בהקדמה לספרו עמק המלך ר' נפתלי בכרך (רנ"ב) מונה רשימה של עשרת ספריו, ומציין כי הראשון הוא עמק המלך , והשני הוא גן המלך , פירושו על הזוהר הנדפס כאן לראשונה. סגנונו של רנ"ב ב עמק המלך וב גן המלך , מערב את קבלת האר"י בנוסח סרוק עם יסודות של קבלת הראשונים. רנ"ב אף מגדיר את גן המלך כחלקו השני של עמק המלך . ככלל, כתיבתו הקבלית של רנ"ב מתאפיינת בכך שהיא מלאה במתח משיחי, ובשונה ממרבית תיאורי האצילות בקבלת האר"י המוכרת לנו, רנ"ב מתאר אף את שלבי האצילות הראשונים במונחים משיחיים.

בספרות הזוהר משובצים כמה וכמה סיפורים שבהם חבורת תלמידיו של ר׳ שמעון בר־יוחאי נפגשת עם דמויות פלאיות שונות, ובהן גם דמויות הזקן החכם וילד הפלא המכונים "סבא" ו"ינוקא". דמויות הסבא והינוקא מתוארות לרוב כדמות עני פשוט וחסר כל ידע בתורה. ככל שעלילת הסיפורים מתקדמת חל היפוך בעיצוב הדמויות עד שהן מתגלות כדמות חבויה של חכם מופלג וכרב אומן המלהטט ביכולותיו לדרוש בפנימיות התורה ובגילוי רזיה. שיאם של הסיפורים בחשיפת שכבת העומק בעיצוב דמויות הסבא והינוקא, המתגלים כמגלמים את מיתוס האל ובנו, אשר מתלבשים בדמותם הספרותית של הזקן והילד. ספר זה הוא ניסיון ראשון לעמוד על מלוא היקפם ועומקם של מיתוסים אלו ועל הקשרים ההדוקים המתקיימים ביניהם. בתוך כך מגלה הספר פרק חשוב בתולדות המיתוס היהודי ותורם להבנת התודעה המשיחית המאפיינת את סיפורי הסבא והינוקא בזוהר ולחשיפת קשריהם הסמויים והפולמוסיים עם הנצרות.

סיפורו של הסיפור האלהי – ביוונית 'מיתוס' – בדת ישראל. כאן נקבצו, במהדורה מעודכנת וממופתחת, מבחר ממחקרי המיתוס היהודי של המחבר. כמחצית מן המאמרים שמתפרסמים כאן מבהירים את המקום החיוני של היסוד המיתי ביהדות, את מהותו הדיאלקטית של המיתוס היהודי, ואף את המשמעות הדתית של העיסוק במחקרו. מאמרים אחרים מבררים פרקים עיקריים של מיתוס זה: תכונותיו ומידותיו של האל המקראי וגלגוליהן בספרות חז"ל ובקבלה, דמות השכינה והתפתחותה, הפיזיוגנומיה הקבלית, אישיותם של בעלי הסוד, מיתוס תיקון האלהות של ספר הזוהר והופעתו המפתיעה אצל המשורר ה'כנעני' יונתן רטוש, ואף קשרים בלתי-צפויים בין מיתוסים יווניים לבין היהדות, ובכלל זה האודיסיאה המופלאה של הלנה היפה, שאחרי מלחמת טרויה הגיעה לככב בלב המיסטיקה היהודית, והשפיעה אפילו על תפיסות מיתיות של קידוש השם. המחבר, יהודה ליבס, הוא פרופסור אמריטוס בקתדרה לחקר הקבלה ע"ש גרשם שלום, החוג למחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים.