התפוקה החקלאית בישראל גדלה (במחירים קבועים) ביותר מפי חמישה מראשית שנות החמישים, אף שכוח האדם המועסק היום בענף קטן מזה שהיה ב-1952. לחקלאות המתפתחת נוספו שטחי עיבוד, מים ונכסי הון - בעלי חיים, מבנים ומכונות. אולם לא את כל הגידול בתפוקה אפשר לתלות בגורמי הייצור המקובלים הללו. ההסברים העיקריים האחרים הטמונים בשינויים הטכנולוגיים והארגוניים שחלו בענף - באיכות גורמי הייצור, בשיטות העבודה, בהרכב המוצרים ובידע ומומחיות חקלאיים. בשני מישורים מקבילים תרם המחקר הכלכלי לפיתוח וקידום הענף וקידומו: הוא עזר להבין את מבנהו ואת יחסי הגומלין הכלכליים בין מרכיביו, ובכך תרם לקבלת החלטות רציונאליות בקרב מעצבי המדיניות; כן הביא לפיתוח, יישום והפצה של שיטות תכנון וניהול, שהגבירו את יעילות הייצור במשק החקלאי ושיפרו את הכנסתם של המתפרנסים מענף זה. מנושאי הספר: עיון בעבודות ח. הלפרין; שיווק הדרים באירופה; ערך המים בחקלאות; בקרה, הכוונה ופיקוח בלול; מימון ואשראי בקיבוץ; סחר עם השטחים המוחזקים; המשק המשפחתי; היצע ענף ההדרים; תרומת המחקר החקלאי. פרופ' חיים הלפרין המנוח הגה את רעיון המרכז למחקר בכלכלה חקלאית, הקימו ועמד בראשו עד ליומו האחרון. ספר זה - המסכם את עבודות המרכז בחמש שנות פעילותו הראשונות - הקדישו עמיתיו ותלמידיו של פרופ' הלפרין לזכרו של מורה, מדריך ורע. מדברי חיים הלפרין: כלכלה היא סוגיה חברתית, באין חברה - אין כלכלה. הכלכלה אינה רק טכניקה. אינני חושב שהשימוש, ואפילו הטוב ביותר, בכלי המדידה פותר את כל השאלות; כלי המדידה אינם פותרים בעיות, הם קצת מקילים, אך לעיתים גם מטעים. הבסיס שלנו הוא "חברה ומשק". המשק והחברה קשורים קשר אינטגרלי. ההתקדמות הטכנולוגית ביבולים, בתנובות ובעיקר בפריון עבודת האדם גורמת לצמצום כוח העבודה בחקלאות הישראלית. אמנם אצלנו זה פחות רע מאשר בארצות מפותחות אחרות, שם קיים אקסודוס מתמיד מן החקלאות. תופעה זו ודאי תיתכן גם בישראל. אך עלינו לעשות למניעת האקסודוס מן הכפר. הפתרון הנראה הוא שילוב החקלאות עם ענפי כלכלה אחרים, ובעיקר עם התעשייה. כבר התייצבנו על דרך זו, אך לא הגענו עדיין לממדים המניחים את הדעת.