ספר זה הוא הראשון בסדרה 'סוגיות נבחרות בתולדות היישוב והמדינה', שמטרתה להציג סוגיות העומדות על הפרק במחקר תולדות היישוב ומדינת ישראל בראייה בין תחומית. סדרה זו מבוססת על דיונים שהתקיימו במרכז צ'ריק באוניברסיטה העברית בירושלים בהשתתפות חוקרים מתחומי מדעי הרוח ומדעי החברה. מטרת הדיונים בספר ארץ אחת ושני עמים בה היא לבחון באמצעות עיון במספר סוגיות כמה מקווי הדמיון והשוני בין היהודים לפלסטינים שנקלעו לטריטוריה משותפת (ארץ ישראל או פלסטין) וחייהם הפכו להיות שזורים אלו באלו. הספר דן במספר שאלות: מהן הבעיות הקונצפטואליות הקשורות להיסטוריוגרפיה של ארץ שבה שני עמים? כיצד יש לבחון את הציונות במבט השוואתי - האם הציונות היא תנועה קולוניזטורית או קולוניאלית? מה בין תופעות הכנעניות בתנועה הלאומית היהודית לבין מקבילתה בתנועה הלאומית הערבית? מהם ההבדלים ביחסי תפוצה ומולדת בין היהודים לפלסטינים?

החלק הראשון של הביוגרפיה על מנחם אוסישקין מתאר ומנתח את חייו ברוסיה (1919-1863). בספר מתוארת מסכת חיים של אחד ממנהיגיה של התנועה הציונית בראשיתה, למן ילדותו; עבור לפעילותו בתנועת חיבת ציון; המשך לפעילותו בתנועה הציונית ברוסיה, שבה שימש במשך שנים רבות כמנהיג מרכזי;וכלה בפעילותו כראש 'הוועד האודיסאי' עד לעלותו לארץ ישראל. לאוסישקין נוצר במהלך השנים דימוי ציבורי ואישי ייחודי. בדימוי הציבורי הוא זוהה כ' אבי הציונות המעשית' – הציונות תיבנה רק על יד כיבוש ' עוד דונם ונטיעת עוד עץ' בארץ ישראל, תוך ראיית 'גאולת הקרקע' כיעד המרכזי של ההסתדרות הציונית. בדימויו האישי נחשב אוסישקין ל 'איש הברזל', המנהיג שהציג עמדות עקיבות וברורות במשך 37 שנות עסקנות; האדם העקשן, האומר את דברו ללא חת ובלי להתחשב בנסיבות. אין ספק כי יש אמת במערכת דימויים זאת, עם זאת בראייה ביקורתית של האיש ניתן להוכיח שאישיותו הייתה מורכבת הרבה יותר. תפיסתו הפוליטית הייתה רחבה ועשויה מרבדים שונים, שחלקם נעלמו מהקהל הרחב ומכותבי דברי הימים. ביוגרפיה זו באה למלא חלל זה. לאוסישקין שמור מקום של כבוד, בפרספקטיבה היסטורית, כאחד המנהיגים החשובים בקרב היהודים בתקופת ראשית הציונות, אך הוא אף לא הגיע לתפקיד המנהיגותי הבחיר ביותר, וברוב המקרים עמד כאופוזיציה לשלטון. שאלה אחת שנבחנה בספר היא מדוע לא הגיע לפסגת המנהיגות, האם נבע הדבר מחולשת אופיו, ממזגו הסוער ומחוסר אפשרות ליצור דעת קהל אוהדת, או שיריביו השכילו יותר ממנו להבין את הסיטואציה ההיסטורית.

האיכרים היו אלה שהניחו את המסד לקולוניזציה היהודית בפלשתינה. ה'פועלים', כפי שהם מכונים בספרות הציונית, שבאו אחריהם, נשאו את המפעל הציוני עד להגשמתו במדינה. אולם באותם הזמנים ובאותם המקומות היה ציבור רחב יחסית של סוחרים, בעלי מלאכה, בעלי מקצועות חופשיים ומעסיקים, הראויים לתואר 'בורגנים'. מעמד זה, שבכמה ממדינות אירופה נעשה דומיננטי במהלך המאה השמונה עשרה והמאה התשע עשרה, עם עליית הקפיטליזם, התקיים ביישוב היהודי בפלשתינה עוד לפני העלייה הראשונה והמשיך להתקיים ולהתרחב עם העליות שהיו מאז. השפעתו על עיצוב הכלכלה והתרבות של היישוב הייתה מורגשת מאוד ומכמה בחינות חשובה במיוחד. במדינת ישראל, שגם היא עברה תהליך של קפיטליזציה, הייתה מציאותו של מעמד בורגני חלק מהותי מעצם היווצרותה של החברה כולה. הבורגנות החלה את דרכה ביישוב בפלשתינה כקטגוריה שהתגלמה באיכרים. אלו היו דומיננטים ביישוב היהודי החדש.

Many studies have been written about the kibbutz, but only a few serious studies have been published to date on the religious kibbutz, whose members maintain an orthodox religious lifestyle in addition to living and working collectively. This book examines the ideology and pioneering efforts of the Religious Kibbutz Movement in the pre-state years, and especially its emphasis on clustered settlements, leading to the birth of ten religious kibbutzim, nine of them in three distinct clusters, between 1936 and 1948. Religious pioneers settled in the Beit She’an Valley, in the hills south of Jerusalem (Gush Etzion) and the northern Negev – all of them frontier regions that posed a formidable geographical and political challenge. The Religious Kibbutz Movement in the Land of Israel looks at how these kibbutzim fitted into their surroundings and interacted with their non-religious neighbors, and explores the religious settlement enterprise in the context of all Zionist settlement in Palestine at the time. Translated from the Hebrew Torah Ve-Avoda Be-Binyan Ha-Aretz (The Religious Kibbutz during the Mandate Period).

הספר בא לבחון את השינויים שחלו באידאולוגיה ובעמדותיה הפוליטיות של אגודת ישראל מהקמתה בתרעב ועד להקמת המדינה. אגודת ישראל – בת פלוגתא של התנועה הציונית – מוצגת כתנועה שאינה שותפה למטרות הציונות. התנועה הציונית שמה לעצמה מטרה ליישב את ארץ ישראל ולהקים בה ישות מדינית; בכך הועתקו תחומים אלה מהתחום הפסיבי של היחיד כמצווה דתית לתחום הלאומי-אקטיבי של הכלל. אגודת ישראל, שביקשה להתחרות בתנועה הציונית, נאלצה להחליט אם לפעול בנושא הארץ-ישראלי בדרך שהציונות התוותה, או לנקוט בדרך שונה התואמת את התפיסה המסורתית של חלק מחבריה. היא הורכבה ממחנות בעלי תפיסות אידאולוגיות שונות, והדומיננטיות היחסית של כל אחד מהם ידעה שינויים עם הזמן: המרכיב המתבדל – מקדש הגולה – היה לשולי והמרכיב המשתתף – הארץ-ישראלי – נעשה דומיננטי. אגודת ישראל פעלה כתנועה פוליטית לצד התנועה הציונית תוך קיום מגע פוליטי הדוק עמה, ומדיניותה השתנתה במקביל לשינויים שחלו בעוצמה הפוליטית של התנועה הציונית ובהתאם לאתגרים המדיניים שזו הציגה בפניה.

The photographs, fragile mirrors to the past, testify to a moment when a nascent society set in motion utopian ideas that were to lead towards institutions of contemporary Israeli society. They project an assortment of old Yishuv and new Zionist lifestyles, village society, the beginnings of the Kibbutz, labor battalions, the guarding of settlements, development of agriculture and land reclamation, construction of roads, the growth of new cities, immigration and community welfare. The book is divided into general introductory chapters, concluding with the biographies and works of ten photographers dating from the turn of the twentieth century to 1993 when a new wave of immigration was to change the prevailing aesthetic Israel Studies in Historical Geography Series

מהמאמרים בספר: WESTERN INFLUENCE Sapir Shaul, "The Anglican Missionary Societies in Jerusalem: Activities and Impact" Butlin Robin, "George Adam Smith and the Historical Geography of the Holy Land: Contents, Contexts, and Connections" Lipman V.D., "The Origins of the Palestine Exploration Fund" Hannam Michael, "Some Nineteenth-Century Britons in Jerusalem" Ben-Arieh Yehoshua, "Patterns of Christian Activity and Dispersion in Nineteenth-Century Jerusalem" Condor Claude, "Tent Work in Palestine: A Record of Discovery and Adventure, Volume II Parfitt Tudor, "Sir Moses Montefiore and Palestine" Sapir Shaul, "From London to Jerusalem: Journeys of the Adler Brothers in the 1880s" Scholch Alexander, "Britain in Palestine, 1838-1882: the Roots of the Balfour Policy" THE OLD YISHUV & THE NEW YISHUV Kaniel Yehoshua, "The Terms "Old Yishuv" and "New Yishuv": Problems of Definition" Bartal Israel, "Old Yishuv" and "New Yishuv": Image and Reality" Reinharz Jehuda, "Old and New Yishuv: The Jewish Community in Palestine at the Tum of the Twentieth Century" THE FIRST ALIYAH Ettinger Shmuel, and Bartal Israel, "The First Aliyah: Ideological Roots and Practical Accomplishments" Aaronsohn Ran, "Building the Land: Stages in First Aliya Colonization (1882-1904)" Mandel Neville, "Ottoman Policy and Restrictions on Jewish Settlement in Palestine, 1881-1908 – Part I" Mandel Neville, "Ottoman Practice as Regards Jewish Settlement in Palestine: 1881-1908" Kedourie Elie, "The Alliance Israelite Universelle,n 1860-1960" Schneider Drecksler Addie, " The Success Story of Rishon LeZion" Ussishkin Anne, "The Jewish Colonization Association and Rothschild in Palestine Goldberg Abraham, "Pioneers and Builders" THE SECOND ALIYAH Halpern Ben, and Reinharz Jehuda, "The Cultural and Social Background of the Second Aliyah Shapira Anita, "The Origins of "Jewish Labor" Ruppin Arthur, "Agricultural Achievements in Palestine" Frankel Rafael, "Yosef Busel, the Hedera Commune and the Birth of the Kvutza Baratz Joseph, "One of the Founding Fathers Recalls the Early Years of Degania" Levin Nora, "First Kvutzot" Dar Yecheskiel, "Degania and the Kibbutz Movement: The First Decade" Yuval Tirza, "Power Politics" Shalmon Omri, "Kibbutz with Nine Lives Kark Ruth, Millenarism and Agricultural Settlement in the Holy Land in the Nineteenth Century Katz Yossi, "Ideology and Urban Development: Zionizm and the Origins of Tel-Aviv, 1906-1914" GENERAL Bein Alex, "Arthur Ruppin: The Man and His Work" Benbassa Esther, "Zionism in the Ottoman Empire at the End of the 19th and the Beginning of the 20th Century" Reinharz Jehuda, "Reflections on the Growth of the Jewish National Home, 1880-1948" Sapir Shaul, "Instructions on Writing a Seminar Paper "

Since 1901 the Jewish National Fund was the organ of the World Zionist Organization for the purchase of lands in Palestine and settling it with Jewish people. While working towards this goal, the JNF was faced with a multitude of issues to address: designing the land and settlement policy, deciding where to purchase lands, which types of farming and economy to enhance, which types of settlements to develop, which socio-economic sectors of the Jewish people to assist, how to develop national geographic and economic systems, how to secure as wide as possible borders for the anticipated Jewish autonomy, and how to create a Jewish demographic majority in Palestine. This book presents the first deep and detailed research conducted on the subject. In a lively and exciting way it relates the process of decision-making, planning, and carrying out of the policies and enterprises of the JNF in the years prior to World War I, all this against the background of the considerations in Palestine and developments in the Zionist world.

אוסף של דעות, אימרות ומכתבי רבנים גדולים של המאה ה -19 (למשל הנצי"ב, הרב צדיק אליהו גוטמכר, רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל וייזר (המלבי"ם), הרב חיים חזקיהו מדיני (שדי חמד), הרב יצחק אלחנן ספֶּקטוֹר, הרב שמואל מוהליבר ורבים אחרים) שדיברו בשבחו של יישוב ארץ ישראל, תמיכה במושבות היהודיות ועידוד עלייה. מטרת מפרסמי הספר היתה להשפיע על דעת הקהל המסורתית במזרח-אירופה לתמוך בתנועת חובבי-ציון; הדרך להגשמת המטרה היתה לפרסם הסכמות רבניות לטובת התנועה, ובכך ליצור משקל מכריע כנגד המפקפקים בה בקרב אותו ציבור. הספר ראה אור בוורשה בשנת תרנ"ב, 1891–1892 בשני חלקים. מבוא, הערות ומפתחות: יוסף שלמון

המחבר הוא פרופסור למדע המדינה. במשך שנים רבות שימש כיועץ למפלגות, למוסדות שלטון, לראשי ממשלה ולפוליטיקאים מן השורה. הספר מתאר שבוע בחייה של קהילה ידועה. הוא מבוסס במלואו על חוויות המחבר וידידיו.

הקמת האוניברסיטה העברית בירושלים הייתה אחד המפעלים המרכזיים של התנועה הציונית, והרוח החיה להקמתה היה חיים ויצמן. כצעד סמלי למימוש הצהרת בלפור הונחו ביולי 1918 אבני הפינה לאוניברסיטה העברית על הר הצופים. מעמד הפתיחה של האוניברסיטה בשנת 1925, בנוכחות הלורד בלפור, הנציב העליון הרברט סמואל, הרב הראשי לישראל אי"ה קוק, המשורר ח"נ ביאליק ומדינאים ומלומדים אחרים, עורר ברחבי העולם היהודי התרגשות עצומה, ונתפס כביטוי למימוש התחייה הלאומית והתרבותית של העם במולדתו ההיסטורית. תולדותיה של האוניברסיטה העברית שזורות אפוא בתולדות העם היהודי, התנועה הציונית ותולדות היישוב. הקמת האוניברסיטה מהווה דוגמה מעניינת למתח שבין מטרות לאומיות אידאולוגיות לבין אופיו האוניברסלי של המחקר המדעי, מעלה שאלות לגבי הזיקה בין המסורת היהודית למדע המודרני ולגבי הקשר בין צורכי היישוב בארץ ישראל לבין האינטרסים של העם היהודי ברחבי העולם. ייסודה של אוניברסיטה מערבית בארץ ים תיכונית אף הוא בעל השלכות חשובות על תוכן ההוראה והמחקר בה. בחלוף שבעים עשורים לפתיחתה הרשמית הוחל במפעל תולדות האוניברסיטה העברית, שכרך זה הוא פרי ראשון שלו. הקובץ דן באופן שיטתי, ביקורתי ומקיף בשורשי רעיון האוניברסיטה, בהכנות לפתיחתה, בדמויות מפתח אחדות שעמדו ליד עריסתה, בתולדותיהם של המכונים והחוגים הראשונים, בניסיונות ובהצלחות לרכז ולהצמיח מלומדים בעלי שם בתחומי המחקר השונים, אך גם בהתחלות שנקטעו. קובץ המאמרים מעלה תרומה הן לתולדות הציונות והיישוב הן לתולדות המדע וההשכלה הגבוהה במאה העשרים.

Great Britain was the first European power to establish a consulate in Jerusalem, soon to be followed by other nations. When the consulate was forced to close late in 1914, after the outbreak of World War I, the consular records were burnt to avoid their falling into the hands of the Turkish authorities. Mordechai Eliav has selected 135 documents dating from the appointment of the first consul in 1838 until the final report in the closing down of the consulate in November 1914. The documents are not only indicative of the activities of the consulate and its officials; they reflect political, social and economic developments in Palestine as a whole, and in Jerusalem in particular, for almost 75 years, and the British interest aid involvement in these developments. This volume is an important contribution to British diplomatic history as well as to the history of nineteenth-century Palestine.