ההקדמה המפורסמת של הגל לפנומנולוגיה של הרוח היא פנינה פילוסופית מבריקה ושוכנת עומק, הדורשת אורך נשימה ממי שרוצה לצלול אליה. לכן בצד התרגום ניתן ביאור שיטתי עוקב ומפורט, פרי עטו של ירמיהו יובל, שהוא חיבור פילוסופי בפני עצמו. צירף מבוא וביאור שיטתי: ירמיהו יובל

"הספר שלפנינו, שהיה [בשעתו] ראשון מדברי היגל הניתן בתרגום עברי, הוא אחד הביטויים הבהירים ביותר להשקפתו, שהפילוסופיה איננה מדע תלוש מן המציאות. פיתוחם ההגיוני של המושגים הפילוסופיים קשור וצמוד להתפתחותם ההיסטורית. ככל שהאדם נעשה מודע יותר לעצמו, ככל שהוא מכיר יותר את חירותו הבאה לידי ביטוי בהישגי מחשבתו – כן הוא ילך וייעשה אדון לגורלו ההיסטורי, כן יגשים את שאיפתו לחירות הלכה למעשה." יעקב פליישמן, 'פתח דבר' "מותר האדם מן הבהמה אינו אלא המחשבה… אך המחשבה תהא הנעלה ביותר, אם תעסוק בדבר הנעלה ביותר אשר לאדם, כלומר: במחשבה עצמה… מה שהיא מחוללת באורח זה, הרי זו פילוסופיה… עמל זה בן אלפי שנים, שבו המחשבה יוצרת את עצמה; מסע תגליות זה, אליו יוצאת המחשבה למען גלות את עצמה – אלה הנושאים שעלינו לחקרם – זה התיאור הכללי של מושאנו." מתוך הספר