לאחר ארבעים שנות נדודים במדבר הגיעו בני ישראל לתחנתם האחרונה במסע – ערבות מואב. בתיאור קורותיהם בשלב זה של המסע הוקדשה תשומת לב מרובה להכנות לכניסה לארץ. מסופר על חילופי הדורות בעם ובהנהגה וניתנים חוקים הנוגעים לכיבוש הארץ ולחלוקתה בין השבטים. ניתוח קטעים אלה חושף את האמונות והדעות שרצו המחברים להנחיל לקוראים ואת הרקע ההיסטורי לפעולתם. הניתוח מגלה כי עמדות מגוונות ולעתים אף סותרות מצאו את ביטוין בקטעים שבסוף ספר במדבר, וכי הנושאים העולים בהם היו בעלי חשיבות רבה בתקופת החיבור. המחקר על יצירת התורה נמצא היום במעין מערבולת של דעות והשקפות ונדרשים ניתוחי טקסט יסודיים כדי לבסס עליהם את התאוריות המקיפות בסוגיה זו. הספר על סף הארץ המובטחת: תיאור ההכנות לכניסה לארץ ומקומו בהתהוות התורה הוא ניתוח מסוג זה, ולמסקנותיו יש השלכות על הבנת תהליך חיבור התורה.

כתב העת העברי האקדמי היחיד המוקדש לכלל מדעי היהדות. כתב העת הוא כלי הביטוי המרכזי להתפתחויות החשובות ביותר במדעי היהדות בדורנו, ומשתתפים בו גדולי החוקרים במקצועות השונים של מדעי היהדות בארץ ובעולם. בחוברת הנוכחית מופיעים המאמרים הבאים: אריאל קופילוביץ: תפיסת הקדושה והטומאה של יחזקאל כמפתח להבנת פרקי הסתלקות כבוד ה' מן המקדש (יחזקאל ח–יא) נדב נאמן: סיפור יציאת מצרים בין זיכרון היסטורי ליצירה היסטוריוגרפית גדעון בוהק: קטע גניזה חדש של חיבור לוי הארמי בנימין קצוף: על ברכת המצוות בארץ ישראל ובבבל: בעקבות מאמרו של דוד רוזנטל 'על ברכות התפילין בארץ ישראל ובבבל' יעקב פוקס: כ"י מנטובה, הקהילה היהודית 30 ותרומתו: האם כתב ר' משה מלונדון תוספות על הלכות הרי"ף? איתמר כסלו: 'הפשטות המתחדשים בכל יום': פירושו הקצר של ר' אברהם אבן עזרא לתורה כמקור לרשב"ם בפירושו לתורה אבירם רביצקי: דרך האמצע ודרך הפרישות: על אחידותה של האתיקה המימונית משה אידל: 'ספר יצירה' ופירושיו בכתבי ר' אברהם אבולעפיה ושרידי פירושו של ר' יצחק מבדרש והשפעתם מעוז כהנא: כיצד ביקש החת"ם סופר לנצח את שפינוזה? טקסט, למדנות ורומנטיקה בכתבי החת"ם סופר

כתב העת העברי האקדמי היחיד המוקדש לכלל מדעי היהדות. כתב העת הוא כלי הביטוי המרכזי להתפתחויות החשובות ביותר במדעי היהדות בדורנו, ומשתתפים בו גדולי החוקרים במקצועות השונים של מדעי היהדות בארץ ובעולם. בחוברת הנוכחית מופיעים המאמרים הבאים: רוני גולדשטיין - 'בהנחל עליון גוים' – בחינה מחודשת לאור מקורות אכדיים שרגא בר-און ויקיר פז - 'חלק ה' עמו': על מיתוס בחירת ישראל בגורל והוויכוח הגנוסטי–הנוצרי–הפגני–היהודי דוד רוזנטל - על ברכות התפילין בארץ ישראל ובבבל שלמה נאה - 'עד דלא ייבה לא ייבה': הערה למאמרו של דוד רוזנטל 'על ברכות התפילין בארץ ישראל ובבבל' אהרן מונדשיין - על גילוי הפירוש ה'אבוד' של רשב"ם לספר תהלים ופרסום מוקדם של פירושו למזמורים קכ–קלו אברהם (רמי) ריינר - היצגי תאריך יוצאי דופן במצבות וירצבורג 1147–1346 מרים פרנקל - הדרך הנשכחת להודו: מחקר מונומנטלי על סוחרי הודו היהודים בימי הביניים

כתב העת העברי האקדמי היחיד המוקדש לכלל מדעי היהדות. כתב העת הוא כלי הביטוי המרכזי להתפתחויות החשובות ביותר במדעי היהדות בדורנו, ומשתתפים בו גדולי החוקרים במקצועות השונים של מדעי היהדות בארץ ובעולם. בחוברת הנוכחית מופיעים המאמרים הבאים: ישראל קנוהל: צימודי קדושות והרחבת תחומי הקודש ברובד העריכה של התורה אלכסנדר רופא: גירושין במקרא ומשמעותו של 'ספר כריתות' ישי רוזן–צבי: 'פרוטוקול' בית הדין ביבנה? עיון מחודש בתוספתא סנהדרין פרק ז שלמה טולידאנו: דרכי לימודו של ר' בצלאל אשכנזי בעל 'שיטה מקובצת' יהודית וייס: שתי גרסאות ה'זוהר' לאגדת 'התנא והמת' איריס בראון (הויזמן): 'ביטולה של תורה זה קיומה': פסיקה אולטרא–אורתודוקסית בניגוד להלכה למען תקנת החוטאים — דרכו ההלכתית של ר' חיים מצאנז כמקרה מבחן

כתב העת העברי האקדמי היחיד המוקדש לכלל מדעי היהדות. כתב העת הוא כלי הביטוי המרכזי להתפתחויות החשובות ביותר במדעי היהדות בדורנו, ומשתתפים בו גדולי החוקרים במקצועות השונים של מדעי היהדות בארץ ובעולם. בחוברת הנוכחית מופיעים המאמרים הבאים: ורד נעם - האומנם 'לא המת מתמא'? לדיוקנה של הטומאה בספרות התנאים אורי ארליך - קריאת פסקאות מעשה בראשית ומזמור שיר של יום בסידור הקדום על פי ממצאים חדשים מן הגניזה הקהירית יאיר לורברבוים - 'הט אזנך ושמע לדברי חכמים ולבך תשית לדעתי': ביקורת האגדה ב'מורה הנבוכים' צבי מרק - החבורה המיסטית: על חזיונותיהם של ר' שמואל אייזיק מדאשיב ור' יצחק אייזיק מטירהאוויצע, מתלמידיו הראשונים של ר' נחמן מברסלב יונתן מאיר - 'גנזי שלום' (על: השלב האחרון: מחקרי החסידות של גרשם שלום, בעריכת דוד אסף ואסתר ליבס, תל אביב וירושלים: עם עובד והוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ט, יד+420+(5) עמ')

כתב העת העברי האקדמי היחיד המוקדש לכלל מדעי היהדות. כתב העת הוא כלי הביטוי המרכזי להתפתחויות החשובות ביותר במדעי היהדות בדורנו, ומשתתפים בו גדולי החוקרים במקצועות השונים של מדעי היהדות בארץ ובעולם. בחוברת הנוכחית מופיעים המאמרים הבאים: אלכסנדר רופא - ביקורת הנוסח כחלק מן הלימוד הפילולוגי-ההיסטורי – לשאלת שני הנוסחים של ספר ירמיה יונתן בן-דב - הכתיבה בארמית ובעברית במגילות קומראן ובספרים החיצונים: הרקע בעולם העתיק והחיפוש אחר סמכות יהודית כתובה איתמר כסלו - הזיקה בין פירושיהם של ראב"ע ורשב"ם: סוגיית מרכיבי הקטורת יאיר לורברבוים - תמורות ביחסו של הרמב"ם למדרשות חז"ל אברהם (רמי) ריינר - אבן שכתוב עליה: תוארי הנפטרים על מצבות בית העלמין בווירצבורג 1147–1346

'מלך אביון' עוסק בתפיסת המלך, מעמדו וסמכויותיו בספרות חז"ל. תפיסת המלכות בספרות התלמודית נידונה בו על רקע התפיסות השונות של המלכות במקרא והמשטר המלכותי שהכירו החכמים בימיהם – הקיסרות הרומית. מן המקרא עולות שלוש תפיסות ביחס למלך: שלילת המוסד, שכן האל הוא המלך; גרסה מסוימת של תאולוגיה מלכותית, שלפיה המלך הוא במובן מה אלוהי; ותפיסה שלפיה האל אמנם אינו מלך, ברם למלך אין כל ממד אלוהי – הוא בשר ודם. מכאן נגזרת מלכות קצוצת סמכויות – 'מלך אביון'. התפיסה הראשונה קרובה בחיי היומיום לאנרכיה; לפי התפיסה השנייה המלך מרכז בידיו את מכלול הסמכויות בתחום מדיניות הפנים והחוץ, הצבא, המשפט, המנהל והכלכלה, ובמיוחד בענייני הדת והפולחן; ולעומתה גורסת התפיסה השלישית ביזור סמכויות בין המלך לבין בית הדין הגדול, הכהונה והנבואה. חכמי המשנה והתלמוד היו ערים לשלוש התפיסות האלה. בספרות ההלכה (במשנה, בתוספתא, ובחלק ממדרשי ההלכה וסוגיות התלמוד) אימצו החכמים את מודל המלוכה השלישי ועיצבו אותו מחדש לפי השקפותיהם הדתיות והחברתיות. על רקע התפיסות המדיניות והתאולוגיות שרווחו במזרח הקדמון ובעת העתיקה המאוחרת, מודל פוליטי זה ויישומיו ההלכתיים-המשפטיים הם חידוש תאולוגי-פוליטי של ממש. עם זאת בספרות התלמודית מצויים הדים לשתי ההשקפות האחרות שבמקרא ביחס למלכות, החותרות תחת התפיסה שביסוד המקורות ההלכתיים. 'מלך אביון' דן לראשונה במכלול של היבטים של סוגיית המלכות במקרא ובמיוחד בספרות חז"ל. הוא עוסק ביסוד התאולוגי-הפוליטי של מוסד המלוכה ובתשתית המשפטית-ההלכתית שלו, ומציע מסגרת מושגית הזורה אור חדש הן על הפרטים הן על התמונה הכללית.

Essays in this volume include: Mordechai Cogan – Some Text-Critical issues in the Hebrew Bible from an Assyriological Perspective Gary N Knoppers – Projected Age Comparisons of the Levitical Townlists: Divergent Theories and their significance Michael Avioz – The Date of the Destruction of the First Temple in Ancient Versions and Early Biblical Interpretation Moshe J Bernstein –"Rewritten Bible": A Generic Category which has outlived its usefulness?

מבוא לספרי הנביאים מתאר את הספרים אחד לאחד מצד המבנה, התוכן, הנוסח, דרך יצירתם וזמן חיבורם. בעיקרו של דבר, מטפלים בכך מבואות למקרא למיניהם, מבואות לפירושי הספרים הבודדים, והערכים האנציקלופדיים המוקדשים לכל נביא ונביא. ספר מבוא לנבואה, לעומת זאת, מתרכז במהותה של הנבואה כפינומן בתולדות הדתות, בתולדות הנבואה בישראל על רקע המזרח העתיק, ובטיפוסים השונים של נביאים שהיו בישראל. גם בתחום הזה קיימת ספרות עשירה, שתימצא לקורא בלי טורח רב. כאן אני מציע מבוא לספרות הנבואה. הווי אומר, חיבור שיסכם את הפרובלמטיקה שבספרי הנביאים: לפני אילו בעיות ניצב קורא בן-ימינו כאשר הוא מעיין בספרי הנביאים ורוצה להבין את המסר שלהם. לא רק הלשון חוצצת בינו ובינם. הבנתו נחסמת גם ע"י שאלת (אי) הסדר שבספרים, היקפן וטיבן של היחידות, (אי) ההבחנה בין דבר האל ודבר הנביא, והספקות בדבר מקוריות הדברים.

המבוא הזה נועד לחוקרים, למורים ולתלמידי מקרא בשלב המתקדם של לימודי התואר הראשון. השפה ברורה, לא מקצועית, והספר מבאר עניינים בסיסיים כדי שיהיה הספר פתוח לכל קורא עברית משכיל. חלק ראשון זה של המבוא עוסק בחוקים הפולחניים שבספר דברים. מן הראוי לפתוח בהם, כי מהם נקודת מוצא לכל דיון ביקורתי בספר. שני החלקים הבאים ישלימו את הדיון בקובץ המשפטי. שני חלקים נוספים יעסקו במסגרת הנאומית והסיפורית ובשירות שבסוף הספר. מבוא זה נועד ללוות את הקורא בלימוד המדעי של ספר דברים.

אליהו, אלישע, ירמיהו, יונה ונביאים אחרים – מה סיפרו עליהם מחברים מקראיים? ספר זה מתאר את הסיפורת הנבואית שבמקרא לסוגיה ולתולדותיה: תחומיהם של הסיפורים, זמן חיבורם ודרך התהוותם –בעל פה או בכתב – משמעותם ורעיונותיהם, ולעתים טיבם כיצירות אמנות. במרכז הדיון עומדת שאלת הסוגים הספרותיים: האם הסיפורים הם דברי היסטוריה, או אגדות עם, או סיפורי משל המלמדים מוסר השכל. מן העיונים שבספר מתבררת והולכת שאלת ערכם של הסיפורים כמקורות היסטוריים לתקופת המקרא. הספר הוא מהדורה שלישית, מתוקנת ומורחבת של סיפורי הנביאים. המהדורה הקודמת תורגמה לאנגלית, ל איטלקית ולרוסית.