The Habad school of hasidism is distinguished today from other hasidic groups by its famous emphasis on outreach, on messianism, and on empowering women. Hasidism Beyond Modernity provides a critical, thematic study of the movement from its beginnings, showing how its unusual qualities evolved. Topics investigated include the theoretical underpinning of the outreach ethos; the turn towards women in the twentieth century; new attitudes to non-Jews; the role of the individual in the hasidic collective; spiritual contemplation in the context of modernity; the quest for inclusivism in the face of prevailing schismatic processes; messianism in both spiritual and political forms; and the direction of the movement after the passing of its seventh rebbe, Rabbi Menachem Mendel Schneerson, in 1994. Attention is given to many contrasts: pre-modern, modern, and postmodern conceptions of Judaism; the clash between maintaining an enclave and outreach models of Jewish society; particularist and universalist trends; and the subtle interplay of mystical faith and rationality. Some of the chapters are new; others, published in an earlier form, have been updated to take account of recent scholarship. This book presents an in-depth study of an intriguing movement which takes traditional hasidism beyond modernity.

Hasidism, a movement of religious awakening and social reform, originated in the mid-eighteenth century. After two and a half centuries of crisis, upheaval, and renewal, it remains a vibrant way of life and a compelling aspect of Jewish experience. This book explores the profound intellectual and religious issues that the hasidic masters raised in their Torah commentary, and brings to the fore the living qualities of their sermons ( derashot ). Ora Wiskind-Elper addresses a spectrum of topics: creation, revelation, and redemption; hermeneutics, epistemology, psychology, Romanticism, poetry and poetics, art history, Hebrew fiction, cultural history, and tropes of Jewish suffering and hope. Fully engaged in the texts and their spirituality, she brings them to bear on postmodernist challenges to traditional spiritual and religious sensibilities. This is a comprehensive study, unique in pedagogy, clarity, and originality. It uses the full range of critical scholarship on hasidism as a social and ideological movement. At the same time, it maintains a strong focus on hasidic Torah commentary as a conveyor of theology and value. Each of its chapters presents a fundamentally new approach. Wiskind-Elper’s translations are in themselves an innovative moment in the tradition and spiritual history of the passages she offers.

Ada Rapoport-Albert has been a key player in the profound transformation of the history of hasidism that has taken shape since the 1970s. She has never lacked the courage to question conventional wisdom, but neither has she overturned it lightly. The essays in this volume show the erudition and creativity of her contribution to rewriting the master-narrative of hasidic history. Thanks to her we now know that eighteenth-century hasidism evolved in a context of intense spirituality rather than political , social, economic, or religious crisis. It did not represent the movement’s ‘classic period’ and was not a project of democratization, ameliorating the hierarchical structuring of religion and spirituality. Eighteenth-century hasidism is more accurately described as the formative and creative prelude to the mature movement of the nineteenth century: initially neither institutionalized nor centralized, it developed through a process of differentiation from traditional ascetic-mystical hasidism . Its elite leaders only became conscious of a distinctive group identity after the Ba’al Shem Tov’s death, and they subsequently spent the period from the late eighteenth to the early nineteenth century experimenting with various forms of doctrine, literature, organization, leadership, and transfer of authority. Somewhat surprisingly there was no attempt to introduce any revision of women’s status and role; in the examination of this area of hasidism Rapoport-Albert’s contribution has been singularly revealing. Her work has emphasized that, contrary to hasidism’s thrust towards spiritualization of the physical, the movement persisted in identifying women with an irredeemable materiality: women could never escape their inherent sexuality and attain the spiritual heights. Gender hierarchy therefore persisted and, formally speaking, for the first 150 years or so of hasidism’s existence women were not counted as members of the group. Twentieth-century Habad hasidim responded to modernist feminism by re-evaluating the role of women, but just as Habad appropriated modern rhetorical strategies to defend tradition, so it adopted certain feminist postulates in order to create a counter-feminism that would empower women without destabilizing traditional gender roles. The essays in this volume are a fitting statement of Professor Rapoport-Albert’s importance to the study of hasidism , to Jewish studies as a whole, and to the academic scrutiny of religion. Written over a period of forty years, they have been updated for this volume with regard to significant detail and to take account of important works of scholarship written after they were originally published.

'גדולה עבירה לשמה ממצווה שלא לשמה' ( בבלי, נזיר כג ע"ב; הוריות י ע"ב ). מסר זה של רב נחמן בר יצחק מערער על אחד מעקרונות היסוד של העולם הרבני, והוא שיש לקיים מצוות ולהימנע מעבירות. מחקרים רבים הוקדשו לרעיון החטא לשם שמים בתנועת השבתאות ובחסידות, אולם מקורותיו התלמודיים של הרעיון הוזנחו. הספר ח טא לשם שמים: 'עבירה לשמה' בעולמם של חכמים , מאיר פן ייחודי, עלום ומסתורי זה בעולם הרעיונות והדעות של חכמים. המונח 'עבירה לשמה' הוא מונח סתום וחידתי ובפירושו התקשו רבנים וחוקרים. המחבר מציע, לראשונה במחקר, ניתוח של רעיון החטא לשם שמים בספרות התלמודית. משורטטת בו התשתית הרעיונית שקדמה למונח, כיצד הובן בתקופה שבה נוצר ונוסח וכיצד הצליח העולם הרבני להכיל רעיון רדיקלי זה, המערער על הסדר המקובל, אל תוך התלמוד, הטקסט הקנוני של העולם הרבני. נוסף על כך נדון בו הביטוי המעשי של רעיון החטא לשם שמים בעולמם של חכמים.

העסקנים החרדים מקבלים את הוראותיהם; התקשורת החרדית מפארת אותם; האינטרנט החרדי מלא בתמונותיהם. החרדים קוראים להם 'גדולי ישראל' או בקיצור ה'גדולים'. מי הם אישים אלה, מנהיגיו הרוחניים של הציבור החרדי לדורותיו, שהפכו לסמלים האנושיים שלו? מה היה פועלם ומה סוד כוחם? בספר הגדולים: אישים שעיצבו את פני היהדות החרדית בישראל , חברו יחדיו רבים מטובי חוקריה של היהדות האורתודוקסית כדי לפרוש לראשונה לפני הקורא את ה'פנתאון' של היהדות החרדית מראשית המאה התשע עשרה ועד אתמול. גדולי הרבנים והאדמו"רים של מזרח אירופה, של ארץ ישראל, של ארצות הברית ושל מדינת ישראל – מן החתם סופר ועד הרב עובדיה יוסף –זוכים לניתוח מחקרי רב צדדי המקיף את תולדות חייהם, יצירתם התורנית ופועלם הציבורי. אישים שנדונו עד עתה בעיקר בספרי שבחים ובסיפורי צדיקים מוצגים לראשונה תחת קורת גג אחת בניתוחים היסטוריים שיטתיים, המציגים אותם על רקע זמנם, מקומם וקהלם, אך גם מבקשים לעמוד על התכונות האישיות החד-פעמיות שהעמידו אותם בפסגת ההנהגה הרוחנית ועשו אותם לדמויות מופת. קובץ הגדולים נכתב לכבודו ובהשראתו של פרופ' מנחם פרידמן, חלוץ מחקר החברה החרדית בישראל ומחברם של ספרים ומאמרים רבים בנושא. עורכי הקובץ נמנים עם חוקרי היהדות החרדית.

Analysing the political relations between the Kingdom of Poland and the hasidic movement, this book examines plans formulated by the government and by groups close to government circles regarding hasidim, and describes how a hasidic body politic developed in response. Marcin Wodziński demonstrates that the rise of hasidism was an important factor in shaping the Jewish policy of both central and provincial authorities and shows how the creation of socio-political conditions that were advantageous to the hasidic movement accelerated its growth. While concentrating on the dynamic that developed in the Kingdom of Poland, the discussion is informed by a consideration of the relationship between the state and the hasidic movement from its inception in the Polish–Lithuanian Commonwealth. The novelty of this study lies in the fact that, whereas most analyses of political culture concentrate on states and societies with well-established electoral systems of representation, Wodziński focuses on the under-researched area of political relations between a non-democratic state and a low-status community lacking authorized representation. Applying concepts more often associated with cultural history, his analysis draws a distinction between the terms of reference of high-level political debate and the actual implementation of policy middle- and low-level officials. Similarly, in analysing hasidic responses he differentiates between high-level hasidic representations in the state and the grassroots politics of the community. This combination enables a broad contextualization of the whole subject, integrating the social and cultural history of Polish Jewry with that of Polish society in general. 43 text figures, 2 maps

ספר זה הוא קובץ מחקרים שעניינם ההיסטוריה של שלוש התנועות העיקריות שפעלו בקרב יהודי מזרח אירופה למן אמצע המאה השמונה-עשרה ועד לשלהי המאה התשע-עשרה. הנושאים הנידונים בפרקים העוסקים בחסידים הם ה"חצר" החסידית שהייתה מרכז המרה אל החסידות, יחסי הגומלין בין מוסד ה"צדיק" ובין "תורת הצדיק", שאלת מקומו של הרעיון המשיחי בראשית החסידות והמניעים לעליית החסידים לארץ ישראל. בפרקים על המתנגדים מובאים דיון משווה בין הגאון מווילנה ובין רבי חיים מוולוז'ין ורבי ישראל סלנטר, בחינת יחסי הגומלין בין ראש הישיבה הליטאית ובין תלמידיו ועיון בתפקיד שספרות השבחים החרדית-ליטאית ממלאת בעיצוב דמותם המיתולוגית של "הגדולים". בפרקים העוסקים במשכילים נידונות שאלת מבשרי ההשכלה, הפרוגרמה החינוכית של ההשכלה, כמו שהוצגה בספר "תעודה בישראל", ופרשת "ההשכלה מטעם" שהייתה נקודת מפנה ביחסים בין המשכילים ובין נאמני המסורת.

בתודעה העממית, כמו גם במחקר, נהוג לקשור את "החסידות" עם אמונה ב"השגחה פרטית" פשוטה. הספר בוחן קשר זה בדרושים של חכמים בני הדור השני והשלישי של החסידות: המגיד ממעזריטש, ר' יעקב יוסף מפולנאה ור' מנחם נחום מטשרנוביל. קריאה זהירה בדרושים – טקסטים שנאמרו בעל פה – חושפת את הקהלים שהדברים נועדו אליהם ואת התכנים השונים שנאמרו לקהלים שונים. בתוך כך מתברר, שלעתים אין הדרשן מתכוון לתאר את אמונתו בשלמותה אלא ליצור תודעה ואמונה אצל שומעיו. בדברי הדרשנים מתגלה תפיסה מורכבת שהיא המשך ישיר של בתי המדרש הקבליים. בתפיסה זו, כל אדם מושגח לפי מידת שלמותו ו מידת מחויבותו ל משימה של ייחוד העולמות העליונים והורדת שפע לעולם הזה. לאיש המעלה, הצדיק, הדבק באל ואינו פועל ממניעים אנוכיים, מיוחסת בדרושים יכולת הכוונה של העולם הזה, ושל העולמות כולם, בעיקר בכוח המחשבה ובכוח הדיבור. מתוך אמונתם כי בכוח האמונה והדיבור לפעול במציאות, לשנותה ולעצבה, חינכו הדרשנים הללו את הקהל הפשוט, שאין לצפות ממנו לפעולות קבליות מודעות, להאמין כי הכול קורה בהשגחה פרטית, ובכך אמנם להביא את המציאות להיות נתונה בידי שמים. כך בידי האדם נתונה גאולתה של השכינה, היא "יראת שמים": "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים".

Winner of the 1996 National Jewish Book Award for Jewish History and the 2000 Zalman Shazar Prize for Outstanding Achievement in Jewish Historical Research The Ba'al Shem Tov is an elusive subject for historians because documentary evidence about his life is scanty and equivocal. Until now, much of what was known about him was based on stories compiled more than a generation after his death, many of which serve more to mythologize him than to describe him. The portrait Moshe Rosman provides is drawn from life instead of from myth. Based on innovative critical analysis of both familiar and previously unexplored archival sources, and concentrating on accounts that can be attributed to the Besht or to contemporary eyewitnesses, this book goes further than any previous work in uncovering the historical Ba'al Shem Tov. Additionally, documents in Polish and Hebrew discovered by Professor Rosman during his research for the book enable him to give the first detailed description of the cultural, social, economic, and political context of the Besht's life. Founder of Hasidism supplies the history behind the legend. It presents the best, most convincing description that can be drawn from the existing documentary evidence, changing our understanding of the Besht and with it the master-narrative of hasidism. A substantial new introduction considers what has changed in the study of Hasidism since the influential first edition was published, these changes being in part due to the effect of the book. New approaches, new sources, and new interpretations have been introduced, and these are reviewed and critically assessed. Criticisms of the original edition are answered and key issues reconsidered, including the authenticity of the various versions of the Holy Epistle; the ways in which Jacob Joseph of Polonne's books can be utilized as historical sources; and the relationship to history of the stories about the Ba'al Shem Tov in the hagiographical collection Shivhei Ha-Besht.

כתב העת העברי האקדמי היחיד המוקדש לכלל מדעי היהדות. כתב העת הוא כלי הביטוי המרכזי להתפתחויות החשובות ביותר במדעי היהדות בדורנו, ומשתתפים בו גדולי החוקרים במקצועות השונים של מדעי היהדות בארץ ובעולם.

מהי התגלית המפתיעה שנודעה ל ' מתנגד ' לגלגן בשעה שהסתתר מתחת למיטתו של הרבי החסידי בליל אמירת הסליחות ? כיצד הגיב ר ' נחמן מברסלב למצבה החשוך והמאובן של היהדות הלמדנית ? מדוע ברח הרבי מביאלא מן הישיבה של הגאון מבריסק ? על כל אלה ועוד מספר הסופר היידי והעברי המפורסם י " ל פרץ שנודע במעשיות החסידים שלו , שאותן עיבד והגיש לקהל קוראים מודרני . הספר מתמקד בשלוש יצירות קצרות של י " ל פרץ הבנויות במתכונת של סיפורי חסידים : ' אם לא למעלה מזה ', ' בין שני הרים ' ו ' העופות והגוילים '. לצד הטקסט של כל אחת מן היצירות, בעברית וביידיש , מובאים כמה מקורות חסידיים המקבילים לעלילה ולצדם דיון נרחב במשמעותה של כל אחת משלוש היצירות . המחבר מנתח את האופן בו ' משוחח ' פרץ עם מקורותיו החסידיים, וזאת בעזרת השוואה ספרותית ורעיונית בין המעשייה המקורית לבין עיבודה האמנותי, המיועד לקהל קוראים חדש. בתוך כך מתבארת שיטתו הספרותית של פרץ במאמציו להחדיר למעשיות החדשות-ישנות הללו אידאולוגיה מודרנית ורעיונות החורגים מעולמה של החסידות .

Story-telling has been an integral part of the hasidic movement from its very beginnings in the eighteenth century to the present day. Stories about the holy hasidic leaders—the tsadikim, or rebbes—and their mystical powers have been a key factor in attracting followers and maintaining their devotion. Such tales were told by the tsadikim and their followers alike. The tsadikim saw them as a way to promote the movement and justify their leadership; their followers saw them as a way to exalt their masters, cleanse them of any shred of imperfection, and defend them from every trace of criticism. No other social or religious movement in the entire course of Jewish history has engaged so intensively in the telling of stories, and nor have stories occupied such a central and important place in any other intellectual movement within Judaism. Originally published in Hebrew and expanded for this English edition by a new introduction, this book is a valuable resource for anyone interested in the history of hasidism or of Hebrew literature and the literary aspects of Jewish popular culture. It acts both as a compendium of stories by theme and as a reference work for the identification of the subject-matter, authors, editors, and editions of books that have been a popular Jewish literary genre since the second half of the eighteenth century. Hasidic tales have been reprinted many times, anthologized, and even quoted by contemporary scholars, without the identity of their authors or editors being known, and without any awareness of their background and origin. In this important work, based on analysis of all the published anthologies as well as tales scattered in a variety of obscure sources, the author traces the sources and development of the different stories. An introductory historical survey is followed by full discussions of the stories themselves, grouped by subject. Among the themes covered are matchmaking and marriages, childbirth and progeny, sickness, death and the world to come, dybbuks and the powers of evil, apostasy, and many more.