הקומדיה דל'ארטה נחשבת כיום לאחת התופעות המשמעותיות ביותר בתולדות התיאטרון בזכות הצורות התיאטרליות המקוריות שהתגבשו בה. מקרנבל לתיאטרון: תבניות וכאוס בקומדיה דל'ארטה הוא חיבור אקדמי, ראשון בעברית, על עלייתה של הסוגה, על איכויותיה התיאטרליות והשינויים שחלו בה בזמן ובמרחב. לפנינו מחקר עדכני ומקורי, משוחרר מההילה המיתית שדבקה בקומדיה דל'ארטה. הספר דן בטבעה הייחודי כיונקת משני עולמות: העולם הלמדני – מורשת התיאטרון הקלאסי – ועולם המקורות העממיים. הפרשנות המקיפה של זיקת הקומדיה דל'ארטה לשורשיה הדואליים, ובעיקר לקרנבל, מסבירה את הסגנון החד - פעמי של המופע המאולתר, את חללי ההצגה, התבניות הדרמטיות, הדמויות, המשחק, התנועה ועיצוב התלבושות והבמה. הדיון בהיבטים המאתגרים של התפתחות הניסיון התיאטרוני המקצועי על הרקע ההיסטורי והתרבותי של התקופה מבהיר את שיטת ההתארגנות של הלהקות, את עלייתן של הנשים כשחקניות ואת התקבלותה של הסוגה על ידי קהל הצופים המגוון. הספר תורם לראייה רחבה ולהבנה מעמיקה של הסוגה בפרט ושל אמנות התיאטרון ככלל.

הספר חידושים בגיאומטריה אוקלידית חוקר קשר חדש בין מרובע ומעגל, נושא בגיאומטריה אוקלידית שטרם נחקר בעבר. בספר מוגדרים מושגים חדשים כגון נקודות פסקל, מעגל היוצר נקודות פסקל, מרובע ומלבן המוגדרים בעזרת מעגל זה ועוד. כמו כן מוצגים מעל ל־ 50 משפטים המתארים את תכונותיהם של המושגים הללו. בסוף כל פרק מובאות בעיות בנייה ובעיות חישוב המדגימות יישומים שונים למשפטים החדשים. הספר מיועד לחובבי מתמטיקה, לסטודנטים, למרצים ולמורי המתמטיקה. עם זאת, גם תלמידי החינוך העל-יסודי עשויים למצוא עניין בהיכרות עם המשפטים החדשים ובעיות הבנייה, ולהיווכח שגם היום ניתן למצוא חידושים מתמטיים אפילו בתחומים עתיקים כמו גיאומטריה אוקלידית.

גלית חז־רוקם| דב נוי – מאה שנה להולדתו עמוס נוי| וְאֵין מָנוֹס לְהִנָּצֵל וּמִפְלָט / וְאֵין מִבְרָח לְעִיר מִבְצָר וּמִקְלָט! שלושה וריאנטים על חידה וסיום מאמרים: אבישר הר־שפי| לשאלת ראשיתו של הסיפור החסידי איתמר דגן| איחולים לכתיבה לשנה טובה על פי טקסטים מהגניזה הקהירית ומהספרות הרבנית חיה בר־יצחק ז"ל| האגדה ההיסטורית כאתר זיכרון נשי: מקרה ת"ח ות"ט חנה כהן־פרז ואסתר שלי־ניומן| מעברים בזמן ובמרחב: הקדושה לקטאר בתוניסיה ובישראל מיכאל לוקין| שיר הערש המסורתי ביידיש כיצירה מזרח אשכנזית בלנקה גורצקה| משרתים נוצרים ואדונים יהודים בסיפורי תעלולנים מאזור פולין הגר סלמון| להפיץ אהבה בעברית: ואְָה֣בַתְ בישראל ומחוצה לה

קצב גידול האוכלוסייה במדינת ישראל הוא הגבוה ביותר מבין המדינות המפותחות וצפיפות האוכלוסייה בה היא השנייה בגודלה. בשל כך מתחולל בארץ תהליך מהיר של גידול ניכר של השטחים המבונים על חשבון השטחים הפתוחים, אשר דוחק את רגלי תושבי המקום מקדמת דנא - חיות הבר וצמחי הבר. רובם נכחדים או נוטשים, אבל חלקם מסתגלים לחיים בקרבת האדם ונותרים בתוך יישובי האדם ובשוליהם. הספר שלפניכם, מתאר את חיות הבר החיות ביישובי אדם בישראל ואת החיכוך ההולך וגדל בינן ובין האדם, ומצביע על הצורך הדחוף בקביעת מדיניות באשר ליחס הראוי לשכנינו אלה. בספר מציע יורם יום-טוב - הן מתוך חוויותיו האישיות כתושב המרחב העירוני והן מעשרות שנים של לימוד ומחקר בתחום כאחד מבכירי הזואולוגים בארץ - רקע רחב על הנושא, המהווה בסיס מצוין לדיון בדרכי ההגנה על חיות הבר בעיר ובכפר.

ספר זה הוא פרי עבודה של שנים רבות בפיתוח, ניסוי והערכה וכן בהוראה בשדה, המלווים במחקר אקדמי גדול ומקיף, במסגרות שונות - בתי"ס, מכללות לחינוך ומוסדות להשכלה גבוהה. בספר חמשה פרקים המייצגים מגוון תחומים, נושאים ועקרונות יסוד בתורה. נושאים בעלי מגוון יישומים, כולל חידות ומשחקים. ככל הידוע זהו הספר היחיד מסוגו בעברית. מתוך חוות דעת של פרופ' מיכאל משלר ו פרופ' גיל קלעי , מהאוניברסיטה העברית בירושלים ו פרופ' גדעון צבס מאוניברסיטת ת"א שקראו את העבודה: - הספר מהווה תרומה חשובה לחינוך המתמטי. המחבר דידקטיקאי מצוין. - ההמחשות, הדימויים וההוכחות המוגשות בצורה שונה לחלוטין מהנהוג בספרות ועוד, מרשימים מאוד ומהווים תרומה מקורית וחשובה. - בחירת ההגדרות וצורת ההגשה המדגישה את הפן הגיאומטרי נכונה ונבונה. - בספר הוכחות, משפטים ותרגילים המותאמים לרמות שונות, כמו גם ררכי הוראה לחומר שנלמד בד"כ רק באוניברסיטאות, ובכלל זה משפטים כבדים, כמו משפט ה- min cut - max flow, וזאת מבלי לפגוע בדיוק המתמטי.

הספר משרטט את דיוקנו של בעל החיים המסמל, יותר מכול, את הצלחתה של שמירת הטבע בישראל. תמצאו בו תשובות לשאלות שאף לא ידעתם לשאול על היעל: מה בין צבי ליעל ומה ביניהם לאיילה? למה הזכר נושא קרנים ענקיות ומה מיוחד ברגליו? היכן ניתן לצפות ביעלים ברחבי הארץ ולמה הם צמודים לצוקים? כיצד הם מצליחים להתקיים במדבר? מיהם אויביהם? מהן המסגרות החברתיות של היעלים ומהו מחזור חייהם? תמצאו בו גם תשובה לשאלה המהדהדת בספר איוב: "הידעת עת לדת יעלי סלע".

מאמרים: יונה צבר | סבא אפרים וסבא מנשה, שתי דמויות הפוכות בגוף ובנפש ( מבוסס על זיכרונות ילדוּת ופולקלור משפחתי וקהילתי) דב הכהן | 'ארץ הקדושה אי כיאו': מקורות חדשים הנוגעים למסורת על מקום קבורתו של ר' יעקב בעל הטורים באי כִיוֹס ולעלייה לקברו איתמר דרורי | 'מקוה ישראל' לר' ישראל קושׂטא (1851): ראשיתו של הסיפור היהודי המעובד לנוער כרמלה אבדר | הרהורים על טקסטים מאגיים בתכשיטים ובקמעות של נשים וילדים יהודים מתימן ומחבאן תום פוגל | גַ'עלֵה: נוסטלגיה תימנית בקפה שכונתי ברחביה ג'קלין לאזנוב | 'את החגים הכרתי לפי האוכל': מסורת וזיכרון בקהילה היהודית בארגנטינה סקירות: עֵלי יסיף | הבדיחה היהודית על היציאה מן הגטו דודו רוטמן | ראשית עידן הדפוס כתקופה חדשה בתולדות סיפור העם העברי

מאמרים: חיים וייס | 'ועל אותה שעה נחתם גזר הדין' – על היפוכים מעמדיים וחורבן הבית ורד טוהר | 'רבי חנינא והצפרדע' – הד למסורת סיפורית קדומה מאשכנז באסופה לילדים מאת אשר ברש ליטל ליברמן־אביטל | 'קח את המחלה ותן את הרפואה': הסרה במלח – פרקטיקת ריפוי נשית־מסורתית על קו תפר חברתי־תרבותי יובל הררי | נסים וכשפים בירוחם: רשומון מאגי־פוליטי דליה מרקס | קבלת השבת בקיבוצים: רליגיוזיות חילונית נרמינה עבדולאייב | גלישה היגודית (Narration Surfing): על טקסטים פולקלוריסטים המתפרסמים ברשת וניתוחם שני קוטלר־פוקס | 'היטלר מתעצבן': תרבות עממית במרחב הווירטואלי בישראל סקירות: אהרן ממן | פיליטונים ומקאמות בעידן של תמורה בתוניסיה Yosef Tobi and Tsivia Tobi, Judeo-Arabic Literature in Tunisia, 1850–1950 Detroit, MI: Wayne State University Press, 2014, 367 pp. ג'קלין לאזנוב | 'שמן שנשפך נדיר הוא איסופו' צביה טובי, מכלה לחמות: עולמה של האישה היהודייה בדרום תוניסיה והשתקפותו בספרות העממית, ירושלים: מכון בן־צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשע"ו iv] + 344] עמ' צילה זן־בר צור | מזון למחשבה עידית פינטל־גינסברג, המלאך והחמין: ייצוגי אוכל בסיפורי עם, חיפה: פרדס הוצאה לאור, תשע"ו, 176 עמ' תקצירים באנגלית

תרבות עממית מזוהה על פי רוב עם המשכיות. כיצד ניתן לעסוק בה במציאות של שבר וחורבן, המציאות שעמה התמודדו חוקרי הפולקלור הציונים לנוכח השואה? עם הידיעות הראשונות על החורבן באירופה, התאגדו רבים מהם בתל אביב והקימו את החברה לידע עם; במקביל הוקם בירושלים המכון לפולקלור יהודי. שני הארגונים המתחרים התמודדו באופנים שונים עם שברי החיים בגולה, וביקשו ליצור מתוכם משמעות חדשה. ספר זה בוחן את הפולקלוריסטיקה הציונית בשעה גורלית זו, מזווית שרואה במציאות השבורה יסוד עקרוני למחקר על תרבות בכלל, תוך שילוב גישות מחקר הפולקלור וחקר מדעים וטכנולוגיה. הספר מערער על ההבחנה בין ידע מחקרי אינדיבידואלי וידע עממי קולקטיבי, ובוחן את היומיום של המחקר: השימוש בארכיונים, העיסוק בדפים משרדיים, טקסי יובל של חוקרים ופרקטיקות של עריכה ועימוד. המתח בין תרבות לאומית ותרבויות אתניות (עדתיות) מואר כאן בצורה חדשה, כמו גם היחס בין אוונגרד לחקר הפולקלור.

בין יוני 2005 לנובמבר 2008 הודפס בעמודו האחרון של עיתון "הארץ" בימי שישי המדור "המילה האחרונה" שכתב מיכאל הנדלזלץ. בדרך כלל נאחזו המדור וכותבו באירועים אקטואליים, והמריאו מהם להרהורים בעקבות מילים, ביטויים ועוד עניינים טריוויאליים, אזוטריים ובלתי ישימים כליל. כך, למשל, הוא יצא לחפש את מקורות התפוח בגן עדן, התחקה אחר שמותיו של המה-שמו, הלך כמו ברווז בעקבות הג'ירפה הציונית הראשונה, חשף סודות בלשניים משפחתיים ועוד ועוד. נקודות האחיזה של הדברים במציאות היטשטשו על ידי הזמן שעבר ועשה את שלו, אבל המילים שיצאו ממוחו של הכותב שומרות עדיין על מידה סבירה של קוהרנטיות ועניין.

חבורות, חוגים ושדות הם אבני הבניין של האלגברה המודרנית כפי שהתגבשה במאתיים השנים האחרונות, ומשמשים כלים חשובים בכל ענפי המתמטיקה. ספר זה בונה בצורה שיטתית ומסודרת את יסודות האלגברה המודרנית, כהמשך לקורס ראשון באלגברה לינארית. הפרקים העיקריים של הספר עוסקים בתורת החבורות, תורת החוגים ותורת השדות (כולל תורת גלואה). משובצים בו תרגילים רבים, וכן מדגם שימושים במדעי המחשב. הספר פותח לקורא העברי צוהר לעולם המופלא של האלגברה, ותואם את תוכנית הלימודים בנושא לשנים ב' וג' בחוגים למתמטיקה ברוב מוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ. כמו כן הוא הכנה מתאימה לתחומים מתקדמים יותר כגון תורת ההצגות, חבורות לי, גיאומטריה אלגברית ותורת המספרים. "הספר כתוב בהרבה השראה, החל מסגנון הכתיבה הקולח, דרך בחירת ההוכחות והנושאים לכל אורך הספר, ועד לתכנונו הכללי, שהוא מרהיב. ניכר מאמץ מתוכנן ועקבי של המחברים להעלות את הקורא מעל לרמה של הפרטים הטכניים ולעמת אותו עם מהות העניין". (פרופ' יאיר גלזנר, אוניברסיטת בן-גוריון). (ספר קורס)

העטלפים מהווים כשליש ממאה מיני היונקים החיים בבר בארץ-ישראל. אחד מהם הוא עטלף הפירות, הנפוץ והמוכר ביותר בציבור הרחב. שלושים ושניים המינים האחרים הינם עטלפי חרקים. אותם כמעט אין איש מכיר ויודע על קיומם. לעטלפים תפקיד חשוב במארג חיי הבר בטבע הישראלי. מעצם היותם אוכלי חרקים רבים, יש בפעילותם תועלת רבה לאדם. למרות תרומתם הרבה לסביבה, יש לבני האדם פחד קמאי מפניהם. מקורו כנראה בהיותם פעילי לילה בעלי יכולת מופלאה לנוע ולתמרן בחושך מוחלט. דבר שנפלא בעיני האדם והובן רק במאה העשרים. מטרתו של ספר זה להביא לידיעת חובבי הטבע והציבור הרחב מידע מקיף ומפורט עליהם. תקוותנו שבכך נסייע לשפר את תדמיתם ואת ההגנה והשימור של אוכלוסיותיהם, למען ירבו ויפרצו לאורך ימים.