אחד עשר המאמרים בכרך זה, המוקדש לירושלים, ערוכים בסדר כרונולוגי ומתמקדים במקרי מבחן למן תקופת השלטון האומיי בירושלים ועד ימינו. הם מתאפיינים במגוון עשיר של תחומי עניין, של גישות ושל שיטות מחקר הנהוגות כיום בחקר המזרח התיכון.
המאמרים הפותחים עוסקים במעמדה של ירושלים בתקופת השלטון האומיי ובתקופה הממלוכית ומנתחים את הקוטביות ואת המתח בין ייצוגיה של ירושלים ותפקודה כבירה דתית וכמרכז פוליטי מזה ובין היותה עיר שדה פרובינציאלית חסרת חשיבות של ממש מזה. שני המאמרים הבאים מתארים מאפיינים דמוגרפיים וטופוגרפיים של ירושלים בתקופה הממלוכית ומספקים תובנות על המגוון האתני ועל החברה הדינמית בעיר.
בחטיבת המאמרים על התקופה העת'מאנית מנותחות הסוגיות האלה: הזיקה המוסלמית לירושלים והקשר שלה אל בית המקדש היהודי; הקשרים הענפים בין הקהילות היהודיות בירושלים ובקהיר במאה השבע עשרה; האינטראקצייה בין עולם ההלכה המוסלמי ובין אתרי הקודש הנוצריים בירושלים; המיתוסים של הזהות הקולקטיבית בפלסטין במהלך המאה השבע עשרה; הייצוגים הכרטוגרפיים של ירושלים, שמהם עולה כינוי אירופי לא מוכר של העיר בתקופה זו.
חטיבת המאמרים שעניינה ירושלים תחת השלטון הישראלי עוסקת בבית הדין השרעי כסוכן שינוי חברתי ותרבותי בקהילה הפלסטינית המוסלמית בעיר, בהשפעות הכיבוש הישראלי על תהליכי הפריפריאליזציה של חלקיה הערביים של ירושלים ובתיוג הפוליטי של הר הבית / אל-חרם אל-שריף, אשר הוביל לכישלון שיחות השלום בקמפ דיוויד בשנת 2000.
רשת ב, "המזרח התיכון ומעבר לו", שעה: 20:25, תאריך: 09 במאי 2004, מגיש: אריה גוס
אריה גוס: אנחנו עוברים לכינוס החברה המזרחית הישראלית המפרסמת בימים אלה את הכרך המ"ד, 44, של ביטאונה: "המזרח החדש" ואנחנו פונים אל עורך הכרך, עורך הפרסום ד"ר נמרוד לוז מאוניברסיטת ירושלים שלום, או בן גוריון. שלום לך הד"ר לוז.
ד"ר נמרוד לוז: ערב טוב.
אריה גוס: ובכן, הכרך החדש של המזרח החדש נקרא: איסלם חברה ומרחב בירושלים - עבר והווה אבל אולי מילה אחת או שתיים קודם לכן על החברה המזרחית הישראלית.
ד"ר נמרוד לוז: כן.
אריה גוס: בבקשה.
ד"ר נמרוד לוז: אה, קודם כל החברה המזרחית היא הגוף המרכזי שמאגד את כל מי שעוסק בענייני אסלאם ומזרח תיכון ומונהגת בימים אלה תחת פרופ' אהרון לייש ואחד הביטויים שלה הוא גיליון שמופיע על בסיס קבוע, לעיתים על בסיס נושאי לעיתים על בסיס תמאתי אחר והוא מייצג את חזית המחקר המזרחנית במדינת ישראל לצורך זה.
אריה גוס: אז אנחנו מדברים על איסלם, חברה ומרחב בירושלים, עבר והווה. איסלם אנחנו יודעים, חברה אנחנו יודעים. מרחב מהו?
ד"ר נמרוד לוז: אני חושב שבכותרת הזאת באה לידי ביטוי יותר מכל הגישה שלי כגאוגרף שמסתכל על המזרח התיכון, על העיר ואני אגיד כך. הקובץ הזה כאשר ערכתי אותו אני חושב שהפריזמה שרציתי לתת לו הוא של שלוש צלעות: איסלם חברה ומרחב ובעצם אם אנחנו הולכים אחורה, אני אצטט את איבן חלדון המלומד הגדול...
אריה גוס: מייסד מדע הסוציולוגיה.
ד"ר נמרוד לוז: באופן מסויים אני ממש מסכים איתך. זאת אומרת האיש היה סוציולוג האקדמיה בגוף ראשון והוא מייחד בכרך, פרק בתוך הספר שלו: ההקדמות למדע ההסטוריה כפי שתרגם אותו באופן נפלא קופילביץ, הוא מייחד כרך לערים וכך הוא מציג את המקום של עיר בחברות אנושיות והוא אומר: דע כי הערים הם מגורי קבע שהאומות יוצרות לעצמן שהן מגיעות לשיא נכסיו של מותרות. דע כי התרבות העירונית היא שיא ההתפתחות שאחריה אין התפתחות עוד. אני כחוקר ערים, בשבילי העיר היא המוקד של תרבות, השיא של התפתחויות חברתיות ובעיר חברה ותרבות שהם מונחים חמקמקים שאני לא אתעסק איתן כאן, מגיעים לשיא המיצוי, מה שניסח אחד החוקרים המובהקים של אורבניסטיקה, לואיס המפורד, הנקסוס של הפעילות האנושית, המרכז של הפעילות האנושית. בקובץ הזה שלכבודו התכנסנו אנחנו בעצם ב- 11 מאמרים עוסקים בפכים שונים של העיר שהולכים באמת על התהליך הדיאלקטי הבין תחומי הזה שבין חברה למרחב שהיא יוצרת. אני ליקטתי מאמרים שעוסקים בסוגיות שונות מ- 1,400 השנה האחרונות כאשר בכל אחד יש חידוש וגישה מטודולוגית מסויימת אבל הסך הכל של המאמרים עבורי נותן באמת את התמונה המורכבת הזאת, אותה פריזמה שניסיתי לומר בהתחלה שבין חברה מרחב ועיר.
פרופ' משה מעוז: כן. נמרוד, זה משה מעוז.
ד"ר נמרוד לוז: שלום ערב טוב.
פרופ' משה מעוז: ערב טוב. היום קיבלתי את החוברת ככה שיש כאן מקריות מעניינית, ומאד התרשמתי מרוחב היריעה והתפיסה...
ד"ר נמרוד לוז: אכן.
פרופ' משה מעוז: אבל מה שכאן, חבל לי אתה יודע, אני יותר וותיק ממך בנושא הזה ואני זוכר שהמזרח החדש היה רבעון ולא שנתון וגם היה לו מהדורה אנגלית ותמיד הצוואר בקבוק זה ההפצה או התפוצה וגם איך ניגש לתלמידי תיכון ומתעניינים אחרים, אז זה דבר שבעצם די מדאיג אותי. יש לך איזה מילים אופטימיות?
ד"ר נמרוד לוז: תראה, קודם כל בערב ההשקה שעשינו לכבודו אריה התקשר אלי, אני שמה הסברתי לאנשים שקצת כמו שביאליק אמר: קיומו הוא כבודו במובן הזה שעצם הופעת הגיליון בתקופה קשה זו שכולם מקצצים זה סוג של הישג. עכשיו לגבי ה... אם אני צריך להיות מליץ היושר של הייצור הזה, של הגיליון החדש, יש פה כמה מאמרים ואני לא רוצה לחטוא לאף אחד אבל שבהחלט מעבר לקורא האקדמי, גם לקורא המצוי, יכולים לתת תמונה מרתקת של ירושלים. אני עונה לך ספציפית על הגיליון הזה.
פרופ' משה מעוז: כן כן.
ד"ר נמרוד לוז: המאמר שפותח את הקובץ של עמיקם אלעד, פרופ' עמיקם אלעד, הוא ניתוח של ירושלים בתקופה הרואמית שככל שעובר הזמן, 30 השנה האחרונות נתנו תנופה גדולה מאד להבנה שלנו עליה. המאמר שסוגר את הכרך של משה עמירב הוא מאמר עכשווי לחלוטין שעושה ניתוח של מי שהיה קרוב לדברים של אירועי קמפ דיוויד והסיבה לכישלונם. אם יהיה לי זמן אני מוכן גם...
פרופ' משה מעוז: באמת חבל... אתה צודק, חבל שיותר אנשים לא מתעניינים בזה. אנחנו חיים במזרח התיכון וכל כך כואב לדעת שמספר המינויים הוא די קטן ואולי התוכנית הזאת תעזור.
אריה גוס: כן, אולי התוכנית הזאת תעזור אבל אנחנו גם צריכים פרסומות, הפרופ' מעוז. תודה רבה לך ד"ר לוז.
ד"ר נמרוד לוז: בברכה. ליל מנוחה.
אריה גוס: ואנחנו נגיד אגב שהמזרח החדש בעריכת פרופ' חיים גרבר וד"ר אלי פודה יוצא לאור ע"י החברה המזרחית הישראלית, המכון למחקר ע"ש הרי טרומן למען קידום השלום והאוניברסיטה העברית בהוצאה י.ל. מאגנס לכל מי שמעוניין לרכוש את הגיליון הזה.