופה זו הפגינו רוב היהודים אדישות כלפי האנטישמיות, או שחששו להתמודד עמה, ואילו ה- CV יזם תגובה אקטיבית – מאבק – נגדה. יש המוסיפים כי בעקבות המאבק נגד הגורם החיצוני חל גם שינוי פנימי בקרב יהדות גרמניה: גילוי מחדש של היהדות. הניסיון להצדיק את היהדות נגד מתקיפיה מחוץ הביא לכך שאותם יהודים אקטיביסטים ילמדו יותר על היהדות, ויגלו את החיוב המצוי בה. כך התגובה האקטיבית נגד האנטישמיות הביאה לדעתם לבלימת מגמת האסימילציה ששררה בקרב יהדות זו לאורך רוב המאה הי"ט. חוקרים אחרים חולקים על עמדה זו, ורואים את ה- CV מבחינה אידיאולוגית כהמשך של מגמת האסימילציה. אולם גם הם מסכימים כי מבחינת התגובה כלפי עוינותה של הסביבה הגרמנית היוו הקמתו ופעילותו של הארגון שינוי חשוב בתולדות יהדות גרמניה. האגודה המרכזית והאידיאולוגיה המוצהרת שלה כבר נדונו ברמות שונות של הרחבה ואיכות במחקרים מודרניים רבים. החוברת שלפנינו נועדה להתמקד באגודה בתקופת הייסוד שלה, בשנים הראשונות של פעילותה – תקופה שזכתה לתשומת לב מועטה במחקר, וגם אינה מכוסה ברובה על ידי מקורות ארכיוניים. תקופה זו הינה רבת חשיבות להבנת הארגון, מניעיהם של מייסדיו והיעדים שייחסו לו, עליהם ידוע מעט מאד. אולם מעבר לכך, ה- CV וייסודו משקפים מגמה חשובה מאד של שינוי כולל בדפוסי הפעילות הציבורית של יהדות גרמניה בראשית שנות ה-90 ובתגובותיה כלפי החברה הסובבת. על שינוי זה, מאפייניו וגורמיו ננסה לעמוד כאן. תוכן עניינים: מבוא מרטין מנדלסון, חובת ההתגוננות העצמית אויגן פוכס, הגנה משפטית ושלום על פי חוק אויגן פוכס, שאיפות ומטרות M. Mendelsohn, Die Pflicht der Selbstvertheidigung (המקור בגרמנית Eugen Fuchs, Rechtsschutz und Rechtsfrieden (המקור בגרמנית) Eugen Fuchs, Bestrebungen und Ziele (המקור בגרמנית)