****מבצע אלקטרוני*** הנחות גדולות על ספרים אלקטרוניים, עכשיו באתר!
חיפוש מתקדם
עותקים אחרונים
>ההיבט היהודי ביחסי גרמניה הנאצית עם ברית-המועצות
מידע נוסף
מו"ל:
שנה:
1986
דאנאקוד:
45-151008
ISBN:
965-223-642-4
עמודים:
136
שפה:
משקל:
240 גר'
כריכה:
כריכה רכה

ההיבט היהודי ביחסי גרמניה הנאצית עם ברית-המועצות

תקציר

מדיניות החוץ של גרמניה הנאצית כלפי ברית המועצות התנהלה לפי יעדים אידאולוגיים ומדיניים שהוגדרו ותוכננו מראש לקראת התמודדותה הסופית של גרמניה על השליטה באירופה. מדיניות זו ראתה ב'בולשביזם היהודי' מכשול עיקרי בדרך להבטחת ניצחונה של גרמניה בהתמודדות העתידה, ועלייתו וירידתו היו עבורה אפוא קנה מידה בהתוויית יחסה כלפי ברית המועצות.
מדיניות החוץ הסובייטית כלפי גרמניה הנאצית התנהלה לפי יעדים מעשיים. הפעילות הסובייטית כוונה למניעת האיום הגרמני על ריבונותה של ברית המועצות, על שלמותה הטריטוריאלית ועל משטרה החברתי, תוך כדי הדחקת עקרונות אידאולוגיים, המעטה בתיאורו והמעטת ערך סכנתו של המסע האנטישמי הנאצי והשתקת מעשי הזוועה של גרמניה הנאצית בשטחים שהיו בשליטתה בתקופת הסכם אי-ההתקפה ההדדית בשנים 1939–1941.
לראשונה מובא כאן בפני הקורא מחקר היסטורי העומד על מקומו, השפעתו וחשיבותו המרובה של הגורם היהודי במערכת היחסים שבין גרמניה הנאצית ובין ברית המועצות בתקופה הנדונה.

ביקורות ועוד

גשר, כתב עת לעניינים יהודיים, מס' 120, חורף תשן 1989/90


כתריאל כץ


ספרו של יוסף גוברין על ההיבט היהודי ביחסי גרמניה הנאצית עם ברית-המועצות הוא בבחינת המועט המכיל את המרובה. המחבר הנמנה עם בכירי הסגל הדיפלומטי של מדינת ישראל, השכיל במאה ועשרים העמודים של ספרו לתעד ולתאר הן את מקומה של הבעיה היהודית בתהפוכות העמדה המדינית של גרמניה הנאצית כלפי ברית-המועצות והן על השתקפות הגורם היהודי על רקע ההתקרבות האופורטיניסטית, קצרת הימים, של ברית- המועצות לגרמניה הנאצית ערב מלחמת העולם השנייה... ההיבט היהודי מושתת בספר על תיאור תמציתי של התקופה הנסקרת, ומתעד במסמכים היסטוריים חשובים כגון ההסכם לאי-התקפה שנחתם במוסקבה באוגוסט 1939. נאומו המפורסם של מולוטוב להצדקת הברית, ההכרזה כי גרמניה איננה עוד תוקפן. הודעת סטלין על נכונותה של ברית-המועצות לכבוש את האזור המזרחי של פולין, המברק של ריבנטרופ לשגריר גרמניה במוסקבה על מהותו של המומ שהוליך לחתימת הסכם אי-ההתקפה. בסיכום, ספר חשוב


בטאון חיל האויר, צהל, נובמבר 1986


הספר בודק את מקומו ומשקלו של בגורם היהודי במערכת היחסים ההדדית שבין שתי המדינות. בחלקו הראשון של המחקר מנסה גוברין לחשוף את הגורם היהודי באידיאולוגיה ובמדיניות החוץ הגרמנית כלפי בריהמ, ו-22 חודש לאחר מכן – בעד הפרתה. בחלקו השני חושף המחבר את מקומו של הגורם היהודי בתודעה הסובייטית, שעל פיו גיבשה לעצמה ההנהגה הנאצית את מושגיה על משקלו של הגורם היהודי בהנהגה הסובייטית ובמדיניות הפנים של בריהמ...


מעריב, ספרים, 9 בינואר 1987


המחבר עושה ניסיון להעריך את משקלו של הגורם היהודי במדיניותה של גרמניה הנאצית כלפי בריהמ כהופעתו באירועים המדיניים והצבאיים שגרמו לכריתת הברית עם בריהמ (הסכם ריבנטרופ-מולוטוב) ולהפרתה כעבור 22 חודשים. כמו כן נבדק מקומו של הגורם היהודי בתודעה הסובייטית ובמדיניות החוץ שלה כלפי גרמניה, כפי שההנהגה הנאצית גיבשה לעצמה את מושגיה על משקלו של גורם זה בהנהגה הסובייטית ובמדיניות הפנים שך בריהמ. היטלר ראה כמובן ביהודים את אויביו העיקריים ובתודעתו נוצרה זהות בין הרצון את כל שטחה של בריהמ, עם התשוקה להכרית כל אוייב. מן הצד הסובייטי סייעה הברית הזמנית להרגעת רוחם של היהודים בשטחי הכיבוש הסובייטיים ואלמלא ההשתקה, ספק אם מימדי ההשמדה היו גדולים כפי שהיו בסוף


בית לוחמי הגטאות, עם ספרי חדשים, גיליון 1 שנה שנייה, ינואר 1987


הספר מהווה אספקט מעניין – על יחסי גרמניה הנאצית עם ברית-המועצות, מבחינת ההיבט היהודי. החיבור מתבסס על מקורות גרמניים וסובייטיים. בתחום הגרמני – דברי היטלר בכתב ובעל-פה ומסמכים מארכיונים שונים. בתחום הסובייטי – עיתונות סובייטית, דברים מאת המנהיגים שנאמרו בפומבי, מסמכי מדיניות החוץ של בריהמ שהוצאו לאור עי משרד החוץ הסובייטי (עד 1937), מונוגראפיות של משרד ההגנה הסובייטי וספרות זיכרונות... הספר כתוב מעניין וקולח, מרובה בפרטים מעניינים, וממלא חלל בנושא שעד כה חסר בעברית