מסות אלו הן ביטוי לחיפוש אחר איזון חדש בין הערכים הקיימים של המשפט במסורת הקדומה ביותר, מאז ראשיתה, לבין הצדדים החדשים שנוצרו בעקבות הדינאמיות שחלה בימינו בקידום החברתי. המחבר, שדמותו עוצבה במסגרת המשפט הרומי-היבשתי, התחיל בהוראת המשפט בארץ-ישראל לפני שלושים שנה; אז התאמץ המשפטן הישראלי להפיץ את התקדימים של בתי-המשפט האנגלו-סכסיים, שהמעצמה המנדטורית ייבאה אותם בצורה מנמונית-פרגמטית; המשפט העברי בלבד נלמד ונחקר אז בצורה מעמיקה. המחבר ראה צורך להביא לבית האולפנה את השיטה המדעית האירופית הנהוגה בחקר המוסדות המשפטיים, באופן שידיעת ההתפתחות ההיסטורית של החוקים מאז ימי קדם תאפשר להבליט את היסודות העיקריים והקיימים של הפתרונים; ואילו הידיעה ההשוואתית של החוקים המודרניים אצל האומות בנות תרבות מאפשרת ללמוד את גיוון הקונסטרוקציות ואת סיבתיותן. במסות המתפרסמות כאן מוקדשת תשומת-לב מיוחדת למשפט המסחרי ולמשפט החקלאי, שבהם מגיעות התמורות הכלכליות של ימינו לקצב מהיר ובולט ביותר; למשל, מבנה המיזמים והגבלת האחריות דורשים תפיסות חדשות לגמרי, בשל התערבות המשפט הציבורי בתחום שבראשית מאה זו נחשב עוד כשייך אך ורק למשפט הפרטי. תמורה שורשית זו דורשת ראייה דינאמית, המבוססת על התהליך ההיסטורי-ההשוואתי של המשפט ועל המחקר המקיף יותר של הכוחות החברתיים והכלכליים הקיימים. ספר זה, במתודולוגיה שלו, עשוי לשמש תמריץ ולו צנוע, לדור החדש של המשפטנים.