הספר הלכה, מֵטה-הלכה ופילוסופיה הוא פסיפס מחקרי מרתק, המרחיב ומגדיר מחדש את גבולות השיח של המחקר המטה-הלכתי. הקוראים מוזמנים להתבוננות חדשה בדינמיקה ההלכתית לאור תובנות ודגמי מחשבה חוץ-הלכתיים מן הפילוסופיה, האנתרופולוגיה, הסוציולוגיה, המשפט, הפסיכולוגיה והחינוך. אלה מאירים את הבנתנו באשר לקורפוס ההלכתי ומהלכיו. בקובץ נדונים שאלות כגון: מהתרומת הפמיניזם לדיון ההלכתי? (תמר רוס); על הלוגיקה האריסטוטלית וההלכה (אבירם רביצקי); בין פילוסופיה של המדע והלשון (מאיר בוזגלו); על ההבדל בין השפה ההלכתית לשפה הקבלית (יוסף דן); על עמנואל לוינס וההלכה (ז'ואל הנסל); על האבל והתקווה של ההלכתיות (חנוך בן פזי) ועוד. הספר נחתם ברב-שיח על ערכים, השקפת עולם ושינוי הלכתי, בהשתתפותם של יצחק אנגלרד, דוד הלבני, דוד הרטמן ואביעזר רביצקי. בכירי החוקרים, בד בבד עם חוקרים צעירים ומבטיחים, תרמו מעבודותיהם לספר ייחודי זה. ספר זה יצא לאור בשיתוף עם מכון ון ליר בירושלים.

קארל בוזל, אחד ההיסטוריונים הגרמנים הידועים ביותר בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, טען שהוא לא רק הסתייג מן המשטר הנאצי אלא אף פעל נגדו במסגרתה של קבוצה מחתרתית קטנה; אחד מחבריה, רוברט לימפרט, נתפס והוצא להורג על ידי הנאצים שעות ספורות לפני הגעתם של האמריקנים. המחקר הנוכחי, המתבסס על מספר רב של מסמכים רשמיים ופרטיים שטרם פורסמו, חושף את קשריו הרבים של בוזל עם המשטר הנאצי ומגלה שאפילו בדצמבר 1944, כשגרמניה עמדה לקרוס, נשא בוזל נאום סוחף בפני מנהיגים נאצים ושיבח את המאבק למען הרייך של היטלר. ואולם, לאחר מפלת הנאצים מיהר בוזל להופיע כדובר הדמוקרטיה ובספטמבר 1945 הוקיע בחריפות את הנאציזם בנאום שנשא ליד קברו של לימפרט. המסמכים המתפרסמים בספר מגלים בפרוטרוט כיצד הצליח בוזל לשכנע את בית הדין לדי-נאציפיקציה כי סיכן את חייו עקב התנגדותו לנאצים. כמו כן מתפרסם בספר דין-וחשבון המאפשר לשחזר לראשונה את פעילותם הנועזת של לימפרט ושלושת חבריו ללימודים, שאכן נאבקו במשטר. פרופ' סר איאן קרשו, מחשובי חוקריה של גרמניה הנאצית, כותב על הספר כך: " בעבודה בלשית מצויינת הצליחו בנימין קדר ופטר הרדה למוטט, בצורה מרתקת, את הסיפור שקארל בוזל, אחד ההיסטוריונים הבולטים ביותר בבאוואריה שלאחר המלחמה, יצר לעצמו על מנת לבסס את מהימנותו כאנטי-נאצי."

תחום הבריאות הוא זירה מרכזית שבה נקבע גורלם של אנשים ואושרם. במשטרים דמוקרטיים, שירותי הבריאות הם אבן בוחן למימוש זכויות, להשתתפות ולשותפות במשאבי הכלל. כיום מערכת בריאות ציבורית או פרטית אינה יכולה לספק את כל הצרכים לכל המצבים הרפואיים לאורך זמן ובחינם. ככל שתחום הבריאות הופך יקר יותר, עם התקדמות הטכנולוגיות הרפואיות והגידול בציפיות לטיפול איכותי, כך מנסות חברות דמוקרטיות לקדם רפורמות שיאפשרו גישה לשירותים אלה לכלל האוכלוסייה. אולם השירותים הפכו להיות מוצר יקר עבור רוב האנשים. וכידוע, לשירותי הבריאות ולטכנולוגיות רפואיות בחברה מפותחת יש מחיר, והוא נקבע בשדה הפוליטיקה כתוצאה ממאבקים בין תפישות עולם ובין אינטרסים. חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שנכנס לתוקף ב-1995, הוא התמודדות של החברה הישראלית עם סוגיות אלו. החוק נולד על רקע פוליטי מקומי שקשר בין פוליטיקה מקומית אלקטורלית ומערכת הבריאות. עם כניסתו לתוקף, הגדיר החוק מחדש את הזכות לשירותי בריאות ויצר מערכת כללים שעיצבה תהליך פוליטי המסדיר את המימון של חלק נכבד ממערכת הבריאות ומתמקד בסוגיות של הקצאת משאבים מוגבלים. הספר בוחן את הזיקה של מערכת הבריאות ושל חוק ביטוח בריאות ממלכתי לתהליכי שינוי בחברה הישראלית ולקשרים בין כלכלה ופוליטיקה. נידונה בו השאלה האם חוק ביטוח בריאות ממלכתי הוא חלק מהתעצמותם של גורמים פוליטיים המצדדים באימוץ ערכים של אינדיווידואליזם ותחרותיות.

קורות הינו כתב עת שנתי העוסק בהֶיבֵּטים ההיסטוריים, הפילוסופיים והחברתיים של רפואה ויהדות. כתב העת מכסה את הנושאים הבאים: רפואה במקורות יהודיים ועבריים, ההיסטוריה של רופאים יהודיים, רפואה בפלסטינה וישראל, רפואה בתקופה הנאצית, ועוד.

אדיפוס – לידתו של מיתוס עוסק בעלילות המיתוס של אדיפוס, למן האפוסים של הומרוס ועד לסוף המאה החמישית לפנה"ס. במשך תולדותיו הארוכות תואר המיתוס במגוון דרכים; בספר נבחנים המקורות היווניים העוסקים בו. הספר חושף את הגרעין הקשה של המיתוס, ובד בבד את גמישותו לשינויים בהתאם לזמן, למקום ולמחבר. נראה שמקומו של אדיפוס בעלילת המיתוס הלך והתעצם. התהליך הושפע משינויים שחלו בחברה היוונית ובהתייחסותה לסוגיות מוסר, למשמעות הגורל, למגבלות הידע האנושי, למערכת היחסים בין האדם לאלים ולאחריותו של האדם לחייו.

מכתביו של ניטשה מאפשרים לנו היכרות עם האיש עצמו – בייסוריו, בבדידותו, ברגישויותיו ובשנאתו, באהבותיו ובערגותיו, וגם בחולשותיו. רק אדם כמו ניטשה היה מסוגל לעמוד על העולם המופלא, המוזר ואפוף הסוד הזה, שבו אדם חולה ונוירוטי נלחם נואשות כדי להגיע לבריאות שתאפשר לו לקיים אורח חיים נורמלי למראה ויצירתי למקרא. ניכר ממכתביו של ניטשה כי היה פסיכולוג שאין דומה לו. תהליכי ההתוודעות העצמית וההתגברויות העצמיות המתועדים במכתבים אלה הופכים את הקריאה בהם למרתקת. וזאת, כמובן, בתנאי שאנחנו מתקרבים ל"דמותו של קורא מושלם" שניטשה ביקש לעצמו, דהיינו לקורא שהוא "מפלצת של עוז וסקרנות, ונוסף על כך גם משהו גמיש, ערמומי, זהיר, הרפתקן ומגלה מבטן ולידה". הקריאה במכתבים מאפשרת הצצה אינטימית לנעשה בתחומי התרבות, ההגות והמוזיקה באירופה של סוף המאה התשע עשרה, וכן התוודעות לתהליכים ולאישים שעיצבו את תרבות המערב באותה עת. "לבסוף, לוּ היקרה שלי, אני חוזר על בקשה מקרב לב משכבר הימים: היי למי שאת! בתחילה חש האדם צורך דוחק להשתחרר מהאזיקים הכובלים אותו, ולבסוף הוא צריך לשחרר את עצמו מהשחרור הזה! כולנו סובלים באופן זה או אחר ממחלת האזיקים, גם לאחר שניתצנו את השלשלאות". זוהי איגרת מסוף אוגוסט 1882 ששלח ניטשה ללוּ סלומֶה, אהובתו, ואין כמו מילים אלה, המתארות את חייו של ניטשה כפי שהם נחשפים באיגרות, להעיד לא רק על אישיות נאורה ואנושית, אנושית מדי, אלא גם על יחסו החם והאוהד לעם היהודי וליהודים.

"תיעוד פועלם של ישראלים מיוחדים במינם התורמים לחברה הוא מרתק וחשוב מאין כמותו. באקדמיה, כמו במקומות אחרים, הנטייה היא להתמקד ולפתח את המבט הביקורתי. ספר זה מציג צד אחר של החברה הישראלית- את אלה, שבצד ביקורת חברתית נוקבת, עושים למען הקהילה, ואינם נחים. אלו הם מחוללי השינוי, אזרחים מן היישוב הפועלים כמנהיגים ומצביאים. החברה הישראלית, שמרכיב הקולקטיביות ושותפות הגורל היה כה חזק ודומיננטי בה משחר קיומה, התכנסה בעשורים האחרונים אל תוך קונכיית האני האינדיבידואלי, אל כמעט האלהה של רעיון המימוש העצמי. ספר זה עצמו עשוי לתרום לשינוי פני הדברים." פרופ' אהרן שי רקטור, אוניברסיטת תל אביב "ספר זה מתאר דרכים של מחדשים חברתיים בישראל להצלחה במפעליהם. מחדשים חברתיים מדהימים ממש. הספר מזמין אותנו בתחילה להכיר אנשים אלה ולעקוב אחר מעשיהם, ומשם לזהות את המשותף ביניהם... מטרתו של הספר להרבות עשייה. מי ייתן, שקוראיו ינחלו וינחילו לאחרים את רעיון הלמידה המתמשכת בעבודה עם האחר." פרופ' יונה רוזנפלד, מפתח שיטת למידה מהצלחות, חתן פרס ישראל לחקר העבודה הסוציאלית "הספר שאותו אנו אוחזים בידינו עכשיו, מכיל מילים. אך המילים מחוברות למעשים, והאנרגיה המיטיבה של מעשים אלה מצליחה איכשהו לפרוץ מבין הדפים, וממש לגעת בנו, הקוראים. האנשים המיוחדים שמוצגים בספר השכילו ליצור מרחבים מיטיבים בעבור החברה שבה הם חיים. גיבורי הספר פועלים בהווה, אך מביטים לעתיד, ומעצבים אותו, פשוטו כמשמעו. מה מייחד אותם? מהו אותו חלק בנו, המרגיש כמיהה להיות כמותם? כיצד נוכל להגשים חזון בחיי המעשה ולקדם תיקון חברתי אמיתי בישראל שיהפוך אותנו מחברה המדשדשת בהישרדות לחברה צופה פני עתיד? ספר זה מציע דרך. דרך אחרת. קריאה בו היא בגדר חובה לאנשי חזון ומעשה כאחד." השופט (דימ.) שלמה שהם, נציב הדורות הבאים בכנסת לשעבר

הקובץ מוקדש ל מתחים מוכרים בקשרים שבין חינוך ודת, אלה הנטווים בין מסורת לשינוי ובין סמכות לאוטונומיה. המחקרים המובאים בקובץ, והמבנה הדיאלוגי שבו הם ערוכים, מאירים את הסוגיות הנידונות בו מכיוונים חדשים. כך, לדוגמה, נבדקים הקשרים שבין מסורת לשינוי בחברה היהודית ובחברות אחרות, נבחנת הסתירה, לכאורה, בין חינוך דתי לחינוך ביקורתי, ומתבררים המנגנונים המוסדיים ו האידאולוגיים שבאמצעותם מתחוללות תמורות באתוסים דתיים. הזיקה שבין סמכות לאוטונומיה נבחנת בתוך מערכות חינוך דתיות. המחקרים מבקשים לבדוק אם יש סתירה מהותית בין אכיפת משמעת לבין הפנמת ערכים, בין סמכותיות חיצונית, המופעלת תדיר על המתחנכים, לבין השאיפה להעמיד אנשים אוטונומיים. סוגיות אלה, המעסיקות את כלל המתעניינים בערכים, זוכות במאמרי הקובץ לתובנות מפתיעות. המאמרים הם פרי עבודתה של קבוצת המחקר "דת וחינוך" שפעלה במסגרת "סכוליון – מרכז למחקר רב תחומי בלימודי היהדות" בשנים תשס"ה–תשס"ז. השתתפו בה היסטוריונים, פסיכולוג חינוכי ואנתרופולוגים. לכל מאמר מתלווה מאמר תגובה.

תולדות היהודים בסיציליה משתרעים על פני יותר מאלף שנה, מן התקופה העתיקה עד הגירוש בשנת 1492. הספר, המבוסס על כארבעים אלף תעודות ארכיוניות שרובן טרם ראו אור, מתאר את תולדותיו הפוליטיים, המשפטיים, הכלכליים, החברתיים, הדתיים והתרבותיים של המיעוט היהודי באי ואת יחסיו עם הרוב הסובב אותו: רומאים, מוסלמים ונוצרים. בעוד שראשיתם של היהודים באי לוט בערפל, בשנים האחרונות מתגלה תיעוד היסטורי הולך ורב על תולדותיהם. בתקופת שהותם באי היהודים היו אזרחים והמגבלות שהוטלו עליהם, במיוחד במישור הכלכלי, היו מעטות. בסיציליה לא הונהגה בימי הביניים חקיקה מפלה לרעה שאילצה את היהודים לעסוק בהלוואה בריבית ובמסחר בבגדים ובחפצים משומשים. הם עסקו בחקלאות, בתעשייה ובמסחר, גם סחר בינלאומי ובספנות, והיו ביניהם בעלי מלאכה ורופאים. ברם, רוב יהודי האי היו פועלים בעיר ובכפר. במאה החמש עשרה חיו באי כעשרים וחמישה אלף יהודים, שהם יותר ממחצית היהודים באיטליה באותה עת. על כל אלה הקיץ לפתע קץ כאשר המלכים הקתוליים גרשו את כל היהודים מארצות הממלכה הספרדית. כשמונים אחוזים מיהודי סיציליה יצאו לגלות, בעוד שהנותרים המירו את דתם לנצרות, וברבות הימים נרדפו על ידי האינקוויזיציה הספרדית.

בגיליון זה של "מחקרים בלשון" מתפרסמים שלושה עשר מאמרים חדשים הדנים במגוון רחב של סוגיות מעניינות ומרתקות מתחומי הלשון העברית לתקופותיה ולרבדיה, לרבות סוגיות חוצות תקופות: מן המורפו-פונולוגיה המקראית ועד המימוש הפונטי של שמות המספרים המונים בעברית מדוברת בת ימינו ובלהגים נאו-ערביים; מלשון האמוראים בראי חידושי הלשון של בן סירא ועד ניסוח כלל חדש להתערערות העיצורים הלועיים והסדקיים בעברית של השומרונים במקרים שנחשבו עד כה "חריגים"; מגיזרון המילה התלמודית "פרדכת" ועד שימוש המילה "ידיד" במגילות ממדבר יהודה בימי הביניים ובעברית החדשה; מדיון חדש בצורות ה"רצף" המקראיות מטיפוס 'ויקטל' ועד אליעזר בן יהודה כמתכנן לשון; מדקדוק התפילה האשכנזי והשפעתו על פוסקי ההלכה ועד לשונה של סיפורת זרם "המהלך החדש" שפעל בעיקר בוורשא בעשור האחרון של המאה התשע עשרה, ועוד נושאים מעניינים. קובצי מחקרים בלשון העברית והארמית לתולדותיה ובתולדות המחשבה הדיקדוקית העברית יוצאים לאור אחת לשנתיים מטעם החוג ללשון העברית האונ' העברית בירושלים, מזה 21 שנה. הסדרה הינה שוות ערך ברמתה המדעית ל"לשוננו" כתב העת של האקדמיה ללשון העברית.

ויסלבה שימבורסקה נולדה בשנת 1923 בעיירה סמוכה לפוזנַן שבפולין ומ-1931 היא מתגוררת בקרקוב. בשנת 1996 הוענק לה פרס נובל לספרות. שירתה מהווה הרהור על גורלו של האדם המיטלטל בין חוקי הביולוגיה ותהפוכות ההיסטוריה. סגנונה תמציתי, צלול, נמנע מהתפרצויות רגשיות ושומר על התבוננות מתוך מרחק. בראיית המציאות שלה תופס מקום מרכזי אינטלקט ביקורתי, ספקן, חשדן באמיתות מוחלטות, שוחר פרדוקסים וסתירות ושופע אירוניה, לרבות אירוניה עצמית. השאלות הקיומיות וההגותיות שהיא נוגעת בהן מובעות ברוב חן, הומור ושנינות ומבלי לאבד את האמפתיה אל "מי שחי – כלומר טועה". מבחר זה כולל שירים מכל תקופות יצירתה של המשוררת, לרבות שירים חדשים שעוד לא כונסו בספר.

ספרו המרתק של מרדכי (מורלה) בר־און סוקר את תולדות חייו ואת תולדות העם היהודי והמפעל הציוני משנות השלושים של המאה הקודמת עד ימינו. אף שמרבית העלילה מתרחשת בארצנו, ראשיתה ב"ארץ אחרת" – ארץ ישראל המנדטורית. הסיפורים על אותה תקופה, שהיא אף ימי נעוריו של מורלה כאשר האווירה רוויה בספונטניות ובתום, נקראים כסיפורי אגדה. מאז בחרותו, הזדמן למורלה להיות בצמתים רבים של הוויה והחלטה. בספרו, הוא מתאר מנהיגים רבים הן בגדולתם והן בפרטיותם האנושית. הוא כותב על מנהיגות אחרת – כשהתנאים היו קשים לאין ערוך והאחריות גדולה במיוחד. מלחמת השחרור על נוראותיה, מבצע קדש ובן גוריון ומשה דיין במרכזם, מבצעים צבאיים ומלחמות נוספות, הסָגָה החינוכית בצה"ל ולאחר מכן במסגרת המחלקה לנוער והחלוץ בסוכנות היהודית, החברות בכנסת, והפעילות המחקרית בחקר עשרים השנים הראשונות של מדינת ישראל – כל אלה, ועניינים רבים אחרים, נסקרים בספר זה בעט סופרים וכך הופכת בו הקריאה לחוויה משכילה ומהנה.