הספר מציג לקט-מעט מאוצרות הפלא של הפיוט הארץ ישראלי הקדום. בעיקר אותם קטעים המשקפים את חיי היום יום ביישוב היהודי בארץ ישראל במחצית השנייה של האלף הראשון על שלל צבעיו, על תקוותיו וכיסופיו. פרקי הספר מביאים מתיאורי הארץ בפיוט והתייחסותו לפירותיה ולצמחיה, לברכת המים והיבול, לכינויי הארץ, לשמות יישובים ולציוני גבולות ותחומין. גם מתוך קטעי-מעט אלה מתגלה יצירה שהייתה חיה ותוססת וזכתה לקהל ארץ ישראלי אוהב תורה. קהל זה מצא בפיוט עולם מלא של יצירה ולימוד, עולם שהשתלב היטב בחיי התרבות והאמנות המתגלים אלינו מבעד לחפירות הארכיאולוגיות ושרידי פאר העבר. עורכי הלקט פרופ' ישראל רוזנסון ראש מכללת אפרתה, איש חינוך ולימודי ארץ ישראל ופרופ' אפרים חזן, ראש המפעל לחקר שירת הקודש באוניברסיטת בר אילן מבקשים לתת כלים של שירה ופיוט לעיון מקורי ומרענן בידי אוהבי ארץ ישראל ולומדיה וכל המתהלכים בשביליה.

השירה והפיוט הם חלק בלתי נפרד מן ההווי ומאורח החיים היום-יומי של יהודי צפון אפריקה. אין אירוע בחיי הקהילה או בחיי הפרט שאינו מלווה בשירה ובפיוט המתאימים לו. השירה חובקת את מעגל השנה על כל מועדיו ואת מעגל החיים על כלל תחנותיהם. ומילות השירים ולחניהם מתנגנים באוזניהם של יהודי צפון אפריקה והם חלק מזהותם. שירים בני מאות שנים שחיברו משוררי ספרד ושירים 'צעירים' יותר שכתבו משוררי צפון אפריקה חיים ומושרים עד היום. הספר מציג בהרחבה את השירה העברית בצפון אפריקה על מסורותיה וחידושיה, סוגיה ותכניה, מקצביה ותבניותיה, והוא ללא ספק אחד המפתחות להבנה שלמה של בני הקהילה הגדולה במדינת ישראל כיום.

שירת הקודש הספרדית חיה וקיימת עד ימינו אלו. היא מושרת בבתי הכנסת הספרדיים בימי חג ומועד וסביב השולחן בסעודות מצווה ובאירועים משפחתיים. השפעתה של שירה זו על נושאי מורשתה היא רבה ועצומה. הספר תורת השיר בפיוט הספרדי מציג את העקרונות הפואטיים ששירת הקודש של ריה"ל מיוסדת עליהם ואת הפואטיקה של הפיוט הספרדי בכללותו. הוא עומד על פרטי הקישוטים והצורות ועל אופני הניסוח בשירת הקודש, והוא כולל דיון בעשרות משירי ריה"ל ובני דורו, הזוכים להארה מחודשת בספר.