כל אשר יכולנו

במלחמת העולם הראשונה מתו ממחלות טרופיות כעשרה מיליון חיילים. מחלות אלה כטיפוס הבהרות, קדחת חוזרת, מאלריה ודיזנטריה שימשו נושאי מחקר למדעני האוניברסיטה העברית בירושלים מאז הקמתה. בעקבות הניסיון המר של מלחמת העולם הראשונה ובעזרת הידע הרב שהצטבר מאז, נערכו צבאות בנות הברית במלחמת העולם השנייה והקדימו תרופה למכה. רב ונכבד היה חלקה של האוניברסיטה העברית בהיערכות זו. היא העמידה את מעבדותיה ואת מדעניה לרשות המאמץ המלחמתי. תרכיבי חיסון בכמויות גדולות הוכנו במעבדות האוניברסיטה ורבבות חיילים חוסנו בהם, רופאים צבאיים מבנות הברית הוכשרו באוניברסיטה בקורסים מיוחדים למחלות טרופיות. מדעני האוניברסיטה התגייסו וצעדו חלוצים לפני המחנה ביחידות סיור רפואיות מיוחדות. מדענים אחרים שנשארו במעבדות המחקר עסקו בפיתוח מכשירים חדשים ובבתי המלאכה של האוניברסיטה תוקנו מכשירים שיצאו מכלל שימוש. לא מעט נכתב ופורסם על תורמת היישוב היהודי בארץ ישראל למאמץ המלחמתי של בנות הברית במלחמת העולם השנייה, אך לא נכתב דבר על חלקם של מדעני ארץ ישראל ורופאיה במאמץ הזה.