נקודת המוצא לכל עיון במקרא היא נוסח המסורה, שמייצגיו המובהקים הם כתבי היד העתיקים של המקרא, מעשה ידיהם של בעלי המסורה. כתבי היד האלה כוללים אלפי הערות מסורה גדולה ומסורה קטנה, ובהן מניינים של מילים ושל צירופים מן המקרא ותיאור הכתיב שלהם. יוסף עופר מסביר את דרך פעולתן של הערות המסורה, המוסרות מידע מקיף באופן קצר ויעיל, ומשמרות בכך את "נוסח המסורה" של המקרא לאורך דורות רבים ובכל תפוצות העם היהודי. בספר מתוארים כתבי היד החשובים של המסורה ושיטות התיאור שלה בקביעת הכתיב המקראי ובעיצוב רווחי הפרשיות והשִירות. כמו כן נבחנת בו מידת יעילותם של מנגנוני המסורה ומידת הצלחתם בשימור הנוסח, והסבר מיוחד מוצע לתופעת הכתיב והקרי. הספר דן גם בהבדלים שבין המסורה של טבריה לזו של בבל, במעמדו המיוחד של כתר ארם צובה ובמסתורין האופף אותו. עוד נדונים הקשָרים שבין המסורה ובין תחומים אחרים המקיימים עמה מערכת של זיקות וניגודים: דקדוק הלשון העברית ופרשנות המקרא וההלכה. בנספח לספר מתוארים ספרים ותוכנות מחשב המהווים כלֵי עזר למחקר המסורה. הספר המסורה למקרא ודרכיה מתבסס על מחקריו של המחבר ועל מחקריהם של גדולי חוקרי המסורה בדורות האחרונים, והוא כלי עזר נחוץ לכל המתעניין בנוסח המקרא ובהתגבשותו.

ספר זה מציג כשלוש מאות קטעים שהוסיף ר' משה בן נחמן (רמב"ן) לפירושו לתורה בעלותו לארץ ישראל בסוף ימיו. קטעי התוספת זוהו על פי רשימות עדכון ששלח רמב"ן עצמו ושלחו אחרים אל ארצות הגולה, וכן על בסיס בדיקה השוואתית מקיפה של כל כתבי-היד של פירוש רמב"ן לתורה המצויים כיום בעולם (כחמישים במספר). בראש הספר בא מבוא מקיף הדן בתופעת התוספות ובניתוח הממצאים מכתבי-היד וסוקר את הסיבות והמניעים לתוספות. עיקרו של הספר הדיונים הפרשניים המפורטים בכל קטע וקטע, שמטרתם לבאר את מניעיו של רמב"ן בעת שהוסיף על כתיבתו הראשונה. בספר עצמו – וכן באתר במרשתת המלווה אותו – מוצגים הנתונים המפורטים על קטעי התוספת והעדויות להם ברשימות התוספת ובכתבי-היד. מודעות של לומדי הפירוש לשלבי הגיבוש של הפירוש בכללו ושל כל קטע בפני עצמו מוסיפה ממד חדש לעיון הפרשני, ויש בה תרומה משמעותית להבנת דרכו של רמב"ן, לפתרון קשיים בדבריו ולהבהרת כוונתו. על כן הספר מהווה כלי עזר רב חשיבות לחוקרי רמב"ן, ללומדי תורתו ולאוהביה. זכה בפרס יד יצחק בן צבי 2017

כתב העת העברי האקדמי היחיד המוקדש לכלל מדעי היהדות. כתב העת הוא כלי הביטוי המרכזי להתפתחויות החשובות ביותר במדעי היהדות בדורנו, ומשתתפים בו גדולי החוקרים במקצועות השונים של מדעי היהדות בארץ ובעולם. בחוברת הנוכחית מופיעים המאמרים הבאים: אלחנן ריינר - יהושע הוא רשב"י, חצור היא מרון: לטיפולוגיה של סיפור ייסוד גלילי (עוד פרק בעולמו הדתי של היהודי הגלילי) ג'יימס נתן פורד ואלון תן עמי - קערת השבעה על שם רב משרשיה בר קאקי שולמית אליצור - להשלמת שני השערים הראשונים בספר 'אשא משלי' לרב סעדיה גאון מתי הוס - פתיחתה של המקאמה 'נאום טוביהו בן צדקיהו' ליוסף בן יהודה אבן שמעון יוסי עופר - מדוע טעה רמב"ן בקריאת הכתובת שעל מטבע השקל? חנן חבר - הטראומה של בעלת הארמון בצלאל בר-כוכבא - האיסיים, היו גם היו רחל אליאור - איסיים, או הכוהנים בני צדוק ואנשי בריתם. תשובה לב' בר-כוכבא, 'האיסיים, היו גם היו'

כתב העת העברי האקדמי היחיד המוקדש לכלל מדעי היהדות. כתב העת הוא כלי הביטוי המרכזי להתפתחויות החשובות ביותר במדעי היהדות בדורנו, ומשתתפים בו גדולי החוקרים במקצועות השונים של מדעי היהדות בארץ ובעולם. הוא מופיע פעמיים בשנה. "תרביץ" ראה אור לראשונה בשנת תר"ץ (1930) במכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית, בעריכתו של פרופ' יעקב נחום אפשטיין ז"ל. להזמנת מנוי שנתי לירחון יש ליצור קשר בדואל עם sales.israel@magnespress.co.il

עד כתיבת החיבור הזה היו ידיעותינו על המסורה הבבלית לתורה קלושות ולא מגובשות. בספר זה העמיד המחבר בניין כפול: פרסום מדעי מלא של המסורה הבבלית ותיאור שיטתי שלה במה שמייחד אותה ובמה שמבדיל אותה מן המסורה הטברנית, למשל בסדרי הצגת נתוניה או בתחומי ענייניה. ודי לציין את המאבק בהגייה שחדרה מן הארמית הבבלית, תופעה שלא היה לה מקום במסורה הטברנית.