כתב היד של ספר ראשית חכמה , המתפרסם כאן לראשונה במלואו, הוא אחד משלושה כתבי יד העוסקים בגנותה של החסידות ממחברים עלומי שם שהגיעו לספרייה הלאומית בירושלים משרידי ארכיונו של יוסף פרל (1773–1839), איש טרנופול שבגליציה. על פי עדויות שונות, היו גנוזים בארכיון פרל בטרנופול עוד עשרות כתבי יד בעלי אופי דומה, אך הם ירדו לטמיון במחצית הראשונה של המאה העשרים, תחילה בשל הזנחת הספרייה ומאוחר יותר עקב מאורעות השואה. היקף החיבור 34 דפים כתובים בצפיפות ובכתיבה נקייה, וכאמור בשום מקום לא נרשם שם המחבר או המעתיק. כתב היד, שהמהדירים כינוהו 'ראשית חכמה', נעתק 'בשנת רצון וברכה לאלף הששי', היא שנת תקע"ט (1819), וניכרת בו המסורת של ספרות הפולמוס האנטי-חסידית, ברוח ההשכלה המתונה, המתגדרת בלשון תוכחתית בהגנתה המוצהרת על סמכותה של היהדות התורנית מפני פגיעתם הרעה של החסידים. זמן חיבורו מקביל לימי פרסומו של ספר 'מגלה טמירין' (וינה 1819) מאת יוסף פרל, אך הוא שונה בצביונו ובתכליתו המוצהרת מן היצירה בעלת המוניטין. החיבור שלפנינו מתייחד בשני עניינים מרכזיים: בביקורת תקיפה ומפורטת על ספר 'שבחי הבעש"ט' (קאפוסט תקע"ה), שהיא מהביקורות המפורטות הראשונות על הספר, ובדברים נחרצים בשבח החכמה והמלאכה, המקדימים בכמה שנים את חזונו של יצחק בער לוינזון בספרו 'תעודה בישראל' (וילנה והורדנה תקפ"ח). עוד בשנת תשמ"ח הכריז פרופ' שמואל ורסס על רצונו לפרסם את כתב היד של 'ראשית חכמה', ובתקופה זו אף התקין העתקה של החיבור וצירף לה מאות הפניות למקורות מקראיים ותלמודיים. בשנת תשס"ח קיבל פרופ' יונתן מאיר לידיו את החומר שערך ורסס כדי להשלימו ולהתקינו לדפוס, והוסיף הערות מבארות, הפניות לספרות שממנה ניזון המחבר וציונים לספרות אנטי-חסידית שהובעו בה טענות קרובות לאלה שב'ראשית חכמה', ובראש ובראשונה לספרי יוסף פרל. את המבוא חיבר ורסס בשלהי שנת תשס"ט, ומאיר הוסיף על דבריו הערות שוליים. שמואל ורסס הלך לעולמו בשעת התקנת הספר לדפוס ולא זכה לראות את המלאכה גמורה. יהא ספר זה זיכרון לפעולתו המבורכת ורבת השנים בחשיפת גנזי יוסף פרל ובחקר ספרות ההשכלה על גווניה השונים.

בספר התגלות ותיקון נחשפות ונידונות התגלויות והתנסויות רוחניות שעבר ר' נחמן מברסלב. במסגרת זו מובא, בחלק הראשון, סיפור ההתגלות רב העוצמה המכונה 'המעשה מהלחם' שנשמר בסוד בכתבי יד אזוטריים בשל אזהרתו של ר' נחמן שלא לגלותו לזר. להתגלות המתוארת במעשה מהלחם הייתה השפעה מכוננת על תודעתו העצמית של ר' נחמן כצדיק לדורות וכבעל תפקיד מכריע בתהליך המשיחי. חלקו השני של הספר מוקדש לבירור עניינם ותהליך התגבשותם של התיקונים והריטואליים שר' נחמן ייסד, כגון התיקון הכללי, התיקון למקרה לילה והתיקון הנעשה בעלייה על קברו. בהקשר זה מובא הסיפור הסודי 'המעשה מהשריון' העוסק בייחודו של התיקון שייסד ר' נחמן. בספר אף מתבררים הקשרים בין הניסיונות האישיים שר' נחמן עבר בהצלחה ובין התיקונים שייסד, ואף כאן נעשה שימוש במסורות ברסלביות סודיות, המספרות על הפיתויים שר' נחמן התמודד עמם עוד בהיותו חתן צעיר ועמד בהם כיוסף בשעתו. הספר דן גם בבחירתו של ר' נחמן בעיר אומן כמקום מנוחתו וכמקום שבו יתקיים התיקון המתקיים בעלייה על קברו. הפרק החותם את הספר דן בהתפתחויות שחלו בתיקוני ר' נחמן לאחר פטירתו ובמיוחד בעשור האחרון. בין השאר מתוארים בו ריטואליים חדשים שנוצרו במסגרת העלייה לקברו של ר' נחמן, כגון 'התיקון הכללי העולמי' והשלכת הפירסינג בעת אמירת התשליך. כמו כן מתברר ההקשר החדש שנותנים חסידי ברסלב לתופעת העלייה לרגל לקבר באומן בראש השנה בעידן שבו ר' נחמן מברסלב הוא גיבור תרבות ישראלי התופס מקום חשוב בעולמם של אנשים רבים שאינם חסידי ברסלב מסורתיים.

כתב העת העברי האקדמי היחיד המוקדש לכלל מדעי היהדות. כתב העת הוא כלי הביטוי המרכזי להתפתחויות החשובות ביותר במדעי היהדות בדורנו, ומשתתפים בו גדולי החוקרים במקצועות השונים של מדעי היהדות בארץ ובעולם. בחוברת הנוכחית מופיעים המאמרים הבאים: ורד נעם - האומנם 'לא המת מתמא'? לדיוקנה של הטומאה בספרות התנאים אורי ארליך - קריאת פסקאות מעשה בראשית ומזמור שיר של יום בסידור הקדום על פי ממצאים חדשים מן הגניזה הקהירית יאיר לורברבוים - 'הט אזנך ושמע לדברי חכמים ולבך תשית לדעתי': ביקורת האגדה ב'מורה הנבוכים' צבי מרק - החבורה המיסטית: על חזיונותיהם של ר' שמואל אייזיק מדאשיב ור' יצחק אייזיק מטירהאוויצע, מתלמידיו הראשונים של ר' נחמן מברסלב יונתן מאיר - 'גנזי שלום' (על: השלב האחרון: מחקרי החסידות של גרשם שלום, בעריכת דוד אסף ואסתר ליבס, תל אביב וירושלים: עם עובד והוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ט, יד+420+(5) עמ')

כתב העת העברי האקדמי היחיד המוקדש לכלל מדעי היהדות. כתב העת הוא כלי הביטוי המרכזי להתפתחויות החשובות ביותר במדעי היהדות בדורנו, ומשתתפים בו גדולי החוקרים במקצועות השונים של מדעי היהדות בארץ ובעולם. בחוברת הנוכחית מופיעים המאמרים הבאים: אלכסנדר רופא - ביקורת הנוסח כחלק מן הלימוד הפילולוגי-ההיסטורי – לשאלת שני הנוסחים של ספר ירמיה יונתן בן-דב - הכתיבה בארמית ובעברית במגילות קומראן ובספרים החיצונים: הרקע בעולם העתיק והחיפוש אחר סמכות יהודית כתובה איתמר כסלו - הזיקה בין פירושיהם של ראב"ע ורשב"ם: סוגיית מרכיבי הקטורת יאיר לורברבוים - תמורות ביחסו של הרמב"ם למדרשות חז"ל אברהם (רמי) ריינר - אבן שכתוב עליה: תוארי הנפטרים על מצבות בית העלמין בווירצבורג 1147–1346

כתב העת העברי האקדמי היחיד המוקדש לכלל מדעי היהדות. כתב העת הוא כלי הביטוי המרכזי להתפתחויות החשובות ביותר במדעי היהדות בדורנו, ומשתתפים בו גדולי החוקרים במקצועות השונים של מדעי היהדות בארץ ובעולם. בחוברת הנוכחית מופיעים המאמרים הבאים: מנחם קיסטר נוסחי ברכה ותפילה לאור קטעים ליטורגיים ממדבר יהודה יואב רוזנטל דף חדש של מגילת תענית וביאורה ורד נעם בעקבות הדף החדש של הביאור למגילת תענית שולמית אליצור שרשרת הפסוקים בקדושתא והברכה הקדומה משה אידל בין אשכנז לקסטיליה במאה השלוש עשרה – השבעות, רשימות, ושערי דרשות בחוגו של ר' נחמיה בן שלמה הנביא והשפעותיהן איילת סיידלר 'הכפל לחזק לו טעם אחר' – 'טעמו האחר' של הכפל בפירוש רד"ק יואל מרציאנו מארגון לקסטיליה – לתולדות שיטת לימודם של חכמי ספרד במאה החמש עשרה נתן כהן בין סגנונות כתיבה ואידיאולוגיות פוליטיות – דוד ברגלסון ויצירתו (ביקורת ספרים)

'מלך אביון' עוסק בתפיסת המלך, מעמדו וסמכויותיו בספרות חז"ל. תפיסת המלכות בספרות התלמודית נידונה בו על רקע התפיסות השונות של המלכות במקרא והמשטר המלכותי שהכירו החכמים בימיהם – הקיסרות הרומית. מן המקרא עולות שלוש תפיסות ביחס למלך: שלילת המוסד, שכן האל הוא המלך; גרסה מסוימת של תאולוגיה מלכותית, שלפיה המלך הוא במובן מה אלוהי; ותפיסה שלפיה האל אמנם אינו מלך, ברם למלך אין כל ממד אלוהי – הוא בשר ודם. מכאן נגזרת מלכות קצוצת סמכויות – 'מלך אביון'. התפיסה הראשונה קרובה בחיי היומיום לאנרכיה; לפי התפיסה השנייה המלך מרכז בידיו את מכלול הסמכויות בתחום מדיניות הפנים והחוץ, הצבא, המשפט, המנהל והכלכלה, ובמיוחד בענייני הדת והפולחן; ולעומתה גורסת התפיסה השלישית ביזור סמכויות בין המלך לבין בית הדין הגדול, הכהונה והנבואה. חכמי המשנה והתלמוד היו ערים לשלוש התפיסות האלה. בספרות ההלכה (במשנה, בתוספתא, ובחלק ממדרשי ההלכה וסוגיות התלמוד) אימצו החכמים את מודל המלוכה השלישי ועיצבו אותו מחדש לפי השקפותיהם הדתיות והחברתיות. על רקע התפיסות המדיניות והתאולוגיות שרווחו במזרח הקדמון ובעת העתיקה המאוחרת, מודל פוליטי זה ויישומיו ההלכתיים-המשפטיים הם חידוש תאולוגי-פוליטי של ממש. עם זאת בספרות התלמודית מצויים הדים לשתי ההשקפות האחרות שבמקרא ביחס למלכות, החותרות תחת התפיסה שביסוד המקורות ההלכתיים. 'מלך אביון' דן לראשונה במכלול של היבטים של סוגיית המלכות במקרא ובמיוחד בספרות חז"ל. הוא עוסק ביסוד התאולוגי-הפוליטי של מוסד המלוכה ובתשתית המשפטית-ההלכתית שלו, ומציע מסגרת מושגית הזורה אור חדש הן על הפרטים הן על התמונה הכללית.

כתב העת העברי האקדמי היחיד המוקדש לכלל מדעי היהדות. כתב העת הוא כלי הביטוי המרכזי להתפתחויות החשובות ביותר במדעי היהדות בדורנו, ומשתתפים בו גדולי החוקרים במקצועות השונים של מדעי היהדות בארץ ובעולם. בחוברת הנוכחית מופיעים המאמרים הבאים: נדב נאמן גרים ולויים בממלכת יהודה במאה השביעית לפנה"ס מנחס קיסטר קווים לנוסחאות בתפילות הקבע לאור ברכות בספר השביעי של הספר 'תקנות השליחים' שלם יהלום חילופי המהדורות בהלכות הרי"ף: מגמות ותהליכים חגי פלאי ה'קנה' וה'פליאה': פשט וסוד בהלכה צבי מארק 'אין בן דוד בא עד שתתפשט מלכות אר"ם ארמילוס מלך רוסיא אלכסנדר על כל העולם ט' חדשים': תקוות משיחיות בחסידות גור שולמית אליצור תשלומה של קרובת הנחמה 'כי אמונה אומן' לתשעה באב.

התפילה מלווה את האדם משחר קיומו. בישראל נעשתה התפילה אחד מהעמודים המרכזיים, ואולי המרכזי, של הפעילות הדתית והתרבותית מימות חורבן המקדש ועד ימינו. בספר זה מובא מחקר חדשני על התפילה היהודית. לא הטקסט של התפילה הוא עניינו של מחקר זה כי אם דרכי המבע הלא מילוליות של התפילה - מחוות הגוף, הלבוש, המנעד וממד הקול. כשם שבשיח בין בני אדם משמשים מרכיבי תקשורת לא מילוליים, כגון תנועות ידיים, השימוש בקול, המרחק בין בעלי השיח ועוד, כך גם בתפילה. מרכיבי התפילה הלא מילוליים יוצרים שפה עשירה ומורכבת והם עומדים לרשות המתפלל - נוסף על הטקסט של התפילה - כדי לבטא את מאווייו לפני קונו. בספר נידונים המקורות המלמדים על עיצובם של מרכיבי התפילה הלא מילוליים במטרה לעמוד על המשמעויות שמרכיבי תפילה אלו נושאים בחובם. בניתוחם של המקורות נעשה שימוש בגישות מחקר חדשות המביאות בחשבון את המחקר במדעי החברה, את חקר הדתות המשווה ועוד, נוסף על דרכי המחקר הפילולוגיות וההיסטוריות. הספר מיועד לקהל החוקרים במדעי היהדות ולקהל המתעניינים בתפילה בכלל ובתפילה היהודית בפרט.