עם תום הגילויים הטקסטואליים של פיוטי הגניזה ולאחר שהעיסוק הפילולוגי בהם מיצה את עצמו, הגיעה השעה לשאול שאלות מסוג אחר. הקורפוס העומד לרשותנו רחב די הצורך לדון בשאלות של מהלכים גדולים והקשרי תרבות רחבים. בין השאר דן ספר זה בשאלת היחסים בין תרבות השיר ובין תרבות הדרשה, בין העברית לארמית של התרגומים, בין חשיבה רציונלית למיסטיקה של יורדי מרכבה, בין שירת הקודש לשירת חצר ביזנטית. גם הצד החומרי נדון בפרקי הספר. בגולן נרשמו פיוטים מקומיים על גבי פפירוס, בעזה העתיק אותם בשלב מאוחר יותר פייטן, שהיה גם דיין מקומי, על גבי נייר. חלק מהפיוטים גם הגיע לפוסטאט (קהיר העתיקה) כתובים על גבי קלף מחוק, שהכתב התחתון שלו מורכב מכתבים פגניים או נוצריים. מן הקהילה שאימצה את יצירותיו של פייטן ומכאן אל מחזורי התפילה האירופיים ואל מנהגי התפילה עשו הפיוטים דרך ארוכה ומאבק הישרדות לא קטן, מארץ-ישראל ליוון ואיטליה, ומשם לאשכנז וצרפת. מבעד לכל השכבות הללו ספרנו מנסה להפליג גם אל עולם הרוח והיצירה.

'קדושתא' היא מערכת פיוטים לתפילת עמידה, המתרחבת לכבוד אמירת הקדושה ומונה חלקים רבים ומורכבים. ראשיתה בארץ ישראל, במאה הרביעית או החמישית. לפנינו היא עומדת לראשונה כקומפוזיציה בנויה בעלת חוקים סדורים ומורכבים ביצירתו של הפייטן יניי, בן אמצע המאה השישית, רבו של ר' אלעזר בירבי קליר (המכונה בפי העם 'הקליר'). כפי שהיא מופיעה לפנינו במאות יצירות של יניי והבאים אחריו, צופנת הקדושתא סודות רבים: שרשרות הפסוקים מסתוריות מלוות את חלקיה הראשונים; פסוק קבוע המסיים את השרשרת השלישית, ואחריו המילים המוזרות 'אל נא'; חלק רביעי שתבניתו חופשית, המסתיים תמיד, משום מה, במילה 'קדוש'; חלק חמישי שבפיוטי יניי הוא ה'עשירייה', פיוט בעל אקרוסטיכון קטוע של עשר אותיות בלבד, ואחריו תפילה הפותחת 'אל נא לעולם תוערץ' וסיבת הופעתה אינה ברורה; ובהמשך קבוצת פיוטים המכונים 'רהיטים', הכתובים מסיבה כלשהי בתבניות סטראוטיפיות ייחודיות; ואין אלו אלא מקצת מן התמיהות העולות מן הקדושתאות של יניי וחבריו. הדיונים בספר מוקדשים להצעת פתרונות לכל השאלות הללו ולאחרות, תוך חשיפת שרידי קדושתאות שקדמו ליניי, ומתוך העיון בהן – חתירה להצבת מודל התפתחותי רצוף ומובנה של הקדושתא, מראשיתה ועד להופעתה המורכבת בימי יניי ור' אלעזר בירבי קליר. הספר נועד בראש ובראשונה לחוקרים, אבל גם המתעניינים בפיוט ובתולדותיו שאינם אנשי מחקר יוכלו להיחשף דרכו לאוצר גדול של פיוטים קדומים, אשר ביניהם מסתתרים קטעים מרהיבים ביופיים הרואים כאן אור לראשונה.

מילון זה הוא תוצר של עבודת שדה שנמשכה כחצי יובל שנים. מאז פרסום המהדורה הראשונה בתשע"ג הוא תוקן, הורחב ושוכלל. הוא מציג מעל 4500 ערכים וכ-6000 תת-ערכים מן המרכיב העברי בלשונות היהודים, רובם נרשמו מפי כ-240 מסרנים מקהילות ישראל. המחקר התמקד בערבית היהודית של תימן, עירק וצפון אפריקה, בגאורגית היהודית, בפרסית היהודית, ובלהגים מסוימים של הארמית החדשה. המילון מפנה אל הספרות הנוגעת לתחומים אלו ודרך שיטה גם אל מילון החכיתייה של פרופ' יעקב בן-טולילה, אל מילון האיטלקית היהודית של פרופ' מריה מאיר-מודנה (בדפוס) ועוד. ערכים אחדים הם בעיקרם מדריך ביבליוגרפי.

קובץ על יד , שנתון חברת 'מקיצי נרדמים', הוא במה לפרסום טקסטים עתיקים במדעי היהדות מכתבי יד, שהיקפם קטן מספר. תוכן העניינים פירוש מזמורי תהילים לר' יצחק בן שלמה אבן סהולה 1 יוצא לאור עלי ידי אבישי בר-אשר הפתיחה לספר תולדות אדם לר' יוסף הבא משושן יוצאת לאור על ידי ליאוס זקס-שמואלי 47 'ספר השגות' על פירוש רש"י לתורה המיוחס לראב"ד: מבוא ומהדורה 77 יוצא לאור על ידי אריק לווי ודורון פורטי ביאור על 'הלכות יסודי התורה' מאת ר' שלום ענבי - מהדורה מדעית 135 יוצא לאור על יידי עפר אליאור פירוש לעמוס לרבנו יוסף חיון 251 יוצא לאור על ידי יוחנן קאפח

ספר זה מתחקה אחר ההיסטוריה של ׳ברכת העבודה׳ בתפילת העמידה , מתקופת הבית השני ועד ימי הביניים המוקדמים . על מנת לשחזר את הנוסחים השונים של הברכה במהלך הדורות, נידונים כאן מקורות מגוּונים : חיבורים מתקופת הבית השני , מקורות מספרות חז״ל , טקסטים נוצריים , פיוטים קדומים , עדויות של חכמים ימי בניימיים , וכמובן , עשרות סידורים וקטעי סידורים מן הגניזה הקהירית ומחוצה לה . העיון המשווה בין המקורות הללו מאפשר תיאור של התפתחות נוסחהּ של 'ברכת העבודה' , שופך אור על תולדות תפילת הקבע , ותורם להבנת התהליך בו פעולות מסוימות נתפסו במסורת היהודית כתחליפים לעבודת המקדש .

בספר שלפנינו מוצעים שנים עשר פרקי מחקר ועיון מאת פרופ' אילן אלדר, העוסקים בשיטות ניקוד קדמוניות של העברית ובמסורות הקריאה (הגייה ותצורה) של היהודים הנוהגות בתפוצות ישראל, בייחוד במנהג אשכנז הקדמון. פרקים אלו התפרסמו לאורך השנים כמאמרים נפרדים וכאן הם מאוגדים כמשנה סדורה אחת . הפרקים בכרך זה: פרק א: הניקוד הארצישראלי טברני: מהותו וגלגוליו פרק ב: ניקוד ההגדה של פסח במחזור ויטרי פרק ג: טיבן של מסורות הקריאה העבריות בימי הביניים והמקורות למחקרן פרק ד: חקר מסורות הקריאה של העברית שבפי עדות ישראל פרק ה: ההגייה המסורתית של יהודי בגדאד פרק ו: כפלי גרסה במסורותיה הלשוניות של העברית פרק ז: מסורת הקריאה הקדם אשכנזית פרק ח: לשאלת מקורותיה של מסורת ההגייה האשכנזית פרק ט: מסורות ההגייה ושיטות הניקוד של העברית פרק י: תרומת שלמה מורג לחקר המורשה הלשונית של יהודי תימן פרק יא: חידושי לשון בפיוטי מחזורי אשכנז פרק יב: צורות לשון חכמים במסורת הקריאה האשכנזית הקדומה כהשתקפותה בניקודו של מחזור וורמייזא

The eighteen studies presented here originated in a symposium held at Yale in 2014, attended by scholars from Europe, Israel, and North America. The papers approach the subject of Mishnaic Hebrew from many different angles and directions, including grammar, from morphology to syntax to pragmatics; the relationship between the literary dialect and epigraphic evidence; manuscripts; questions of language contact, lexicography, social history, and medieval traditions; and the problem of translating Mishnaic Hebrew into modern languages. The contributors to this volume are among the leading scholars in the field and the collection represents both the current state of research and the cutting edge of future work. This volume includes the following essays: Chanan Ariel | Deviations from Mishnaic Hebrew Moshe Bar-Asher | Problems in the Description of the Morphology of Mishnaic Hebrew Elitzur A. Bar-Asher Siegal | Towards a Reconsideration of the Tense-Aspect-Mood System of Tannaitic Hebrew Gabriel Birnbaum | Phonological and Morphological Studies in MS Antonin 262 (Mishnah Seder Teharoth) Steven E. Fassberg | The Language of the Bet Amar Papyrus in Light of Other Judean Desert Documents Steven D. Fraade | The Innovation of Nominalized Verbs in Mishnaic Hebrew as Marking an Innovation of Concept Aaron Koller | The Social and Geographic Origins of Mishnaic Hebrew Aharon Maman | Rabbinic Hebrew in the Eyes of Medieval Hebrew Philologists Emmanuel Mastey | Cases of Semantic Variation in Mishnaic Hebrew: The Verbs hillek and qaras Michael Ryzhik | The Language of the Mishnah from the Late Manuscripts to the Printed Editions Bernard Septimus | The Face of Shame: Between Palestinian Blushing and Babylonian Blanching Rivka Shemesh-Raiskin | Towards a Description of Halakhic Give-and-Take Conversations in the Mishnah Nurit ShovalDudai | Identical Lemmata of Greek and Latin Loanwords in the Historical Dictionary of the Hebrew Language: Classes and Criteria Ruth Stern | The Noun haluq and Its Variant Forms in Rabbinic Hebrew Daniel Stokl Ben Ezra | The Mishnah into French: Translation Issues Ofra Tirosh-Becker | The Relative Pronoun Se- Rabbinic Hebrew as Reflected in Karaite Sources Doron Ya'akov | The Relation between Maimonides and the Yemenite Tradition in Mishnaic Hebrew Alexey (Eliyahu) Yuditsky | qosin and qorpayot לעיון בשאר הכרכים נא לחץ כאן

המאמרים בכרך זה: יצחק אבישור | פורים והושענה רבא - שמותיהם, כינוייהם וגלגוליהם בעברית, בארמית ובערבית אילן אלדר | העשייה הלשונית בעברית בקהילה הספרדית־פורטו גזית באמסטרדם דוד בוניס | השורשים הערביים־יהודיים למסורת תרגום המקרא בלאדינו יהושע בלאו | עיונים במילונו המקראי של אלפאסי יהושע בלאו ויוסף יהלום | טיפולוגיה של כתבי יד בניקוד ארץ־ישראלי דרור בן אריה | "מקנה אברם" לאברהם דבלמש: קריאה מחודשת בדקדוק עברי מהמאה הט"ז לאור חיבורים עבריים ולטיניים נאסר בסל | על השוואת הלשונות ב"תפסיר אלאלפאט" לאבו אלפרג' | הארון: ההשוואות ללשון חכמים ולארמית משה בר־אשר | מגבלות הכתיב והכתב ותורת הצורות: סוגיה בדקדוק לשון חכמים אליצור בר־אשר סיגל | עיון בשאלות רטוריות בארמית הבבלית יוחנן ברויאר | רבה ורבא, אבה ואבא — כתיב, הגייה והוראה חנוך גמליאל | לדרך ההגדרה המילונית בימי הביניים - מנחם בן סרוק ורש"י סנטיאגו גרסיה־חלון | כתבי יד שקדמו ל - Introductiones לאלפונסו דה סמורה ( (Alfonso de Zamora אהרן דותן | ההגייה הכפולה של רי"ש יונתן האורד | לשון קודש, לשון כשדים, לשון יוונים : רשימת הלשונות ב"מאור עין" ומסירתו של " דקדוקי המקרא " יהודית הנשקה | הערבית של יהודי פקיעין: בין ערבית יהודית לערבית מקומית דורון יעקב | מסורת תימן בקריאת המשנה - סוגיה אחת במערכת הפועל ג'פרי כאן | מבטא הדגש במסורת הקריאה הטברנית של המקרא אשר לאופר | מימושי קמץ בימינו (כיצד יש לבטא מילים כמו נעָמֳִי או תעָֽבָ דְֵם? ( חוזה מרטינז דלגאדו | טיבן של רשימות מילים מקובצות במחברת מנחם בן סרוק חננאל מירסקי | נוסח מחברת מנחם על פי מהדורת א' סאנץ־בדייוס יוסף עופר | 'בָּרוֹי דיוסף' - שתי הערות מסורה על מילים קמוצות וגלגוליהן שמואל פסברג | נסתר עבר בפועלי ל"י הנחתם ב- u בארמית השומרונית יונה צבר | עברית בצלה של ארמית חדשה: עברית "מזרחית " כפי שמשתקפת בטקסט עברי, מספר עיירות הכורדים , של חכם יהודי מכורדיסטן משנת תרצ"ב ) 1932 ( משה קהן | מקרא קצר - הפיכתו של כלל פרשני לכלל לוגי בכתביו של כספי מיכאל ריז'יק | הבדלי הרגלי הכתיב בין חלקים שונים של כתב־יד קאופמן של המשנה יעל רשף | קווי ייחוד לקסיקליים בעברית הכתובה של תקופת התחייה אורה ) רודריג ( שורצולד | עקרון המכנה המשותף בהתגבשות העברית ובהתפתחותה יוסף שיטרית | היצגי הקהילה היהודית ואתוס קהילתי - עיון סוציו־פרגמטי־לשוני בקינה של ר' שלמה חלואה ) מכּנאס, 1790 ( יוסף תדגי | חידושי לשון וצורות נדירות ביצירתם הרוחנית של חכמי מרוקו עפרה תירוש־בקר | עברית וערבית בדרושים לבר מצווה מגרדאיה ) אלג'יריה ( תקצירים באנגלית

קבץ על יד , שנתון חברת 'מקיצי נרדמים', הוא במה לפרסום טקסטים עתיקים במדעי היהדות מכתבי יד, שהיקפם קטן מספר. המאמרים בכרך זה: דפים חדשים מ'סידור השם המפורש' - יוצאים לאור על ידי ורד רזיאל קרצ'מר ואורי ארליך קטעים ממערכות יוצר ליום הכיפורים לר' שלמה סולימן אלסנג'ארי - יוצאים לאור על ידי עדן הכהן מערכת יוצר לשמחת תורה המיוסדת על תהלים קיט ליוסף אבן אביתור - יוצאת לאור על ידי יהושע גרנט שרידי קרובות י"ח המיוחסות לר' יוסף אבן אביתור - יוצאים לאור על ידי אבי שמידמן סליחות חדשות ליוסף אבן אביתור וליצחק בן לוי אבן מר שאול - יוצאות לאור על ידי אריאל זינדר 'הושענא אל מריח ערוגת גני': קדושתת י"ח להושענא רבה מאת דוסא החזן בירבי יהושע - יוצאת לאור על ידי מיכאל רנד פיוטי ר' יעקוב אלאעין - יוצאים לאור על ידי שרה כהן שירי יחזקאל הכהן בן עלי - יוצאים לאור על ידי טובה בארי מכתב אל ר' אברהם החסיד ובו שבח התפילה בפֻסטאט - יוצא לאור על ידי מרדכי עקיבא פרידמן השלמה לפירוש הפיוטים בספר ערוגת הבֹּשם - יוצאת לאור על ידי שמחה עמנואל 'תְּהִלָּה': בקשת אותיות מאת ר' יהוסף האזובי - יוצאת לאור על ידי בנימין בר־תקוה קובץ משלים מאשכנז מימי הביניים - יוצא לאור על ידי שולמית אליצור

בספר הזה מוצעים תשעה-עשר עיונים (בפרק המבוא ובפרקים א–יח). רובם עוסקים בלשונות ובמסורות של יהדות המגרב. מקום מרכזי בספר תופסות הקהילות במרוקו, ועמן יש פרקים העוסקים בתעודות מקהילת גרדאיה שבדרום-אלג'יריה. כן מוצעים תיעוד של מנהגים ושל מעשים מקהילות אחדות ועיון נרחב בהם. רוב פרקי הספר מבוססים על כתבי יד ותעודות הנמצאים באוסף כתבי היד היהודיים מצפון-אפריקה בספריית אוניברסיטת ייל. אחרי המבוא ושמונה-עשר הפרקים המוצעים בחמשת השערים הראשונים מובאים בשער השישי שלושה נספחים. אף שאינם מוגשים כפרקי מחקר, יש בהם תיעוד מבורר. שני הנספחים הראשונים מוקדשים לארבעה מסרנים שלא מעט ממחקריו של המחבר התבססו על מסירותיהם בכתב או בעל פה.

הספר מכנס עשרים ממאמריו של פרופ' אילן אלדר בחקר תורת הלשון ותורת הקריאה בימי הביניים, שהתפרסמו בכתבי עת מדעיים ובספרי זיכרון ויובל. המאמרים, שנכתבו במהלך שלושים ושלוש שנים, כוללים פרסומי טקסטים מתוך כתבי יד וקטעי גניזה שטרם ראו אור ועוסקים במגוון נושאים היסטוריוגרפיים ובלשניים: ראשיתה של תורת הלשון העברית, חקר הלשון העברית אצל יהודי גרמניה, איטליה, ספרד, תימן וצרפת, שיטות עריכה ומבנה של מילונים, שיטות גזירה, תפיסת השורש, חלוקת הבניינים, אורך התנועות, חילוף אותיות, ועוד.

קבץ על יד , שנתון חברת 'מקיצי נרדמים', הוא במה לפרסום טקסטים עתיקים במדעי היהדות מכתבי יד, שהיקפם קטן מספר. המאמרים בכרך זה: תפילת הבוקר הארץ-ישראלית בשרידי מגילה מן הגניזה , יוצאת לאור על ידי ורד רזיאל-קרצ'מר פיוטי כלף בר סעיד , יוצאים לאור על ידי אמתי הראש פירוש אלמוני לספרי מגניזת אירופה , יוצא לאור על ידי אלה טוביה השלמה למדרש לקח טוב על הקרובה הקלירית 'זכור איכה אנו' , יוצאת לאור על ידי יעקב פוקס עניין ראש חודש – פרק י"ח מתוך החיבור 'איסור והיתר' , יוצא לאור על ידי י' צבי לנגרמן 'כללי הקל וחומר' – חומר חדש מספרות הכללים מבית מדרשו של ר' יצחק קנפנטון , יוצאים לאור על ידי אבירם רביצקי פירוש פילוסופי וקבלי של ר' מיכאל בן שבתי בלבו למזמור כט בתהלים , יוצא לאור על ידי דב שוורץ פירוש ר' דוד אבן יחייא להקדמת מורה הנבוכים לרמב"ם , יוצא לאור על ידי אלי גורפינקל