קול גדול ולא יסף

עילאיותה של תורת ישראל הובנה במהלך הדורות בשתי דרכים חלופיות: יש שהיא מיוחסת לתורה מראשיתה כהוויה מושלמת וקבועה שאי-אפשר להוסיף עליה, ויש שהיא מיוחסת לתורה כהתהוות ההולכת ומשתלמת בתהליך אין-סופי של יצירתיות מקורית. דרכים אלו משתקפות בדימויים השונים של שלושת מצבי היסוד שהתורה מצויה בהם: כשרויה בשמים, כפתוחה להשגה על ידי האדם וכניתנת ליישום בחיי המעשה. עניינו של המחקר הזה בבירור פשר המתיחות שבין שתי דרכי הבנה אלו של העילאיות במסורת היהודית לדורותיה: חשיפת שורשיה השיטתיים הא-היסטוריים ומעקב אחרי גילוייה העיקריים במהלך ההיסטוריה.
ישנם בספר תקציר ותוכן עניינים באנגלית.