זו המהדורה השלישית של הספר, והיא מהדורה מורחבת ומתוקנת. חלקים בה סודרו מחדש ונתווסף לה חלק רביעי, שרובו המכריע לא היה במהדורות הקודמות, ועניינו המשפט העברי כפי שהוא נקלט ומצוי במערכת המשפטית הכללית של מדינת ישראל. עניינו של הספר על ארבעת חלקיו לעמוד על תולדותיו של המשפט העברי, על עקרונותיו היסודיים, על הדרכים שבהן יצר ופיתח במשך הזמן את מוסדותיו המשפטיים ועל מקורותיו הספרותיים במקרא, בתקופת התלמוד ולאחריה. המחבר מעלה תאור חי וער של גופי עניינים מתחומיה השונים של ההלכה, ובכללם דרך פתרונן של בעיות רבות שהתעוררו עם התמורות החברתיות, הכלכליות והפוליטיות הן בזמן עצמאותה המדינית של האומה העברית הן בתקופה הארוכה של היעדר ריבונות מדינית – אבל של קיום אוטונומיה שיפוטית – בארץ ישראל, בבבל ובכל ארצות הפזורה. בעניינים אלה המחבר דן תוך כדי עיון ממצה במקורות ההלכה והקבלה לדיסציפלינה המקובלת של תורת המשפטים הכללית. המהדורות הקודמות של הספר נתקבלו בעין יפה בהוראת המשפט העברי בפקולטאות למשפטים שבאוניברסיטאות בארץ ובחוץ לארץ וכן בלימודי החוגים לתלמוד, היסטוריה של עם ישראל ומחשבת ישראל באוניברסיטאות השונות. אף מצאו בו עניין רבים וטובים הנמנים עם כל שכבות הציבור המבקשים דעת וחכמה במעיינותיה הרוחניים והתרבותיים של אומתנו.

הספר שלפנינו הוא מהדורה שנייה, מורחבת ומעודכנת של ספרו של המחבר 'חירות הפרט בדרכי גביית חוב במשפט העברי' שהופיע בשנת 1964. עמדת המשפט העברי בנושא זה, על התפתחותו והשינויים שחלו בו, מילאה תפקיד חשוב ומכריע בשלבי החקיקה של חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז1967-, ובפסיקת בית המשפט העליון בפסק דין פר"ח, בשנת 1993. פסק דין פר"ח משמש דוגמה מאלפת למימוש סעיף המטרה שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו – 'לעגן בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית'. על כן שמו של הספר במהדורתו השנייה הוא 'כבוד האדם וחירותו בדרכי ההוצאה לפועל: ערכיה של מדינה יהודית ודמוקרטית'. במהדורה זו נוספו תיקונים, הוספות והשלמות למהדורה הראשונה; הנוסח המלא של פסק דין פר"ח; מאמר מקיף של שופט בית המשפט המחוזי דוד בר-אופיר, הדן בפרטי החקיקה החדשה בדרכי ההוצאה לפועל לאור קביעת בית המשפט העליון בפרשת פר"ח; מפתחות מפורטים לכל החומר המצוי בספר במהדורתו השנייה; הקדמה מפורטת למהדורה השנייה. הספר ממלא תפקיד חשוב ובסיסי הן מבחינת דרך המחקר של המשפט העברי בשיטה הדוגמטית-היסטורית הן לשם שימוש בחיי המעשה של המערכת המשפטית במדינת ישראל. ומתוך כך תשתלב מערכת זו בשרשרת התרבותית-משפטית של ההיסטוריה היהודית ותזכה לשורשים עמוקים בעבר, למען המציאות המשפטית והתרבותית בהווה, כשפניה ופריחתה לעתיד.