הידעת כי הר סדום בנוי ממלח ועודו ממשיך להתרומם? כי מפלס מי ים המלח היה גבוה יותר בעבר וכי לפני כ-25,000 שנה השתרע הים מחצבה ועד הכנרת? כי מפלסו עתיד להמשיך ולרדת כמאה מטר נוספים? כי מקור המלחים שבים הוא בעיקרו נביעות תת-קרקעיות? כי במערות שבמצוקים העוטרים את הים נמצאו ממצאים חדשים מימי מרד בר כוכבא? וכי הפקת האשלג ממימיו החלה כבר לפני 75 שנה בצפונו של הים? ששת המאמרים שבקובץ זה ואלו שיפורסמו בקבצים הבאים של מלח הארץ מציעים מבט מדעי על התהליכים המעצבים את אזור ים המלח, הבקע שהוא שוכן בו, הטבע הקשור בו ובני האדם שחיו בו בעבר והחיים ועובדים בו כיום. המתעניינים בים המלח ובסביבותיו, בטבע הארץ ובנופיה - תלמידים וסטודנטים, מורים לגאולוגיה, לטבע ולגאוגרפיה, טיילים ומדריכי טיולים ותושבי האזור ועובדיו ימצאו בקובצי מלח הארץ , מידע מדעי עדכני וכתיבה המאפשרת לכל המתעניינים לקרוא, להבין, ליהנות, להסתקרן ולרצות לדעת עוד. סדרת קובצי מלח הארץ היא יד לחלוצי ים המלח משה נובומייסקי ו משה (מוסיה) לנגוצקי , שלקחו חלק מכריע בהקמת חברת האשלג, המפעל החרושתי הגדול ביותר בארץ ישראל לפני הקמת המדינה, ואביהם של כל המפעלים המבוססים כיום על מלחי ים המלח. הסדרה יוצאת לאור בשיתוף המכון למדעי כדור הארץ של האוניברסיטה העברית, מפעלי ים המלח, מכון ים המלח למחקר ופיתוח ויוסי לנגוצקי, בנו של משה לנגוצקי.

הספר שלפנינו מבקש לבחון ולסכם את מדיניותה ואת עשייתה של קק"ל בתפקיד העיקרי שנועד לה - רכישת קרקעות ארץ ישראל והעברתן לבעלות הלאום היהודי - בתקופה שקדמה להקמת מדינת ישראל. מקום מרכזי בחיבור זה תופסות השנים 1948-1936. בשנים אלו רכשה קק"ל כ-600,000 דונם, שהם יותר מ-60% מרכישותיה מאז הקמתה בשנת 1901 ועד להקמת המדינה. פורסם לראשונה בעברית, והארץ לא תימכר לצמיתות , בהוצאת מאגנס, יולי 2002.

ספר זה מיועד למטייל הרגיל, שאינו אמון על הגדרת צמחים, אך מעוניין בכל זאת לדעת את שמו של הסחלב שמצא. הספר יאפשר זיהוי קל ומהיר וייתן מידע בסיסי על משפחת הסחלביים בכלל ועל הפרח שמצאת בפרט. הספר מיועד גם לחובב המתעניין במיוחד בעולם הבוטניקה, המחפש מידע נוסף להרחבת ידיעותיו. הוא יספר לך על הסחלבים בעולם ובישראל, על דרכי תפוצתם, אזורי גידולם, מועדי פריחתם, ההבדלים בין מיניהם השונים, בני הכלאיים ועוד ועוד. כל אלה – באמצעות תצלומים, ציורים ואיורים, טבלאות גרפיות ותיאורים בכתב. הספר מיועד אף לחובב הטיולים ברגל, המחפש מסלולי טיול המשלבים את הכרת נופי ארצנו עם צמחייה. מסלולי הטיולים המופיעים בספר יוליכו אל הנדירים והיפים שבסחלבי ארצנו. הספר מיועד במיוחד לחובבי הסחלבים אשר נשבו בקסמיה של משפחת צמחים מופלאה זו. תוכן העניינים הקדמה ומבוא 8 מפת החלוקה לאזורים הגיאוגרפיים של ארץ ישראל 9 טבלת תפוצת מיני הסחלבים באזורים השונים 10 בית הגידול, חלקי הצמח 11 האברים התת קרקעיים של הסחלבים 12 העלים והגבעול 13 עלים אופיניים של סחלבים 14 חלקי הפרח 15 השוואת חלקי הפרח בין סוגי הסחלבים השונים 16 האבקה 18 בני כילאיים 19 הסבר לשימוש בספר 20 רשימת סחלבי הבר בישראל 23 רשימת בני הכילאיים 85 מסלולי טיולים בעקבות הסחלבים 97 מפתח השמות העבריים 111 רשימת מקורות 112

המונח 'חיפה – עיר הכרמל' נראה בימינו מובן מאליו, ודומה כי אכן היו שני מרכיביו מאז ומעולם ביטוי לאותה תופעה יישובית. ברם עד לפני 80 שנים בלבד היו אלה שני מרכיבים רחוקים ונפרדים זה מזה על אף הסמיכות הגאוגרפית ביניהם. חיפה הייתה עיירת חוף משגשגת שנקשרה בכל הווייתה העירונית אל הים, המעגן והמפרץ שבחזיתה. היא הסבה גבה אל הכרמל ולא חברה אליו בהתפתחותה האורבנית. הכרמל שחפה עליה היה ברובו הגדול שומם, ושבילים להולכי רגל חיברו בינו ובין העיירה. בקצהו האחד שכן מנזר הכרמליטים, בקצהו השני כפרי הדרוזים, ובשלהי המאה הי''ט התהוו שכונת הנופש הגרמנית 'כרמלהיים' והכפר הזעיר כבביר. רק בראשית תקופת השלטון הבריטי החלו תמורות אשר הפכו בהדרגה את הכרמל למרחב מגורים. גורמים ציבוריים ופרטיים, יהודיים בעיקרם, רכשו את הקרקעות שמעל העיר, תכננו תשתית יישובית וגיבשו בהדרגה אזור מגורים מרוחק מן העיר ההולכת ומתפתחת במישור החוף ובמדרגת הדר הכרמל. הספר שלפנינו מתאר לראשונה את הקמתו של מרחב המגורים אשר הלך והתקרב לחיפה וחיבר אותה אל ההר שמעליה. פרקי הספר מתארים את הסיפור המרתק של רכישות הקרקע, תכנון השכונות ובנייתן, גיבוש הרעיונות ה'ירוקים' שייחדו את הכרמל, סלילת הדרכים המקשרות ויצירת מוסדות הציבור, תוך עמידה על תלאות הקיום והביסוס של תקופת הבראשית עד להקמת מדינת ישראל. הספר נשען ברובו המכריע על מקורות ומסמכים ראשוניים הנחשפים כאן לראשונה, המאפשרים פריסת תמונה גאוגרפית-היסטורית מהימנה של היווצרות המונח 'חיפה – עיר הכרמל'.

This book proposes to answer a basic need in the historical geography of the Land of Israel, its implications for scholarship in Hebrew and Aramaic linguistics, Bible studies and numerous other areas. The earliest scholars of historical geography of the Holy Land served a large proportion of ancient toponyms preserved in Arabic speech right up to modern times, and as a consequence, Arabic toponyms became a major source for the identification of ancient sites. For students of Hebrew and other Semitic languages, the toponymy of the Land of Israel provides a kind of ancient 'recording' of a pre-Arab linguistic inventory; in addition, scholars of Bible and Rabbinics, Qumran studies, Samaritan studies, early Christianity and the history of Islam find it of importance frequently. However, the problem is that as yet, the use of this valuable tool is not governed by any clear-cut rules. Scholars could always find corroboration for any proposed identification by pointing to a certain Arabic place name. The present volume is an attempt to formulate rules of toponym preservation based on positive identifications, and through these rules to deal with various historical and linguistic questions. Includes Maps and Photographs

הספר שלפנינו שייך בעיקרו לתחום הדמוגרפיה של ארץ ישראל, אך לא רק דמוגרפים מקצועיים ימצאו בו עניין – כל שוחרי ידיעת הארץ וקורותיה במאות התשע עשרה והעשרים יוכלו להפיק ממנו מידע מעניין רב בכמה וכמה תחומים. גם מבחינה מחקרית הספר חורג מתרומה דמוגרפית גרדא וגולש הן למדעי החברה הן למדעי הטבע. החוט המקשר בין נושאיו המגוונים הוא הגישה הגאוגרפית, המספקת את ההסבר לעובדות ולתהליכים הנדונים כאן. תפרוסת האוכלוסייה, מקורותיה, ההגירות ויעדיהן, שיעורי הריבוי, ועל הכול השונות בצפיפות התושבים בחלקי ארץ ישראל ומשמעותה ליישוב היהודי – כולם מעוגנים בדיון גאוגרפי המשלב גורמי טבע וגורמי אנוש. מבחינה מדעית החידוש בספר זה הוא השימוש בשנתונים ובמפקדים עותמאניים לשם פיענוח התהליכים הדמוגרפיים בעשור שקדם לראשית ההתיישבות היהודית, וגם שיטת התחימה המרחבית, החיונית לבחינתם של מקורות המידע. המקור הבסיסי הוא שנתון משנת 1870 לערך. הוא מכיל רשימה של בתי האב בכל כפרי הארץ שהיו מוכרים באותה תקופה. אחת המסקנות העולות מהניתוח כאן היא שצפיפות האוכלוסייה הערבית הממוצעת באזורים שבהם התגבש המאחז היהודי לאחר מכן (ב-1882) הייתה כשליש מן הצפיפות שאפיינה את ליבת היישוב הערבי. מסקנה נוספת היא שבניגוד לדעה המקובלת, ההתפתחות החקלאות היהודית אפילו בסוף תקופת המנדט הבריטי לא גרמה למחסור משמעותי במשאבי הקיום של הכפר הערבי.

בספר מבחר מקורות מספרות התורה שבעל פה, הקשורים לציפורי בתקופת המשנה וראשית תקופת התלמוד, לדמויות בולטות מקרב חכמיה, לממצאים הארכאולוגיים הנחשפים לפני המבקר בין עתיקותיה ולנושאים נוספים מעולם הרוח של תושביה. הספר מיועד למדריך, למבקר ולמתעניין באתר ציפורי ובאתרים נוספים מתקופת המשנה והתלמוד, ומטרתו לחבר בין היצירה הספרותית של התקופה (המילה), לבין הממצא הארכאולוגי (האבן), שנחשף לפני המבקרים באתר.

במאה העשרים עברה אמריקה הלטינית תמורות כבירות. בראשית המאה היתה תת היבשת בעלת אוכלוסיה דלילה, שימרה רבים מהתכנים והערכים שנוצקו בתקופת השלטון הקולוניאלי, וכלכלתה התבססה על ייצוא חומרי גלם ומוצרי חקלאות, כגון קפה, סוכר, בננות ובשר. במאה העשרים גדלה האוכלוסיה פי תשעה, צמחו ערי ענק והתעצם מאוד הייצור התעשייתי. ספר זה סוקר בהרחבה את השינויים האלה, וגם את החיים הפוליטיים הגועשים של תת היבשת, שבמהלכם פרצו התקוממויות ומלחמות אזרחים, עלו ונפלו רודנויות ומשטרי דיכוי צבאיים, פעלו תנועות גרילה והתחוללו מהפכות מדיניות וצבאיות של ממש. המחבר דן בסיבות ובגורמים לכל אלה וכן מציג את המשטרים הדמוקרטיים שהתבססו בחמש עשרה השנים האחרונות. תשומת לב מיוחדת ניתנת ליחסי אמריקה הלטינית עם ארצות הברית. ד"ר אילן רחום מרצה על תולדות אמריקה הלטינית במחלקה להיסטוריה כללית באוניברסיטת בר אילן. בין פרסומיו הקודמים בנושא זה - "ברזיל בעבר ובהווה" (1990), ו"סימון בוליבר: מבחר כתבים" (1977) שערך וכמו כן מאמרים בכתבי עת מקצועיים.

במשך מאה שנות קיומה תרמה קרן קימת לישראל רבות ליישוב היהודי ב'מדינה שבדרך' ולמדינת ישראל. תרומה זו התבטאה בעיקר במפעלי גאולת האדמה, שהיו התשתית להקמתם של יישובים רבים, במפעלי הייעור, במפעלי פיתוח הקרקע והסביבה ובחינוך ציוני בארץ ובתפוצות. ידועה פחות התרומה שהרימה קק"ל להנחלת עקרון בעלות הלאום על רוב רובן של קרקעות מדינת ישראל. את העיקרון הזה, שעיגנה בתקנותיה מראשית המאה העשרים, ולפיו נאסר עליה למכור מקרקעותיה אלא להחכירן בלבד, אימצה מדינת ישראל בעשור הראשון לקיומה במסגרתם של ארבעה חוקים, שאחד מהם במעמד של חוק יסוד. בעקבות חוקים אלו חל כיום עקרון קק"ל על יותר מ-90% מקרקעות מדינת ישראל. הספר מנתח את הרקע לעיגון עקרון בעלות הלאום בתקנותיה של קק"ל ומראה איך אומץ עיקרון זה בהליך החקיקה ובחוקי מדינת ישראל. החיבור מתבסס בעיקר על ניתוח דיוני הממשלה, דיוני מליאת הכנסת ודיוני ועדות הכנסת בעניין 'חוק רשות פיתוח', 'חוק נכסי המדינה', 'חוק יסוד: מקרקעי ישראל' ו'חוק מקרקעי ישראל'.

Surveyed here is the urban and rural development of Jerusalem from the turn of the 19th Century to the mid-20th century. It traces the city's interaction with its rural hinterland until the establishment of the State of Israel in 1948 when Jerusalem was divided into two – some of the Jewish quarters and neighborhoods were occupied by Arabs, and Jews settled in Arab neighborhoods. The book's five chapters illustrate, with detailed examples, and in depth descriptions of specific quarters and neighborhoods, Muslims, Christians and Jewish community housing, commercial neighborhoods, neighborhoods built by construction companies, gardens suburbs, and villages.

בספר זה מוגש מבחר מפרסומיו המדעיים של פרופ' בן- אריה. המבחר כולל מאמרי מפתח נודעים כמו גם חיבורים חשובים אך ידועים פחות (ובכללם תרגומים של מאמרים שפורסמו באנגלית) ומאמרים חדשים המתפרסמים כאן לראשונה. עוד חידוש הוא חיבור אוטוביוגרפי מדעי, הסוקר ציוני דרך בעבודתו המחקרית של המחבר. נושאי החיבורים מתפרסים על פני משרע רחב של זמן ושל עניינים. הלוז המשותף לכולם, המוצא את ביטויו גם בשם שנבחר לספר, הוא כפול: עיסוק בשטח של הארץ, בנוף, במרחב ודיון בתקופות עבר, כלומר גאוגרפיה היסטורית. חיבורים אחדים במבחר זה עוסקים במהותה של הגאוגרפיה ההיסטורית כפי שהגאוגרפים רואים אותה, וכן במשארים (רליקטים) היסטוריים בנוף ההווה, בהם שני מאמריו הראשונים של המחבר על מערות בית גוברין. חיבורים אחרים עוסקים בגאוגרפיה היסטורית חבלית (רגיונלית) ופיזית, בהם מאמרים על תנודות מפלס הכנרת ועל המוצא ההיסטורי של הירדן מן הימה. עוד נכללים בקובץ מאמרים על ספרות הנוסעים המערביים במאה התשע עשרה ועל חלוצי המחקר המדעי בארץ ישראל, על מפות המדידה הראשונות של ירושלים ועל ציורי נוף של ארץ ישראל, על התפתחות ערי הארץ וכפריה ערב מפעל ההתיישבות הציוני. שני החיבורים החדשים עוסקים בירושלים בראשית ימי השלטון הבריטי. הם משחזרים ומנתחים את התמורות בעיר ואת הפעילות לשימורה ולתכנונה בפרק זמן רב חשיבות אך לא נודע זה. יהושע בן- אריה הוא פרופסור לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים, לשעבר רקטור האוניברסיטה העברית, חתן פרס בן- צבי לשנת תשל"א וחתן פרס ישראל לגאוגרפיה לשנת תשנ"ט. תחום התמחותו העיקרי- הגאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל בראשית העת החדשה, המאות התשע עשרה והעשרים. מצורפות תמונות.