כתב העת העברי האקדמי היחיד המוקדש לכלל מדעי היהדות. כתב העת הוא כלי הביטוי המרכזי להתפתחויות החשובות ביותר במדעי היהדות בדורנו, ומשתתפים בו גדולי החוקרים במקצועות השונים של מדעי היהדות בארץ ובעולם. בחוברת הנוכחית מופיעים המאמרים הבאים: אריאל קופילוביץ: תפיסת הקדושה והטומאה של יחזקאל כמפתח להבנת פרקי הסתלקות כבוד ה' מן המקדש (יחזקאל ח–יא) נדב נאמן: סיפור יציאת מצרים בין זיכרון היסטורי ליצירה היסטוריוגרפית גדעון בוהק: קטע גניזה חדש של חיבור לוי הארמי בנימין קצוף: על ברכת המצוות בארץ ישראל ובבבל: בעקבות מאמרו של דוד רוזנטל 'על ברכות התפילין בארץ ישראל ובבבל' יעקב פוקס: כ"י מנטובה, הקהילה היהודית 30 ותרומתו: האם כתב ר' משה מלונדון תוספות על הלכות הרי"ף? איתמר כסלו: 'הפשטות המתחדשים בכל יום': פירושו הקצר של ר' אברהם אבן עזרא לתורה כמקור לרשב"ם בפירושו לתורה אבירם רביצקי: דרך האמצע ודרך הפרישות: על אחידותה של האתיקה המימונית משה אידל: 'ספר יצירה' ופירושיו בכתבי ר' אברהם אבולעפיה ושרידי פירושו של ר' יצחק מבדרש והשפעתם מעוז כהנא: כיצד ביקש החת"ם סופר לנצח את שפינוזה? טקסט, למדנות ורומנטיקה בכתבי החת"ם סופר

כתב העת העברי האקדמי היחיד המוקדש לכלל מדעי היהדות. כתב העת הוא כלי הביטוי המרכזי להתפתחויות החשובות ביותר במדעי היהדות בדורנו, ומשתתפים בו גדולי החוקרים במקצועות השונים של מדעי היהדות בארץ ובעולם. בחוברת הנוכחית מופיעים המאמרים הבאים: מנחם קיסטר נוסחי ברכה ותפילה לאור קטעים ליטורגיים ממדבר יהודה יואב רוזנטל דף חדש של מגילת תענית וביאורה ורד נעם בעקבות הדף החדש של הביאור למגילת תענית שולמית אליצור שרשרת הפסוקים בקדושתא והברכה הקדומה משה אידל בין אשכנז לקסטיליה במאה השלוש עשרה – השבעות, רשימות, ושערי דרשות בחוגו של ר' נחמיה בן שלמה הנביא והשפעותיהן איילת סיידלר 'הכפל לחזק לו טעם אחר' – 'טעמו האחר' של הכפל בפירוש רד"ק יואל מרציאנו מארגון לקסטיליה – לתולדות שיטת לימודם של חכמי ספרד במאה החמש עשרה נתן כהן בין סגנונות כתיבה ואידיאולוגיות פוליטיות – דוד ברגלסון ויצירתו (ביקורת ספרים)

תולדות הקבלה הן סיכומה של שורה ארוכה של התפתחויות רעיוניות, אשר עוקבות אחר המעברים של המקובלים ודעותיהם, ממקום למקום, מארץ לארץ ומיבשה ליבשה. השפעתם של הכתבים הקבליים המוקדמים בפרובנס בשלהי המאה הי"ב הורגשה בקאטאלוניה, שם נכתבו חיבורים קבליים רחבי הקף שזכו אף לתפוצה מסוימת; תופעה זו חוזרת באמצע המאה הי"ג בקסטיליה. הנושאים הנדונים כאן עוסקים בקבלה הנבואית, במייסדה אברהם אבולעפיה, ובהתפתחותה של קבלה זו עד לאמצע המאה הי"ז. אידל התעלם מן ההשפעה של קבלת אבולעפיה על הקבלה היהודית באיטליה וביוון ועל הקבלה הנוצרית; סוגיות אלה הן נושא למחקרים אחרים. המאמרים המובאים כאן נכתבו בעשור האחרון ופורסמו כבר בבימות שונות. למרות שלא הוכנסו שינויים מהותיים בניסוחם הראשוני, המאמרים עודכנו מבחינה ביבליוגרפית וצוינו בכל מאמר את הופעת הדיונים המשלימים הנשנים במאמרים האחרים שבקובץ.

המחקר שמתפרסם כאן מתאר סוגיה מרכזית ביצירתו הענפה של ר' אברהם אבולעפיה: החוויה המיסטית וכל הכרוך בה. דרך בירור הסוגיה מבהיר המחבר את חשיבותו של מקובל זה במיסטיקה היהודית בימי הביניים ואת פשר היחס הדו-ערכי שזכה לו בתקופות שונות. אבולעפיה מכנה את שיטתו בשני כינויים עיקריים: 'הקבלה הנבואית', היא הקבלה האקסטטית, ו'קבלת השמות', היא הקבלה המתרכזת בהזכרתם של צירופי האותיות של שמות הקודש. לעומת השיטות הקבליות בנות הזמן, הקבלה האקסטטית מאופיינת הן במטרה הן בטכניקה להשגתה. המטרה: חוויה של התגלות ושל דבקות הגובלת באיחוד גמור עם האלוהות; הטכניקה: מכלול של הגיית אותיות, תרגילי נשימה, מוזיקה ותנועות ראש וידיים, המכוונים יחדיו להביא את המקובל לידי חוויה אקסטטית. חוויה זו מתוארת בכתבי ר' אברהם אבולעפיה בדימויים ארוטיים. במהדורה חדשה זו ימצא הקורא פרק נוסף, הסוקר את ההתפתחויות בגישתו של פרופ' גרשם שלום למקומו של אברהם אבולעפיה בתמונה הכללית של הקבלה לפי גישתו, וכן דן בתרומה שניתוח הקבלה הנבואית תורם להבנה אחרת של ההיסטוריה והפנומנולוגיה של הקבלה.