במחקרו שובר המיתוסים מציג פרופ' ישעיהו פרידמן פרספקטיבה חדשה על המזרח התיכון בתקופת מלחמת העולם הראשונה ואחריה. הוא מראה שהממסד הבריטי קיווה שהערבים ימרדו נגד טורקיה ויקדמו בברכה את הבריטים כמושיעים. שריף חוסיין, לימים מלך חג'אז, אמנם מרד, אך לא מטעמים לאומיים. בראשית המלחמה הוא ניהל בו-זמנית משא ומתן עם הבריטים ועם הטורקים, אבל לאחר שגילה שהטורקים מתכוונים להתנקש בחייו, החליט להתאחד עם הבריטים. בכל תחומי הסהר הפורה לא היה מרד ערבי; היו אלה החיילים הבריטים, האוסטרלים והניו-זילנדים שהביסו את הצבא הטורקי. תומס לורנס ("לורנס איש ערב") וסר מרק סייקס קיוו להחיות את הלאומיות הערבית ולבנות מזרח תיכון חדש. שניהם נחלו אכזבה. הערבים התקוממו נגד חדירתן של מעצמות זרות נוצריות והשתוקקו לשוב לחיקה של טורקיה. גם האמיר פייסל הפך לחסיד הרעיון הפן-ערבי. התוכנית נתמכה גם על ידי הממשל הצבאי הבריטי, שהתכוון בזאת לחסל תביעתה של צרפת לסוריה. הקצונה הבריטית גילתה עוינות כנגד הציונית והייתה אחראית למאורעות ירושלים באפריל 1920. בשנות העשרים, בניגוד ליחסה העוין של משפחת אל-חוסייני ובני בריתם בפלשתינה, הפלאחים, שהיו רוב באוכלוסיית בארץ ישראל, לא גילו כל איבה כלפי הציונית. הם טענו שהקדמה והשגשוג תלויים ביחסי אחווה בין יהודים לערבים, וראו במפעל ההתיישבות הציוני מקור של ברכה לארץ כולה. פרידמן טוען שבמדיניות נכונה הסכסוך הערבי-ציוני לא היה בלתי נמנע; האחריות הייתה בידיו של הממשל הבריטי.

בית-הספר הקהילתי הוא מוסד חינוכי מסוג חדש יחסית בישראל. השקפת העולם שלפיה פועל סוג זה של מוסד חינוכי, גורסת שעל בית-הספר למלא תפקידים נוספים על תפקידיו המסורתיים כמקנה ידע וכמחנך את תלמידיו. לפי השקפה זאת, אפשר לשפר ולהעמיק את העבודה החינוכית של בית-הספר על-ידי קשר ומגע עם הקהילה הסובבת אותו. ספר זה, שהוא הראשון בהיקפו בנושא זה בישראל, נועד להציג בפני מנהל בית-הספר, המורה וההורה, את עקרונות פעולתו של בית-הספר הקהילתי, את יסודותיו העיוניים והמעשיים, והוא מתאר את שלבי המעבר מבית-ספר "רגיל", שאינו קהילתי, לבית-ספר קהילתי. הספק עוסק גם בשאלת יחסי-הגומלין בין ההורים לבין בית-הספר, ותרומתם האפשרית של ההורים להשבחת עבודתו של בית-הספר, בתהליך חינוכם של ילדיהם. המחבר, ד"ר יצחק פרידמן, הוא חוקר בכיר ומנהל מכון הנרייטה סאלד, המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות ומרצה בבית-הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית בירושלים.

מה היו הגורמים שהביאו את ממשלת בריטניה לתמוך בציונים? כיצד נתפס המושג 'בית לאומי יהודי' בעיני אנשי ציבור ומדינה בזמנו, ומה היו ציפיותיהם של מעצבי ההצהרה? מה היו יחסי הציונים ומתנגדיהם בקרב המתבוללים היהודים? בשאלות אלו ואחרות דן הספר, שעניינו מערכת היחסים שבין בריטניה, הציונות והערבים בתקופת מלחמת העולם הראשונה. הוא מעריך מחדש היבטים שונים המתייחסים לשאלת ארץ-ישראל מתוך שימוש בתעודות בריטיות רשמיות, שקודם לכן היו חסויות.