קובצי מחקרים בלשון העברית והארמית לתולדותיה ובתולדות המחשבה הדיקדוקית העברית יוצאים לאור אחת לשנתיים מטעם החוג ללשון העברית האונ' העברית בירושלים. הסדרה הינה שוות ערך ברמתה המדעית ל"לשוננו" כתב העת של האקדמיה ללשון העברית. כרך זה של מחקרים בלשון מוקדש לזכרו של פרופ' דוד טנא, חוקר ומורה ותיק בחוג ללשון העברית, באוניברסיטה העברית בירושלים. דוד טנא התנגד בחייו שיערכו לו מסיבות וטקסי פרידה ועל אחת כמה וכמה - שיגישו לו ספר יובל. אוניברסיטת בן-גוריון, שדוד טנא פעל בה רבות, בראשית דרכה, להקים את החוג ללשון העברית ולבססו, יזמה לפני שנים אחדות קובץ מחקרים לכבודו לאות תודה והוקרה על מפעלותיו שם, ומשנודע לו הדבר באקראי מפי חבר שבירכו לרגל המאורע, סיכל את היזמה. כך סוכל גם הרעיון לערוך ספר לכבודו לרגל פרישתו מן ההוראה באוניברסיטה העברית, לפני שנים אחדות. מרגלא בפומיה של דוד טנא ש'כל דבר שיש בו חשש אבק של כבוד הריהו בגדר עבודה זרה'. עתה משהלך לבית עולמו, שוב אין הוא יכול לברוח מפני הכבוד, והכרך הזה מוקדש לזכרו האהוב והנערץ. * * * כרך זה של מחקרים בלשון נועד מלכתחילה, עוד בימי חייו של טנא, לכלול את פרי עבודתם של חברי קבוצת המחקר ב"חכמת הלשון העברית וספרותה בימה"ב", שניהל פרופ' טנא בתשנ"ה, במכון ללימודים מתקדמים של האוניברסיטה העברית. כבר בראש אותה שנה, הוא בא בדברים עם עורך מחקרים בלשון דאז, פרופ' משה בר-אשר, והסכימו שפרופ' טנא יהיה עורך הכרך המיוחד הזה, אלא שלמרבה הצער, הוא נפטר קודם למימוש תכנית זו, ומעתה נעשה הספר זיכרון לו. לא כל ההרצאות שנישאו באותה שנה על ידי חברי הקבוצה ואורחיה מתפרסמים כאן. חלק מהן התפרסמו או עתידות להתפרסם בבמות אחרות, ורק חלק קטן מכלל ההרצאות רואה אור כאן. לדאבון לבנו, גם נפתלי קינברג ז"ל, חבר חשוב באותה קבוצה, נפטר בלא עתו ולא הספיק להשלים את המאמר שהיה בדעתו לפרסם כאן, על יסוד הרצאותיו על חכמת הלשון של פרשן הקוראן הקדום אלפרא ועל ראשית התגבשות המינוח בדקדוק הערבי ובדקדוק העברי. חבל על דאבדין. כדי לממש את כוונתו המקורית של טנא בנוגע לקובץ זה, לא פרצנו את גבולותיו המקוריים (זולת שילוב מאמרים של חברים אחדים שלא השתתפו באותה קבוצת מחקר) ולא הרחבנו את היריעה אף לתחומי עיון אחרים שפרופ' טנא ז"ל התעניין בהם, העברית החדשה והבלשנות הכללית, והוא נשאר פחות או יותר במתכונתו המתוכננת מאז. כל המאמרים בקובץ אפוא עוסקים בחכמת הלשון בימי הביניים. ומאחר שהם קשורים בקשר מונוגרפי, הם הוצגו בגוף הספר לא על פי סדר אלפביתי טכני של שמות מחבריהם (כמקובל בכרכים הקודמים) אלא על פי הסדר ההיסטורי של חכמי הלשון הנידונים בהם. בראש כל המאמרים הבאתי לדפוס את הרצאת הפתיחה של טנא ז"ל בקבוצת המחקר הנזכרת, והיא משרטטת באופן מקיף ביותר את מצב המחקר בתחום חכמת הלשון העברית וספרותה עד ימינו ממש <על הערותיי חתמתי בראשי-תיבות>. קבוצת המחקר אף ערכה כנס בינלאומי בכז-כח בסיון תשנ"ה (26-25 ביוני 1995) ובמסגרתו התקיים רב-שיח על הנושא "כיצד מהדירין חיבורים קדומים בחכמת הלשון". הדברים שנישאו באותו רב-שיח היו מאלפים אך, למרבה הצער, לא הוקלטו ולא נשתמרו. גם אנשים שנטלו חלק בדיון לא ניאותו להעלות את דבריהם על הכתב. יוצאים מכלל זה דבריו של טנא ז"ל, שנמצאו בכתב בעיזבונו, ודבריו של פרופ' אהרן דותן יבל"א. הדברים יפים, אקטואליים ומחכימים כבשעת אמירתם, ויש בהם מסר ברור וגם נקיטת עמדה. הם עשו רושם רב בשעתם, כי הם נגעו במוקד הבעיה, אשר על כן הוחלט לפרסמם כאן. יש לקוות שבעקבותיהם יימשך הדיון בשאלה זו. שאר המאמרים ערוכים לפי חטיבות האלה: המסורה וראשית הדקדוק; הדקדוק הקראי; הדקדוק בספרד, בפרובנס ובאשכנז; והדקדוק מבית מדרשם של ההבראיסטים הנוצרים. לא כל החטיבות שוות בהיקפן ולא כל המאמרים נושאים אופי אחד. יש בעלי אופי תיאורי ויש בעלי אופי תיאורטי. ובפירוט: מאמרו של י' עופר דן בזיקת הדקדוק למסורה. מאמריהם של ג' חאן ושל כותב שורות אלה עוסקים בדקדוק הקראי במאה העשירית והאחת עשרה. הראשון עוסק בחכמת הלשון של אבן נוח, והשני - בתיאור מבני של חלק ג' מהחיבור 'אלכתאב אלמשתמל' למדקדק הקראי אבו אלפרג' הרון. מאמרו של דן בקר עוסק בזיקתו של 'כתאב אלמואזנה' לר' יצחק בן ברון למדקדקים ערביים. מאמרו של ר"ש שטיינר עוסק בשאלת משך התנועות בעברית: תיאורים ותאוריות מהירונימוס עד ריה"ל לאור הפולמוס הדתי. מאמריהם של א' סאאנז-בדייוס, ק' דל ואייה ומאיר זיסלין דנים בהיבטים שונים של מורשתו הדקדוקית של ר' אברהם אבן עזרא. מאמרה של ש' יפת עוסק בתורת הלשון של רשב"ם. מאמרו של ס' אסלנוב דן בחקר הפונולוגיה של רד"ק, האפודי ודבלמש, על רקע הדקדוק הלטיני מבית מדרשם של דונאטוס ופריסקיאנוס. מאמרה של סופי קסלר-מסגיש דן בקליטתו של הדקדוק העברי בקרב ההבראיסטים הנוצריים בשלהי ימי הביניים ובתקופת הרניסאנס. הכרך הזה צמח בעיקר מן התורה שנלמדה, שנידונה ושנתגבשה במכון ללימודים מתקדמים של האוניברסיטה העברית באותה שנה. אני חוזר ומביע כאן את תודתי ותודת חברי הקבוצה למכון ללימודים מתקדמים ולפרופ' דוד שולמן שעמד בראשו באותה תקופה, ולכל צוות העובדים של המכון, שסייעו בידי מנהל הקבוצה, ובידי עמיתיה ואורחיה לקיים שנת לימודים פורייה ומרתקת. עיקר המימון להפקת הכרך בא מן המכון למדעי היהדות. המערכת מבקשת להודות בזה לראש המכון, פרופ' יום-טוב עסיס, למזכירת המכון היוצאת, גב' אילנה מאוטנר, ולמזכירה הנכנסת, גב' עירית מגורה-הלוי, וכן לרכזת המחקרים, גב' אהובה כהן, על הטיפול השוטף בתפעול הצרכים החומריים של ההפקה. חלק מההוצאות מומנו מסיוע שקיבלנו ממרכז בן-יהודה לחקר תולדות הלשון העברית. תודתנו למרכז ולעומד בראשו, פרופ' משה בר-אשר, על התמיכה הנדיבה. ברכות גם לגב' לני קרויזר, עורכת הלשון בתקופת העבודה הראשונה על כרך זה, ולמחליפתה, גב' חוה הופמן, שהמשיכה את העבודה במסירות ובירכה על המוגמר. ואחרונים חביבים, מר ציון בושריה, מנהל יחידת המיחשוב וההוצאה לאור של האקדמיה ללשון העברית, ועובדות היחידה, הגב' ליזה מוהר והגב' אורית ***, שהעמידה את הסְּדָר והביאה את הספר לדפוס. יבואו כולם על הברכה.

סמנטיקה מושגית היא ענף חדש ומתפתח של הבלשנות ההכרנית (קוגנטיבית). היא חוקרת קשרי מילים, מושגים, רשתות, תבניות לשון, מטפורות ושדות סמנטיים. בפרק המבוא ימצא הקורא תיאור של ההתפתחויות שהתרחשו בתחום זה בשנים האחרונות. שאר פרקי הספר מתחקים אחרי שישה מושגים מופשטים היוצרים רשת מושגית ומילולית. בחקר יחסי משמעות בין מילים, ניבים, מטפורות בשדה סמנטי יש יסוד בלשי: האם יש משותף לדוקר ,טמא ,מחוספס, אין וגיהינום? כיצד הם יוצרים את שדה השלילות ומה מיוחד לו? האם הדו - משמעות של מצוין (נפלא מול מצוין במפה) קשורה לדו - משמעות של מעריך או של בסדר? ששת השדות של מושגים מופשטים הנפרסים כאן: תכונות ,שונות, שלילות, השתנות ,חלוקה וספירות וערך מתחקים אחרי האופן שבו ביטויי חושים, יסודות ציוריים מטפורות וריבוי משמעות, בונים את מנגנוני ההפשטה של הלקסיקון הלוגי - מושגי. הספר נועד לחוקרים וללומדים בבלשנות המודרנית, בעיקר בסמנטיקה, לעוסקים בפילוסופיה של הלשון, בפסיכולוגיה הכרנית (קוגנטיבית), ולכל מי שיופיה, עושרה ותהליכי התפתחותה של הלשון העברית קרובים ללבו.

The Hebrew language comes down to us in several versions, each ethnic community having its own unique tradition of pronunciation. Even though these traditions are subject to the various vernaculars and sometimes differ markedly from each other, their common basis is evident. All, that is, but the pronunciation of the Samaritans, whose traditions stands apart from the others, unique and surprising.

הג'ודזמו – הלשון הידועה גם בשמות לדינו, ספניולית, ספרדית-יהודית – היא שפה יהודית המורכבת מיסודות רומאניים, שמיים ובלקניים, אשר נוצרה בספרד בימי הביניים והתפתחה לאחר הגירוש, בעיקר באימפריה העות'מאנית. זהו ספר מקיף, ברמה אוניברסיטאית, על שפת הג'ודזמו. הוא כולל סקירה היסטורית, קטעי קריאה, תיאור הלשון, תרגילים, לוח הפעלים ומילון דו-לשוני. במבוא נסקרת התפתחות השפה והספרות שנכתבה בה מימי הביניים ועד התקופה המודרנית. קטעי הקריאה, ברמות מודרגות, נלקחו מהספרות והעיתונות בג'ודזמו שהופיעו במאתיים השנים האחרונות ומהספרות העשירה שנמסרה בעל פה – הכוללת פתגמים ואמרות, שירי עם ובלדות, סיפורים, בדיחות וחידות. הקטעים מפגישים את הקוראים עם העולם התרבותי והחברתי של דוברי השפה. תיאור הלשון כולל הסברים על המערכת הפונולוגית של הג'ודזמו, שיטות הכתיב באלף-בית העברי המסורתי ובאותיות לטיניות, וניתוח המורפולוגיה והדקדוק המוצגים בקטעי הקריאה, והוא מקנה לקוראים יסודות מוצקים בשפה. הספר מיועד ללימוד עצמי או ללימוד בקבוצה, ואינו דורש מהקוראים ידע מוקדם בשפה כלשהי פרט לעברית.

זהו ספרו האחרון של פרופ' נתן שפיגל, המשך לספרו מלים מספרות, מבחר מונחים וגלגולם בתרבות האנושית (הוצאת מאגנס, תשנ"ב). גם בספר זה מבאר המחבר מלים ומונחים המשמשים בעברית, שמוצאם מן היוונית והרומית, מסביר את דרך התקבלותם בלשונות האירופיות, את תולדות התפתחותם והשינויים שחלו במובנם. כמה מן המונחים זכו לסקירות ארוכות ומפורטות ההופכות את הספר לאנציקלופדיה-זוטא.

הצד היצרני למחצה של הלשון, שאינו מיוסד במלואו על מנגנון של חוקים שתוצרתם צפויה מראש, הוא עדיין אבן נגף של רבות מן התורות הבלשניות, וראשונה שבהן התורה הגנרטיבית. הספר הוא מחקר מקיף ראשון מסוגו של הסמנטיקה והתחביר של צירופים שיצרנותם מוגבלת. נדונים בו צירופים מן העברית של ימינו. הספר מושתת על המחשבה ההוליסטית, שמשמעותו של צירוף היא יותר ממה שעולה מן החיבור של משמעויות מרכיביו. לפי השקפה זו החלקים נוצרים בהקשר של השלם ושומרים על זיקתם אליו גם לאחר שהופרדו ממנו, לפיכך בלשון האנושית אין הצטרפות שאינה מוגבלת. מן הספר משתמעת קריאה לבחינה תאורטית מחודשת של הלשון כצופן בין-אישי דינמי, המסתגל להרגלים המשתנים של השימוש בלשון.הספר מיועד לחוקרי הלשון, ללומדי הלשון והבלשנות הכללית ולקורא המשכיל.

This collection of papers in Hebrew and Semitic linguistics is the English pendant to the Hebrew volume. The nucleus of this collection is formed by researches into the history of Biblical Hebrew. They deal with details, yet the introduction, entitled "On the History and Structure of Hebrew", especially written for this publication, fits them into the general frame. It is to be hoped that this collection will convey to scholars, something more than the mere sum of the various publications, and that the indices will enable the reader to find his wish more easily. עמודים מהספר גרסה מקוונת לספר זה אפשר לקנות כאן