מילון זה הוא פרי מחקר שנמשך כשלושה עשורים על אוצר המילים הייחודי ללשון הגאורגית היהודית המדוברת בימינו, לרבות המרכיב העברי המשובץ בה. המחקר מבוסס על עבודת שדה רבת-שנים שנערכה במקומות שונים בגאורגיה ובארץ. אוצר מילים זה משקף את ייחודי הלשון והתרבות ובמידה רבה גם את האנתרופולוגיה וההיסטוריה של קהילת יהודי גאורגיה.

בספר זה מתפרסמים בפעם הראשונה נוסח התרגום המסורתי עתיק היומין להגדה של פסח בגאורגית יהודית והמחקר על טיבו ומאפייניו. פן לשוני מעניין של הלשון הוא הקַדמות, לרבות השימוש באוצר מילים ארכאי שכבר אינו משמש לא בגאורגית הכללית ולא בגאורגית היהודית המדוברות בימינו, ולרבות המרכיב העברי-ארמי המשובץ בגאורגית היהודית. הנוסחים השונים של התרגום המתפרסמים כאן יתרמו גם לחקר ההיסטוריה והדיאלקטולוגיה של הלשון הגאורגית.

ספר זה הוא פרי מחקר בן שנים אחדות על טיבו ומאפייניו הלשוניים של התרגום הגרוזי המסורתי העתיק לתורה. המחקר התבסס על תרגום ספר בראשית שפרסם ד"ר ראובן אנוך בכרך הקודם של עדה ולשון (כ"ח). הן טקסט התרגום והן המחקר הם פרסומים ראשונים מסוגם. פן לשוני מעניין של לשון התרגום הוא הקַדמוּת, לרבות אוצר מילים ארכאי שכבר אינו משמש בלשון הכרתולי ואף לא בגרוזית היהודית המדוברת בימינו, וכן מרכיב עברי משובץ בתוך הגרוזית היהודית. ד"ר אנוך הוא עמית מחקר במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים ומרצה בכיר במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון. הוא התמחה בבלשנות ובהיסטוריה המודרנית של קווקז. הוא פרסם שישה ספרי מחקר ויותר מחמישים מאמרים, ותרגם ארבעה ספרים מעברית לגרוזית ומגרוזית לעברית. ד"ר אנוך רכש את השכלתו האקדמית בפקולטה לפילולוגיה באוניברסיטה הממלכתית בתביליסי. לימים נתמנה שָם מרצה והתקדם עד דרגת דוצנט בחוג ללימודי הלשון הגרוזית העתיקה. בשנים 1992-1980 אף היה ממלא מקום דיקן בפקולטה לפילולוגיה. בארץ הוא ערך את הירחון "דרושה" ("דגל") ולמן 1996 הוא העורך הראשי של שידורי "קול ישראל" בשפה הגרוזית.

לאורך מאות בשנים נוצר בלשון הדיבור של יהודי גרוזיה תרגום מסורתי בעל-פה של התורה-תבסילי. תרגום זה עבר בעל-פה מדור לדור, ומילא תפקיד חשוב ביותר בחיי הדת של יהודי גרוזיה, בחקר לשון דיבורם, בתולדות השפה הגרוזית ובחקר תרגומי המקרא. עיקרו של חיבור זה הינו במסירה שיטתית של תעתיק התרגום המסורתי של ספר בראשית, המכונה "תבסילי". פרופ' ראובן אנוך איתר מסרנים מהימנים מזקני הדור שעדיין מכירים מסורת זו בגרסה דינקותא, הקליטם, ותרגם באמצעותם את ספר בראשית פרשה פרשה. בספר מבוא קצר על תולדות התרגום, על המסרנים ועל התעתיק. מדבריו של פרופ' ק' לרנר על הספר: זהו מסמך נדיר של הלשון הגרוזית העתיקה. טקסט המציג את הלשון הגרוזית הקלסית ואת לשון הדבור של יהודי גרוזיה בעת ובעונה אחת אינו בנמצא בטקסטולוגיה הגרוזית. הטקסט משקף את ההיסטוריה התרבותית והדתית הארוכה של קהילת יהודי גרוזיה, וזה דבר ייחודי וחשוב ביותר. ל"תבסילי" חשיבות עליונה לא רק לחקר ההיסטוריה של קהילת יהודי גרוזיה אלא גם לחקר תולדות תרגומי התנ"ך ולשונות היהודים והתאוריה שלהם.