דברי הימים הוא חיבור היסטוריגרפי אחיד המספר את תולדות ישראל. חלקו הראשון של הספר ( דברי הימים א ) מגיע עד לסוף ימי דויד. המחבר האנונימי, כנראה אחד מכוהני ירושלים בימי הבית השני, כתב את ספרו בסוף התקופה הפרסית או בראשית התקופה ההלניסטית. הוא בנה את ספרו תוך שהוא משתמש בספרי המקרא הקודמים ומשכתבם, ובחומרים נוספים שהיו לפניו, ומכאלה שחיברם מדעתו. והכול לפי השקפותיו התיאולוגיות.

דברי הימים הוא חיבור היסטוריגרפי אחיד המספר את תולדות ישראל. חלקו השני של הספר ( דברי הימים ב ) ממשיך משלמה ועד הצהרת כורש. המחבר האנונימי, כנראה אחד מכוהני ירושלים בימי הבית השני, כתב את ספרו בסוף התקופה הפרסית או בראשית התקופה ההלניסטית. הוא בנה את ספרו תוך שהוא משתמש בספרי המקרא הקודמים ומשכתבם, ובחומרים נוספים שהיו לפניו, ומכאלה שחיברם מדעתו. והכול לפי השקפותיו התיאולוגיות.

מקרא לישראל הוא פירוש חדיש ומקצועי למקרא, הנסמך על רובדי התרבות היהודית לדורותיה. הפירוש שם לו למטרה את המשימות הבאות: להתחשב במיטב הידע על נוסח המקרא, בשים לב לעדות תרגומיו העתיקים ולגלגוליו במשך הדורות; להעריך את הצד האמנותי של המקרא, על סוגי הספרות השונים שבו, לאור המקבילות החוץ-מקראיות ובהתחשב בהישגי הפרשנות הקלאסית והחדשה; להביא את מיטב הידע על לשון המקרא, על יסוד חקר הלשונות השמיות, המילונאות והדקדוק המודרניים; להביא את סברות המחקר על התהוות הספרים, כולל בירור זיקתם ההדדית של חלקי המקרא השונים; לתאר את הצד הריאלי של המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים והסברות היסטוריות החדשות; לבחון את עולמו הרעיוני של המקרא לאור תולדות המחשבה המקראית והחוץ-מקראית, ולהביא לפני הקורא דיונים שהתעוררו במשך הדורות בקשר לסוגיות הגותיות-פרשניות או היסטוריות מיוחדות – דיונים המשקפים את מקום המקרא בתרבות ישראל והעמים.

פירוש יוצא דופן זה, שנכתב על ידי פרשן בלתי ידוע מצפון צרפת בסוף המאה השתים-עשרה, מייצג אפיזודה ייחודית בתולדות הפרשנות היהודית למקרא. הפרשן מפרש את שיר השירים באופן בלעדי בדרך הפשט, כסיפור של שני אוהבים צעירים ומערכת היחסים ביניהם. אף על פי שהפרשן מושפע מן הפרשנות והמילונאות שקדמו לו, הוא סולל דרכים חדשות להבנת פשוטו של מקרא, תוך נתינת דעת לכל פסוק ולכל פרט בשיר השירים. הרקע החברתי והתרבותי של תקופתו מתגלה היטב לא רק באמצעות הלעזים הצרפתיים שבפירוש אלא בעיקר בתיאור דמויותיהם של האוהבים כאביר ימי ביניימי ואהובתו, בהרחבת הדיבור על "דרך החושקים" – דרכיהם ומנהגיהם של האוהבים, באזכורים הרבים של אבירים, מלחמותיהם ואורחות חייהם, ובתשומת לב לתרבות היין ולגידול בשמים. מהדורת הטקסט מלווה במבוא מפורט ובו ניתוח מקיף של הפירוש בכל היבטיו: הספרותיים, הלשוניים והפרשניים.

הפירוש ראה אור לראשונה בשנת 1855 במהדורה שפרסם אהרן ילינק מכתב יד המבורג 32 והתקבל בברכה בקרב חכמי ישראל באותו דור, אולם מהר מאוד נשכח מלב ועצם ייחוסו לרשב"ם הועמד בספק. המהדורה הלקויה שבה התפרסם בוודאי לא היטיבה עמו, והוא לא השאיר כמעט כל רושם על מחקר המקרא בעת החדשה. החיבור הנוכחי הוא מהדורה מדעית מתוקנת של הפירוש, המבוססת על כל עדי הנוסח הידועים כיום: שלושה כתבי יד שלמים, שני קטעים בכתבי די אחרים ועדות כתובה מכתב יד נוסף שאינו בידינו. את מהדורת הפירוש מקדים מבוא מקיף הדן בקשת רחבה של נושאים: זיהוי מחבר הפירוש, זיקתו לחיבוריו האחרים של רשב"ם, מקורות הפירוש, דמותו ודרכיו של הפירוש, ההיבטים הספרותיים של הפירוש, הפירוש האלגורי לשיר השירים והמסר שלו על רקע תקופתו, ענייני לשון שבפירוש והקדמה למהדורה (קטע מפתח דבר). פירוש רשב"ם לשיר השירים הוא חיבור חשוב ביותר התורם תרומה רבת משמעות לכמה וכמה תחומים: לפירוש הטקסט המקראי, להכרת דמותו ופועלו של רשב"ם – מגדולי פרשני המקרא בכל הדורות, להבנה מעמיקה יותר ומדויקת יותר של תולדות הפרשנות היהודית למקרא ובעיקר של אסכולת הפשט, להכרת תולדות ישראל ותרבות ישראל בצרפת ובאשכנז במאות השתים עשרה והשלוש עשרה.

ר' שמואל בן מאיר (רשבם) הוא גדול פרשני הפשט בצפון צרפת, אבל עד עתה נודעו ללומדים ולחוקרים רק חלקים ממפעלו הפרשני. בפרוס שנת תשס יוצא לאור בפעם הראשונה פירושו לספר איוב על פי כתבי-יד. שנים רבות נמנה הפירוש הזה עם החיבורים שאבדו ואינם ורק בשנת 1931 נודע לראשונה ברבים שהפירוש האבוד כלול בכתב-יד יקר ערך אשר מצא את דרכו לספריית בית המדרש לרבנים בניו-יורק. עוד כמעט שבעים שנה עברו עד שזכה החיבור הזה לראות את אור הדפוס וזכינו אנו להשיבו אל גבולנו.פירוש רשבם לאיוב מדגים את מלוא גדולתו של רשבם כפרשן המקרא, את מקוריותו ורעננות מחשבתו, את ידענותו וחידושיו המפתיעים. יותר מכול הוא מבטא את משמעות ה'פשט' כשיטה פרשנית בכל עצמתה ומעמיד גשר איתן בין הפרשנות היהודית המסורתית בפסגת הישגיה ובין מחקר המקרא המודרני.החיבור הנוכחי מביא לפני קהל הלומדים את פירוש רשבם לאיוב במהדורה ביקורתית מדוקדקת בלוויית מבוא מקיף המעלה את הנושאים העיקריים הנוגעים לפירוש: דמותו, מבנהו, שיטתו, השקפת עולמו, עמדותיו בענייני ספרות ולשון, הלעזים הצרפתיים שבו וכן קורות גילויו ודרכיה של המהדורה. ספר זה הוא תרומה רבת חשיבות לחקר הפרשנות היהודית בתקופת הזוהר שלה ולמחקר ספר איוב.

הפירוש לקהלת הוא אחד השרידים הבודדים ממפעלו הפרשני רב ההיקף של ר' שמואל בן מאיר (רשב"ם), נכדו של רשי – מגדולי אנשי הרוח שקמו ליהדות צרפת בימי הביניים וגדול פרשני הפשט. במהדורה ביקורתית חדשה זו מבקשים מחברי הספר להביא לפני הקורא את תרומתו הייחודית של רשב"ם לא רק להבנתו של ספר קהלת, אלא ללימוד המקרא כולו. הם בטוחים שיש בחיבור זה כדי לעורר את עניינו המחודש של הקורא בעולמה של פרשנות המקרא היהודית בימי הביניים ובמשמעותה לדורנו. הספר מיועד הן לחוקר המקרא והן לכל מי שעניין לו בספר קהלת, בתולדות פרשנותו ובפרשנות המקרא כולה. שני מלומדים, החוקרים ומלמדים מקרא בשני חלקי עולם, שיתפו פעולה בהוצאתה לאור של מהדורה מדעית זו: פרופ' שרה יפת, מן החוג למקרא של האוניברסיטה העברית בירושלים ודר ב. סולטרס, מרצה למקרא וללשון עברית באוניברסיטת סט. אנדרוס בסקוטלנד. פרופ' שרה יפת עוסקת במחקר האמונות והדעות של המקרא, בתקופת שיבת ציון וספרותה ובחקר תולדות הפרשנות. דר רוברט סולטרס עוסק במחקר ספרות החכמה ובעיקר בספר קהלת וכן במגילת איכה.