מה היה קורה אילו נכשלה ההתנקשות בארכידוכס פרנץ פרדיננד בסרייבו ב-28 ביוני 1914? אולי לא הייתה פורצת מלחמת העולם הראשונה וכל ההיסטוריה של המאה העשרים הייתה נראית אחרת מכפי שהתרחשה במציאות? מה היה קורה אילו שמרה בריטניה על נייטרליות במלחמות העולם? האם האימפריה הבריטית הייתה מוסיפה להתקיים עד ימינו? האם ייתכן שהיטלר ואווה בראון לא התאבדו בבונקר בברלין, אלא נמלטו והסתתרו בארגנטינה? ואילו ניצחה הארמדה הספרדית את אנגליה בשנת 1588, האם לא הייתה מתנהלת מלחמת אזרחים באמצע המאה השבע-עשרה ואנגליה הייתה מדינה קתולית עד היום? איך הייתה נראית כיום ארצות הברית אילו הקונפדרציה של מדינות הדרום ניצחה במלחמת האזרחים האמריקאית? עוד כהנה וכהנה ספקולציות על רגעים בעבר, שבהם ההיסטוריה הייתה עשויה לפנות לנתיב אחר מזה שבו הלכה במציאות, ממלאות בעשורים האחרונים אינספור דפים בספרות בדיונית ובספרות המחקר. בספר עבר אחר בוחן ההיסטוריון ריצ'רד אוונס בעין ביקורתית את הסוגה הפופולרית הזאת ומנתח את מניעי מחבריה – משעשוע והבעת משאלות לב ועד כוונה רצינית של החוקר להבין לאשורו את המהלך שנבחר באמצעות בחינת החלופות האפשריות. היסטוריה נוגדת-מציאות מדגישה בדרך כלל את יד המקרה באירועים מכריעים ושוללת גישה דטרמיניסטית או טלאולוגית; ואולם ברוב המקרים, טוען אוונס, או שאינה מתקבלת על הדעת או שהיא מייחסת לשינוי אחד השפעות דרמטיות ארוכות טווח בלי להביא בחשבון היבטים קריטיים רבים אחרים במרוצת הזמן שהיו מובילים לתוצאות שונות לחלוטין. לדעתו, תפקיד ההיסטוריון הוא לנסות ולהבהיר את מה שקרה באמת ולא להפריז בהשערות על היסטוריה דמיונית.

Chaim Waxman, the pre-eminent sociologist of contemporary Orthodoxy, is one of the keenest observers of American Jewish society. Having written on various aspects of this subject over the past forty years, he now revisits his earlier work in the light of recent developments. His familiarity with the entire spectrum of the Orthodox world combined with his deep knowledge of halakhah and his rigorous command of statistical and demographic data enables him to articulate distinctive perspectives on the issues that he addresses. His focus is not only on the various directions in which Orthodox practice is moving but also on how this affects the community as a whole. Waxman’s range is wide. After reviewing the socio-economic changes in American Orthodox communities and examining the reasons for them, he goes on to consider the political patterns of contemporary American Orthodox Jews. Demographic changes are also explored, particularly those relating to family life. Moving to the communal level, he discusses the increasing Americanization of Orthodox Jews, taking special note of how developments in Orthodoxy in Israel are having an increasing impact on American norms as contact between the two communities grows. In illustration of how Orthodoxy is adapting to modernity, he then presents a detailed discussion of halakhic developments, particularly regarding women’s greater participation in ritual practices and other areas of communal life. He shows that the direction of change is not uniform: there is both greater stringency and greater leniency, and he discusses the many reason for this both in the Jewish community and in the wider society. Relations between the various sectors of American Orthodoxy over the past several decades are also considered. The result is a comprehensive analysis from an acknowledged expert that will be of interest to everyone concerned with developments within American Orthodoxy and with the sociology of religion more generally.

ספר זה דן בפרשת עלייתה ושקיעתה של המעצמה הספרדית במאות החמש עשרה עד השבע עשרה, נושא שריתק את דמיונם של היסטוריונים בספרד ומחוצה לה במשך דורות. בפתח החיבור נסקרות בתמציתיות תולדות ספרד בעת העתיקה ובימי הביניים. בהמשכו מגוללים בתיאור רחב יריעה האירועים שהבטיחו לספרד למשך כמה דורות מעמד של מעצמה, אגב עימותים בזירה הבינלאומית, מערכות צבאיות בים וביבשה, התקשרויות שושלתיות וכינון בריתות. בד בבד המחברים דנים בהתפתחויות הנוגעות לתחומי השלטון, הדת, החברה, הכלכלה, הספרות, האמנות והתרבות העממית, ומסבירים את יחסי הגומלין בין אלה לבין התחום הצבאי-מדיני. הספר סוקר את גילוי אמריקה וכיבושה את התבססות השלטון ודפוסי התרבות הספרדיים בשטחים שנכבשו, ונשקלת שאלת חשיבותה של האימפריה האמריקנית ליומרותיה המעצמתיות של ספרד. גם מסכת היחסים של ספרד והעם היהודי זוכה לתיאור נרחב. פרד ברונר הוא פרופסור אמריטוס של האוניברסיטה העברית, בה לימד היסטוריה של ספרד, פורטוגל ואמריקה הלטינית (1967-1994). פרופ' ברונר פירסם כארבעים מאמרים במיטב כתבי העת שבארצות הברית, בספרד ועוד ארצות. בשנת 1978 הוענק לו "פרס רוברטסון" מטעם המדור הלטינו-אמריקני של האגודה ההיסטורית האמריקנית. אילן רחום לימד היסטוריה של אמריקה הלטינית ושל אירופה בראשית העת החדשה באוניברסיטת בר אילן (1986-2005). פרסומיו של ד"ר רחום כוללים שישה ספרים ושני תריסרי מאמרים. שני ספרים מפרי עטו התפרסמו בעבר בהוצאת כרמל - "פרשת השב"כ" (1990) ו"תת יבשת בטלטלה: אמריקה הלטינית (1900-2000)" (2003).

When Poles and Jews emigrated to North America, the relationship between them developed in new ways. This volume looks at various aspects of that relationship, past and present. Key topics include literary and journalistic representations; institutional contacts; attitudes to the Holocaust; the debate over Jedwabne; physical violence and initiatives for mutual understanding. As usual in Polin , substantial space is also given, in 'New Views', to recent research in other areas of Polish-Jewish studies.

במאה העשרים עברה אמריקה הלטינית תמורות כבירות. בראשית המאה היתה תת היבשת בעלת אוכלוסיה דלילה, שימרה רבים מהתכנים והערכים שנוצקו בתקופת השלטון הקולוניאלי, וכלכלתה התבססה על ייצוא חומרי גלם ומוצרי חקלאות, כגון קפה, סוכר, בננות ובשר. במאה העשרים גדלה האוכלוסיה פי תשעה, צמחו ערי ענק והתעצם מאוד הייצור התעשייתי. ספר זה סוקר בהרחבה את השינויים האלה, וגם את החיים הפוליטיים הגועשים של תת היבשת, שבמהלכם פרצו התקוממויות ומלחמות אזרחים, עלו ונפלו רודנויות ומשטרי דיכוי צבאיים, פעלו תנועות גרילה והתחוללו מהפכות מדיניות וצבאיות של ממש. המחבר דן בסיבות ובגורמים לכל אלה וכן מציג את המשטרים הדמוקרטיים שהתבססו בחמש עשרה השנים האחרונות. תשומת לב מיוחדת ניתנת ליחסי אמריקה הלטינית עם ארצות הברית. ד"ר אילן רחום מרצה על תולדות אמריקה הלטינית במחלקה להיסטוריה כללית באוניברסיטת בר אילן. בין פרסומיו הקודמים בנושא זה - "ברזיל בעבר ובהווה" (1990), ו"סימון בוליבר: מבחר כתבים" (1977) שערך וכמו כן מאמרים בכתבי עת מקצועיים.

המאמרים המתפרסמים כאן מתייחסים לתקופות שונות, החל מהתקופה הקולוניאלית במאה השש עשרה ועד לסוף המאה העשרים והם עוסקים במגוון נושאים: היסטוריה וספרות, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, פסיכולוגיה חברתית וארכיונאות, הגירה וזהות, התיישבות חקלאית יהודית, קשרים עם חברת הרוב, אמריקה הלטינית בתקופת השואה, התארגנות קהילתית, חינוך וציונות.קובץ המאמרים המוצג כאן, לראשונה בשפה העברית, מבוסס על עבודות שהתפרסמו בסדרת Judaica Latinoamericana והם פרי מחקריהם של חוקרים מארצות אמריקה, מאירופה ומישראל, שהציגו את עבודותיהם בכינוסי הקונגרס העולמי למדעי היהדות.הספר מיועד לחוקר, לסטודנט ולקורא המתעניין בחיי היהודים באמריקה הלטינית, ובכלל בעולם היהודי בימינו.

חלק א: המברקים והמאמרים של אברהם (אייב) קהן ב"פארווערטס" פלשתינה – עולם אחר (4.10.1925) אוניות מהגרים יהודים מרוסיה (6.10.1925) מצב היהודים ברוסיה (7.10.1925) החלוצים בוני פלשתינה: בעיית היידיש; השפעת הדתיים (8.10.1925) היישובים הסוציאליסטיים בפלשתינה (13.10.1925) יהודים וערבים בשוק של תל-אביב (7.11.1925) התעשיה ועתידה של פלשתינה (11.11.1925) אנשים ומפלגות בפלשתינה (12.11.1925) השגשוג בפלשתינה תלוי ברווחתם של הערבים (13.11.1925) היישובים השיתופיים בפלשתינה (14.11.1925) מנדל אלקינד ו"גדוד העבודה" (17.11.1925) עתידה של פלשתינה תלוי בהצלחת התעשיה (20.11.1925) "סולל בונה" ותעשיה בפלשתינה (22.11.1925) מה מוצאים יהודי העולם בציונות? (25.11.1925) תנועת העבודה הארצישראלית (9.12.1925) העשיה של "סולל בונה" (12.12.1925) האם יש עתיד לארץ-ישראל? (15.12.1925) מה פירוש הדבר "לבנות את ארץ-ישראל"? (16.12.1925) חלק ב: מאמרי התגובה על דברי קהן צביון [ד"ר בנציון הופמן] (29.12.1925) מאקס פיין (2.1.1926) ברוך צ'רני וולאדק (9.1.1926) ד"ר איסר גינזבורג (15.1.1926) אברהם ליטבק (23.1.1926) הלל רוגוף (30.1.1926) השופט יעקב פנקין (6.2.1926) שרה ברוילנד (14.2.1926) יעקב לשצ'ינסקי (20.2.1926) אלכסנדר קאהן (27.2.1926) דוד איינהורן (8.3.1926) ד"ר חיים ספיבק (13.3.1926) ש. רבינוביץ |(22.3.1926) מוריס הילקויט – עמדתו בעניין הציונות (18.4.1926) חלק ג: סיכום הוויכוח אברהם (אייב) קהן: לסיום הוויכוח על המאמרים בעניין פלשתינה (6.5.1926) (המשך) (7.5.1926) (המשך) (10.5.1926)

מניין צמח הימין המיליטנטי בארהב? מהיכן למדו הארגונים היהודיים בארהב לנצל את מלוא הפוטנציאל של תחום ההסברה וגיוס כספים באמצעות מבצעי יחסי ציבור מסיביים? כיצד ניתן להסביר את העובדה שיהודים הקשורים בשמאל האינטלקטואלי בארצות הברית עשו יד אחת עם חברי המאפיה, מהפכנים אירים ואגודת ישראל כדי לתמוך בארגון שהיה מקורב לאצל ושבראשו עמד בן אחיו של הרב הראשי לישראל? אלה רק אחדות מהשאלות הנדונות בספר. הספר בוחן את פעילותה של משלחת האצל בארצות הברית בשנים 1948-1939 על רקע אירועי התקופה. הוא נפתח בשנות השלושים המאוחרות, בעת שקם האצל מתוך שרידי ההגנה, לאחר שנפרס בפני הקורא הרקע הארגוני, התנועתי והאישי להקמת המשלחת, נסקרים שני המעגלים שבתוכם פעלו חבריה, קומץ צעירים מהארץ שהיו מקורבים לחוגי האצל ופעלו בארצות הברית ובאירופה במהלך שנות הארבעים: מעגל רביזיוניסטי-כללי ומעגל יהודי-אמריקני. כל אחד מפרקי ההמשך עוסק בתולדות אחד הגופים שהקימו חברי המשלחת במהלך שהותם בארצות הברית ובדפוסי פעילותו. הפרק האחרון בספר בוחן את פעילות המשלחת מתוך פרספקטיבה היסטורית, מנסה למקם אותה בתוך הימין בכלל והימין הציוני בפרט, ומנתח את הקשר בינה לבין גופים אחרים בעולם היהודי ומחוצה לו, מאז ועד היום.

גילוי אמריקה וכיבושה היה תהליך ממושך בן מאות שנים מבחינה מעית ורוחנית כאחד - חוויה סגולית של גילוי והתמודדות מפרכת עם עולם בלתי נודע, אשר שולב אט אט ביקום הרעיוני ועולם הדמיון של בני אירופה הנוצרית. תיאור תהליך רוחני מורכב וחשוב זה מהווה את התכלית העיקרית שעמדה ביסוד הכנת אסופת המקורות המונחת עתה בידי הקורא. מעניינה הוא להאיר את תהליך 'הגילוי' הרוחני של העולם החדש של אמריקה ושילובו בעולם המושגים של בני הציביליזציה הנוצרית באירופה, באמצעות שורה ארוכה של תעודות ומקורות שנכתבו על ידי ספנים ומגלי עולם נועזים, הרפתקנים ויזמים רודפי בצע, כובשים ולוחמים אכזריים, מושלים ומדינאים רבי עוצמה, מיסיונרים בעלי השראה ומארטירים רבי הקרבה, חוזים ויוצרי אוטופיות נשגבות, בין המאות החמש עשרה והשבע עשרה. ד"ר אביהו זכאי הוא מרצה בכיר בחוג להיסטוריה ובחוג ללימודים אמריקניים באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרו Exile and Kingdom: History and Apocalyse in the Puritan Migration to America, ראה אור בשנת 1992. ספר נוסף מפרי עטו, Theocracy in Massachusetts, עתיד לראות אור בקרוב.

This volume includes articles written by members of the university community at large, present and former teachers in the Department of American Studies, and scholars who completed their doctoral degrees under the aegis of the department.